לשאול בשביל החירות

מחויבות נהפכת לעבדות ברגע שבו חדל האדם מלשאול ומציית ציות עיוור מבלי להטיל ספק. אילעאי עופרן על חשיבותן של ארבע הקושיות

בליל הסדר שואלים שאלות.

 

הגמרא קובעת שאפילו אדם שאין לו משפחה ומסב לבדו בליל הסדר חייב לשאול את ארבע הקושיות. מדוע חובה "לשחק את המשחק" הזה? ובכלל, מה הטעם בשאילה אם כולנו יודעים את התשובה?

 


מה הטעם לשאול (Thinkstock)

 

בכל בוקר נהוג לברך את ברכת "שלא עשני עבד" כחלק מברכות השחר. עיון במקורות הקדומים מגלה שברכה זו החליפה ברכה קדומה אחרת – ברכת "שלא עשני בור". שורש הבורות ושורש העבדות חד הם - בורות איננה פונקציה של ידע או השכלה. ה"בור" איננו מי שאינו יודע, אלא מי שאינו רוצה לדעת. הבור הוא למעשה האדם שאינו שואל שאלות. כך גם לגבי העבד. כל אדם מחויב לחוקים ולכללים. המחויבות נהפכת לעבדות ברגע שבו חדל האדם מלשאול ומציית ציות עיוור מבלי להטיל ספק. העבדות, בדומה לבורות, הינה מציאות שבה אין האדם שואל שאלות.

 

יסוד היסודות של לימוד התורה הוא הקושיא המתמדת, הטלת הספק, הבירור המעמיק והבחינה המחודשת. מי שאינו שואל שאלות אינו יכול ללמוד תורה, ומי שלומד תורה בהכרח שואל שאלות. לכן קובעים חז"ל ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".

 

חיים נטולי שאלות וספקות הם חיים דלים ומדולדלים, חיים של בורות מנוונת ועבדות מעייפת. כשאנו שואלים שאלות בליל הסדר, איננו מחפשים תשובה, אלא נעשים בני חורין.

 

שרון מייבסקי נאבקת באמהות הפנימיות שלה

 

פורת סלומון מראה את דרך היציאה ממצרים

שרית זוסמן מציעה דרכים יצירתיות לשדרג את הסדר

אבנר הכהן מנסה להבין למה ליל הסדר כל כך טעון

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

 

עוד בבית אבי חי