על הליכה ועמידה

מהי הרכילות אם לא תולדה של חוסר אונים ואובדן שאיפות. כאילו העיסוק בגיבורי הסיפור מקרב במשהו אל חייהם. אלי ויסברט – עליות – פרשת קדושים

ראשון

שלושת ערוצי הטלוויזיה הישראלית נערכים לסיקור החתונה שמסעירה את העולם, ביום שישי הקרוב בבריטניה. החתונה תשודר במלואה בשידור ישיר החל מהשעה 12:00 ועד 15:30, כאשר ברוממה ילוו את האירוע מהאולפן דוד ויצטום ואורן נהרי ובחדשות 2 יקיימו משרד מיוחד של ערד ניר אשר ילווה על ידי פרשנים באולפן, עם דיווחים מהשטח של כתב הערוץ בלונדון, ליאור פרידמן.
 

בבית הוורד נערכים גם כן לאירוע המסעיר וישלחו את יעקב אילון ועורך חדשות החוץ של חדשות 10, נדב אייל, לשדר את האירוע הישר מלונדון, במה שנחשב כצעד נדיר לאירוע שהוא לא אסון עולמי.
 

שני
ההיסטוריה היא רכילות

אוסקר ווילד
 

 

שלישי


"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ, אֲנִי יְהוָה".

 

רביעי
אז מי האנשים האלה שעליהם מסופרים סיפורי הרכילות? פרט לשמות המתחלפים יש להם שני מאפיינים. יש להם הגדרה חברתית שמסבירה לנו מה עושה אותם אובייקטים לרכילות, ויש להם הגדרה של מערכת יחסים פנימית עם מישהו אחר בסיפור. מערכת היחסים הזו מולידה את הדרמה הקטנה, התפלה בדרך כלל, של הסיפור הרכילותי הקרוי בעברית צחה "אייטם".

("היה חסה", רוביק רוזנטל, מעריב NRG 07/02/02)

 

חמישי
בקיוסקים בתל אביב מוכרים סיפורים על דוגמניות ומגישי טלוויזיה. בקיוסקים בבני ברק מוכרים סיפורים על רבנים ומקובלים. כולם מספרים סיפורים. מרכלים-מרגלים מן החיים הצרים (60 מ"ר בקומה שלישית בלי מרפסת) אל מחוזות רחוקים ובלתי מושגים.  
 

שישי
ובדרך אגב את מנסחת לי דברים פשוטים וברורים. רכילות, את אומרת לי, היא כשהכוונה רעה. אבל העין הרעה, הקטנונית, הסמויה מן העין - היא מה שעושה את מה שאמרת לרכילות, ורכילות אני לא רוצה לשמוע.
 

שביעי
קו ישיר מתוח בין ההליכה אחר הרכילות לעמידה על הדם. שכן מהי הרכילות אם לא תולדה של חוסר אונים ואובדן שאיפות. מבט גמדי של מי שאינו מאמין בכוחו שלו, ובאומללותו מקדיש את כוחו לעיקום עין מול מה שמתרחש מחוץ ומעבר לקוביית חייו. כאילו העיסוק בגיבורי הסיפור מקרב אותו במשהו אל חייהם.
 

כל חייו הוא הולך רכיל, אבל אז, ברגע האמת, כשדם רעו ניגר, ומישהו צריך לעשות מעשה אמיתי, לצעוד את הצעד, להיות גיבור הסיפור –
שם הוא עומד.
 

"לא תלך רכיל בעמך, לא תעמוד על דם רעך"
 

מפטיר
לא תמיד היינו כאלה. אולי עוד אפשר לתקן.

עוד בבית אבי חי