מי החליט מה זה בכלל מושלם? המסר של פרשת תרומה

אלי ויסברט
18.02.15

לטבע חוקים משלו, צורות מושלמות משלו, אבל מי מקשיב? אלי ויסברט – עליות – פרשת תרומה

ראשון
אני רוצה את זה מושלם. נקי ומושלם. אני רוצה בעשרים אפס אפס תרועת חצוצרה, עשרים אפס אחת תזמורת נכנסת בקטע פתיחה, עשרים אפס שתיים כניסת מנחה, שורה ראשונה של טקסט ו-בום! זיקוקים בעשרים אפס שתיים שלושים.
ככה בדיוק. על השנייה. מושלם.
 

שני
אבל כמה כמון לשים? כפית? שתי כפיות?
קצת יותר מקצת, עיניים של סבתא, קצת - ועוד קצת
 

 

שלישי
גיאומטריה, "מדידת האדמה". קווים ישרים ועגולים, שיפועים מדויקים ועוביים כחוט השערה. עולם שלם של נתונים דקדקניים. תורת היחסים של היצורים המושלמים - הקו, העיגול, המלבן. מוזר להיזכר, מעל לדף המשובץ, שבעולם התופעות אין קווים וצורות כאלה. אין בשום מקום על פני עולמנו הבלתי-מושלם משולשים שבהם ²A כפול ²B שווה באמת ל -²C. כל המושגים המופשטים מאבדים את מושלמותם כבר ברגע שבו הם מתממשים על הנייר. זכוכית המגדלת חושפת קו עיפרון גס של כתמי עופרת.

איך בכלל אפשר למדוד אדמה?

 


מותר הישר על העקום. מותר הזהב על הניקל (פלאש90, אביר סולטן)

 

 

רביעי
מותר הישר על העקום. מותר הזהב על הניקל.
מערכת שלמה של ערכים מופשטים נאנסת על הטבע שאין בו ולו קו ישר אחד. לטבע חוקים משלו, צורות מושלמות משלו, אבל מי מקשיב?


חמישי
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם...

 

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.  וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר...

 

וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ...

 

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם...

 

וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים  אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ....

 

וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה...

 

שישי
המשכן, והמקדש אחריו, הם שיר הלל לאסתטיקה שדבר אין לה עם הטבע. את מקומו של מזבח האדמה הצנוע תופס מזבח זהב מהוקצע ומדויק מידות. את מקומו של הר סיני, מקום ההתגלות, ימלא אפריון זהב. המשכן הוא התגשמות אידיאל היופי באבק המדברי של סיני. קווים ישרים וחומרים אציליים יישרו את פני המדבר ויקימו בית לאלוהים: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ - וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".

 


שביעי
אם תרצו, במשכן מתגלם הסיפור כולו. כל המאמץ האנושי להחיל את האצילות על הטבע, לכוף ערכים נעלים על עץ ואבן, על רגש ותשוקה. האל שוכן בקודש, במקום שמקדש האדם בתוך מדבר חייו, המקום שבו הוא מנסה להתרומם אל מעל לקצב הפנימי של טבעו הפראי - אל עולם נאצל של זהב יקר ומידות נאצלות.
 

מפטיר
כל אדם בונה לו אמת, יושר, יופי וטוב בפני עצמו - כפי מידתו.


(הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "אורות הקודש")


הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך.
(מהאטמה גנדי)

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

עוד בבית אבי חי