היהפוך איינשטיין עורו?

אלברט איינשטיין ופרויד חלמו על קץ המלחמות, ואז הגיעה מלחמת העולם השנייה. פרופ' עופר אשכנזי מסביר את הפער בעמדותיו של המדען שמציגים התכתובות האנטי-מלחמתיות עם אבי הפסיכואנליזה והמכתב הלוחמני שכתב לרוזוולט

                                                                                              איינשטיין (מתוך: ויקיפדיה)

לפני כמאה שנה, כשערפל הקרבות של מלחמת העולם הראשונה החל להתפזר, הביט אלברט איינשטיין ביבשת אירופה המדממת וניסה לדמיין לה עתיד קודר פחות; עתיד בלי מלחמות. אחרי שפיצח כמה מסודות היקום, רתם המדען המהפכן את כוח מחשבתו לשאלה מורכבת והרת גורל לא-פחות - האם אפשר לפתור את בעיית המלחמה?

אף שממרחק הזמן התקווה הזאת עשויה להיראות לנו כמו מדע בדיוני, השקיע איינשטיין את מיטב מרצו, זמנו וכוחו לרעיון שהמלחמה הגדולה תהיה למלחמה האחרונה ונהפך לאחד הסמלים הבולטים של תנועת השלום העולמית. מאחר שהבין שבשביל המשימה הזאת הוא יזדקק ליותר ממשוואות מדויקות וחשיבה מדעית מושחזת, הוא חבר לחוקר שכבר גילה דבר או שניים על נבכי הנפש האנושית - אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד. במכתבים פומביים שהחליפו ביניהם בקיץ 1932, ביקשו איינשטיין ופרויד לעמוד על הכוחות הנפשיים, התרבותיים והפוליטיים שעומדים בבסיס בעיית המלחמה וחשבו יחד על דרכים למיגור התופעה הרת האסון.

כעבור כמה חודשים, עלה היטלר לשלטון בגרמניה, והניסיון השאפתני של שני ענקי הרוח ירד לטמיון. מעשי הזוועה שביצעו הנאצים ושותפיהם השפיעו עמוקות על מחשבתם הפוליטית של אנשי מדע ורוח רבים, ואולם נדמה שהשינוי בעמדותיו של איינשטיין היה חד במיוחד: מסמל לפציפיזם הוא נהפך לתומך בולט בפיתוח נשק גרעיני. בקיץ 1939, שנים ספורות לאחר חלופת המכתבים עם פרויד, הוא שיגר מכתב בהול לנשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוולט, שבו המליץ לו להוציא לדרך פרויקט לפיתוח פצצות אטום - ויפה שעה אחת קודם. האם מלחמת העולם השנייה גרמה למדען המחונן להפוך את עורו?

שאלה זו עומדת במרכז הפרק החדש של ״על החתום״, הפודקאסט של בית אבי חי שמוציא מהמעטפות מכתבים שכתבו אנשי ונשות רוח מההיסטוריה היהודית והישראלית. הפרק דן בפער שבין ההתכתבות האנטי-מלחמתית עם פרויד ובין המכתב הלוחמני לרוזוולט ומבקש למלא את החלל שפעור בין שתי העמדות המנוגדות של איינשטיין.

״אנחנו צריכים לקחת צעד אחורה ולבחון אם אינשטיין באמת היה פציפיסט, וכאן התשובה מורכבת ומעניינת״, אומר ההיסטוריון פרופ׳ עופר אשכנזי בריאיון לליעד מודריק ב״על החתום״. הוא לבטח התנגד למלחמה וסלד ממנה, קובע אשכנזי, שהרי היה מהמתנגדים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה. כבר ב-1914, מספר פרופ׳ אשכנזי, כשכוכבו המדעי דרך ותהילתו העולמית נסקה, היה איינשטיין מהבודדים שחתמו על מכתב שמגנה את המלחמה. בסיומה, ״כולם חזרו אחורה לאותו מכתב ואמרו, 'היה פה נביא. הוא היה הראשון לזהות, והוא נהפך למנהיג התרבותי של תנועת השלום'״. לדבריו, זוהי הסיבה שאיינשטיין נצרב בזיכרון הקולקטיבי כפציפיסט. ואולם, ״אם אנחנו מקשיבים טוב למה שהוא אומר, ממש מההתחלה, אנחנו רואים שהוא לא היה בעמדה שאנחנו קוראים לה היום פציפיזם״.

במילים אחרות, כשאיינשטיין ניגש לפתרון בעיית המלחמה, הוא לא התנגד לכל שימוש בכוח; הוא התנגד לסוג מסוים של כוח, שאותו הוא ראה כמסוכן וכהרסני במיוחד: כוחן של ממשלות חסרות מעצורים. ״מה שהטריד אותו יותר מאלימות ומלחמה זה מדינות לאום עם ריבונות בלתי-מוגבלת. מבחינתו, זה הגורם למלחמה״, מסביר פרופ׳ אשכנזי. לדבריו, איינשטיין חיפש אחר דרכים להגביל את כוחן, מאחר שסבר כי ״ממשלות במדינות לאום תמיד שואפות לריבונות בלתי-מוגבלת, כך שלא יגבילו אותן לא מבפנים ולא מבחוץ״. בתחילה חשב איינשטיין שאפשר להגביל את כוחן באמצעות סרבנות, ״אבל כשזה לא עובד, הוא פונה לפתרון אחר, שהתחיל להסתובב בחוגים של התנועות האנטי-מלחמתיות, וזה הרעיון של כוח משטרה עולמי״, הסביר פרופ׳ אשכנזי. ״הוא יהיה כל כך חזק, עד שמדינות לא יעזו לפלוש למדינות אחרות, לבצע פשעים נגד האנושות או לפגוע בזכויות אדם, מכיוון שתמיד יהיה כוח שמגביל אותן. כדי שהכוח הזה יפעל, יהיה טריבונל בין-לאומי שישפוט במקרים של סכסוכים, והמשטרה העולמית תפעל לפי החלטותיו״.

במחקרו מצביע פרופ׳ אשכנזי על פרק מפתיע ולא-מוכר בחייו של איינשטיין, שבמהלכו הסכים לשיתופי פעולה מעוררי מחלוקת למען מימוש החזון הזה. ״איינשטיין היה מהנשיאים המייסדים של ארגון ששמו ׳ New Commonwealth Society׳, שקרא להקמת כוח צבאי עולמי. הארגון כלל פעילים מההנהגה הליברלית במערב אירופה ובארצות הברית, פליטים יהודים ופעילים נאצים מגרמניה״, מתאר פרופ׳ אשכנזי. איינשטיין, שגלה מגרמניה לארצות הברית מעט לפני עליית היטלר לשלטון, היה בקשר עם הנאצים שהשתתפו בארגון. ״הוא היה פעיל מאוד בארגון וקיים עימם קשרים. זה לא היה קל לו, והוא ספג הרבה ביקורות בעקבות זאת. אבל הוא חשב שהמטרה מספיק חשובה״. במקביל מתח איינשטיין ביקורת ציבורית על המשטר הנאצי. ״הוא התבטא נגד גרמניה הנאצית בתור מקרה קיצוני מאוד של ממשלה שחותרת לריבונות בלתי-מוגבלת, אבל אפשר להגיד שהוא קצת נזהר בדבריו, או שהוא לפחות אמר דברים הרבה יותר חמורים אחרי 1937, כשהארגון הזה התפרק ביוזמה של הגרמנים״.

היהפוך איינשטיין עורו?

 

המכתב לרוזוולט שבו מציע איינשטיין לזרז את פיתוח פצצת האטום (מתוך: ויקיפדיה)

לאחר שהיוזמה נגוזה וכוחם של הנאצים התעצם, סבר איינשטיין שהגיעה העת לשלוף - או ליתר דיוק, לפתח - את נשק יום הדין. הוא חשש שגרמניה הנאצית תיהפך למעצמה גרעינית חסרת מעצורים וסבר שארצות הברית מוכרחה להקדים אותה במרוץ החימוש הגרעיני, ובכך להגביל את כוחה. ״זהו הרקע להחלטה שלו לכתוב לרוזוולט מכתב על פיתוח נשק גרעיני. הוא פתאום אמר - אמריקה עם נשק אטומי יכולה להיות אותה ׳משטרה עולמית׳, כי היא הרי לא מדינת לאום, אלא מן מדינה רב-לאומית. אין לה אינטרסים באזורים שבהם יש סכסוכים – לא באירופה, והוא חשב שגם לא באסיה – כמובן, לא בצדק״, הוסיף פרופ׳ אשכנזי. ״אמריקה בנויה על מסחר ושגשוג כלכלי, ולכן יש לה אינטרס למנוע מלחמה. אז הנה - נמצא הכוח שיוכל למנוע מלחמות בעולם״.

ההצעה של איינשטיין התקבלה, וכעבור שנים ספורות נולד "פרויקט מנהטן", שהוביל לפיתוח פצצות אטום אמריקאיות ולהפצצה חסרת התקדים על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי, שגבתה את חייהם של כ-200 אלף בני אדם. איינשטיין, שגילה במרוצת השנים שתוכנית הגרעין הגרמנית הייתה רחוקה מלהתממש, הכה על חטא והתחרט על תמיכתו בפיתוח הפצצות. ״המטרה שלו הייתה להגביל את הריבונות של מדינות הלאום באמצעות האיום הגרעיני, אבל הוא בטח לא רצה להשתמש באיום הזה״, טען פרופ׳ אשכנזי, ״מבחינתו של איינשטיין, השימוש בפצצות היה לגמרי לא-מוצדק, והוא לא תרם לשלום העולמי בשנים שלאחר מכן״.

אם כן, איינשטיין קיווה שפרויקט הגרעין האמריקאי יוביל למיגור המלחמות, אך בפועל, החזון שקידם הסתיים באחת מהמתקפות ההרסניות והשנויות במחלוקת ביותר בהיסטוריה. בניגוד לחידות המדעיות שפיצח, חידת המלחמה שעימה התמודד נותרה פתוחה ורלוונטית גם ממרחק הזמן. אחרי כמאה שנה, נדמה שאומנם יש ביכולתנו לפענח ביתר דיוק את תנועת הכוכבים והאטומים, אך לא את תנועתם של בני האדם הששים אלי קרב.

 

לשמיעת הפודקאסט "מכתב האטום" בסדרה "על החתום"

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי