של מי האור הזה?

אלי ויסברט
09.02.11

שמן הזית לאור התמיד של המשכן יצא מהכיס של כולם. האור שייך לכולם. אלי ויסברט – עליות – פרשת תצווה.

ראשון 

"פעם בחודש היה מגיע אלינו הביתה האיש של קק"ל. אבא היה קורא לכולנו, מעמיד אותנו סביב שולחן האוכל, מוציא את פנקס ההמחאות ורושם המחאה לגאולת אדמות הארץ. ככה, כל שנה. מאז שאני זוכר את עצמי".

שני

תקציב המדינה הוא המסמך המרכזי הקובע את ניהול ההוצאות וההכנסות של הממשלה, לצורך יישום סדר היום שהיא קובעת. האחריות על הצגת תקציב המדינה מוטלת על אגף התקציבים, על פי הדרישות שמציגים משרדי הממשלה השונים מצד אחד, בהתאם למדיניות הכלכלית של משרד האוצר ושל הממשלה מצד שני, ותוך התחשבות בהכנסות המדינה ובחוב הממשלתי.

(אתר משרד האוצר)

 

שלישי
שום מילה עלייך, שום מילה עלי. שום מילה על הלחם שאנחנו חוסכים מפינו כדי לאפשר את כל זה.

 

רביעי
אחרי הארוחה הפשוטה-אך-יוקרתית היא תיקח אותו אל חדר הריפוי בעיסוק, שם כבר ימתינו להם הילדים הנרגשים והמדריכות. ברגע הנכון היא תסב את תשומת לבו לשלט זכוכית עדין ועליו שמה של בתו המנוחה. הוא יימחה דמעה. היא תחייך בהשתתפות. הצלם יצלם.

 

חמישי

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד".

 

שישי
לא "כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ", כל בני ישראל. שמן הזית לאור התמיד של המשכן יצא מהכיס של כולם. האור שייך לכולם.

 

שביעי
הכבישים, הצבא, החינוך, בתי החולים, הרווחה - זה יצא מהכיס שלנו. מותר לנו להיות גאים. אנחנו נתנו את כל זה. אנחנו התורמים. האור הוא של כולנו.

 

מפטיר
אני אוהב לשלם מיסים, באמצעותם אני רוכש ציוויליזציה.

(אוליבר וונדל הולמס)

עוד בבית אבי חי