מסע עולמי

06.03.16

בצד הסיפור המרתק של מגילת אסתר נוצרה אמנות הקשורה לאירועיה: ציורי קיר מהעת העתיקה בנהר פרת, מיניאטורות מימי הביניים בגרמניה, מגילות מצוירות מהרנסנס באיטליה, איורים מודרניסטיים בירושלים ועוד

העלילה המפותלת ושלל האירועים הדרמתיים המגוללים בספר אסתר שבו את דמיונם של אינספור קוראים במשך מאות בשנים. לקהילות יהודיות רבות שחיו במצוקה בגלות שימש הסיפור המופלא של הצלת קהילה יהודית בזמן מלכותו של אחשוורוש בממלכת פרס העתיקה מקור לנחמה ולעידוד.

 

בצד הסיפור המרתק נוצרה אמנות הקשורה לאירועי המגילה כבר בעת העתיקה. זמן קצר לאחר חתימת המשנה, בשנת 244/245 לספה"נ, שופץ בעיר העתיקה של דורא-אירופוס, הממוקמת בלב המדבר הסורי על גדות נהר פרת, בית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה שגרה בעיר, ובין ציורי המקרא המפארים את קירותיו, מופיע הדימוי החזותי המוקדם ביותר הלקוח מספר אסתר: תמונה גדולה ומרהיבה ובה אסתר ואחשוורוש בצד אחד, והמן מוביל את מרדכי ברחובות שושן בצד השני. יתרה מזו, התמונה ממוקמת ליד ארון הקודש של בית הכנסת העתיק, עדות לחשיבות הרבה שהקנו יהודי העיר לניצחון על האויב הפרסי (הפרסים היו אויבי השלטון הרומי בדורא).    

 
  סיפור פורים, ציור קיר - בית הכנסת של דורא אירופוס, 244/45 לספה"נ

בימי הביניים מופיעות כמה מיניאטורות של סיפור אסתר, בעיקר בכתבי יד עבריים של מחזורים וספרי מקרא שנוצרו בקרב יהדות גרמניה. רק בתקופת הרנסנס נוצרו לראשונה מגילות אסתר מאוירות – ייתכן שבשל המעמד המיוחד שהוקנה בתקופה זו לדמויות של נשים הרואיות מהתנ"ך, ובמיוחד יהודית ואסתר, אשר רפובליקות הערים הקטנות, כמו פירנצה וסיינה, ראו בהן דגם של גיבורות ראויות לחיקוי.

 

המגילות המצוירות המוקדמות ביותר הידועות לנו נוצרו באיטליה במחצית השנייה של המאה הט"ז, ומעניין לציין כי המגילה המתוארכת הקדומה ביותר נעשתה בידי אישה – שעטלינה בת הקצין מנחם מוונציה, שכ"ד (1564). הפריחה האמנותית של המגילה המצוירת הגיעה לשיאה באיטליה במהלך המחצית השנייה של המאה הי"ז ובמשך המאה הי"ח.

 
מגילת אסתר מצוירת, איטליה, מאה 18

בתקופה זו נוצרו בארץ המגף בידי אמנים עממיים (יהודים בדרך כלל, אך גם אמנים נוצרים שהוזמנו בידי היהודים) מספר רב של מגילות מצוירות – יותר מאשר בכל תפוצה יהודית אחרת – ובלי ספק ניתן להחשיב את איטליה כמולדת האמיתית של האמנות הכרוכה במגילת אסתר, בין שבציור, בתחריטי נחושת ובין שבטכניקה של מגזרת.  

 

מלבד איטליה, המגילה המצוירת שבה מופיעות דמויות אדם פרחה גם בקרב יהדות הולנד במהלך המאות הי"ז והי"ח. בראשית התקופה סמכו הפטרונים בעיקר על "יבוא" איטלקי, והאמן החשוב ביותר שהגיע מאיטליה להולנד היה שלום איטליה (יליד מנטובה, 1618/19), אשר איוריו במגילות התחריט הניחו את התשתית לדורות הבאים.

 

מאוחר יותר עסקו במלאכה זו גם אמנים מקומיים אשר ציירו בשביל האוכלוסייה היהודית המקומית, ובעיקר בשביל שועי הקהילה הפורטוגלית החשובה שישבה בעיר, אך גם בשביל הקהילה האשכנזית הענייה יותר. המגילה המצוירת פרחה גם בגרמניה, בצפון צרפת (חבל אלזאס), בבוהמיה-מורביה, באוסטריה ובפולין.

 
תליית המן ובניו, מחזור לייפציג, דרום גרמניה, 1320 לערך

המגילות מארצות אלה מצטיינות אף הן בעיטורים עשירים ומושכים המספרים את סיפור אסתר ומרדכי בפרטים רבים ובשלל עיטורים הלקוחים מעולם החי והצומח. עם המאיירים של המגילות בחבל ארץ זה נמנים גם אמני "אסכולת בוהמיה-מורביה", אשר עסקו בעיקר באיור הגדות של פסח וספרים אחרים לשכבת העלית היהודית בגרמניה ובאוסטריה. עם האמנציפציה במאה הי"ט, חלה שקיעה מסוימת של המגילה המאוירת באירופה. המגילות המועטות יחסית שנוצרו בתקופה זו אינן מחדשות ממש, ועל פי רוב, מחקות מוטיבים שנוצרו בדורות הקודמים.

 

גם בארצות האסלאם

 

ישנן מגילות מעוטרות בלי דמויות אדם גם מארצות האסלאם – בעיקר עירק, פרס, כורדיסטאן, מרוקו, וסוריה. מארצות אלה לא שרדו על פי רוב מגילות מצוירות, אלא מהעת החדשה (המאה הי"ט וראשית המאה ה-20). מגילות אלה מצטיינות בעיטורים צבעוניים, במוטיבים צמחיים ובאלמנטים ארכיטקטוניים המשקפים את הארכיטקטורה המוסלמית המקומית (למשל, קשתות פרסה מוריות במרוקו). בעירק נהגו סוג נוסף של עיטור: לאורך שוליה העליונים של המגילה רשמו באותיות מרובעות וצבעוניות את שושלת מרדכי היהודי, ובשוליים התחתונים, במהופך, את שושלת המן.
 

המגילה המאוירת זכתה לפריחה מחודשת בראשית המאה ה-20, עת תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל החלו מציירים מגילות בסגנון מודרני. בעיקר הצטיינו במלאכה זו שני אמני בצלאל: זאב רבן (1970-1890) ושמואל בן-דוד (1927-1884). איורי מגילותיהם מערבים בין מזרח למערב – מוטיבים מזרחיים בטכניקות אמנותיות מערביות – שילוב שהיה אהוב על אמני בצלאל בדור הראשון להיווסדו. 

 
מגילת אסתר מצוירת, בגדאד, מאה 19

בדור שבין שתי המלחמות, אמנים יהודים באירופה ולאחר מכן גם בארצות הברית, החלו מאיירים אף הם מגילות או ספרי אסתר בסגנונות עכשוויים או בהשראת יצירות מהעבר. דוגמה ידועה היא ספר אסתר משנת 1925 - ספר עשיר באיורים מעשה ידי האמן היהודי יליד פולין ארתור שיק (1951-1894), שאייר כתבי יד עבריים בסגנון מיניאטורות של ימי הביניים.

 

בתקופה זו החלו לפרוח גם מגילות מודפסות שאוירו בידי אמנים מוכרים יותר או פחות. לאחר קום המדינה, החלו גם כמה אמנים ישראלים לאייר מגילות, אך תחייה של ממש ניכרת בתנופה שקיבל התחום של איור כתבי יד עבריים בעשורים האחרונים. עם מאיירי המגילות בני זמננו נמנים גם אמנים ואמניות רבים מרקע דתי ואף חרדי, בצד אמנים ואמניות מרקע חילוני, הממשיכים בגאווה מסורת בת מאות שנים של איור כתבי יד עבריים.  

כל הפרטים על סדרת "מגילת אסתר: גרסת הבמאי" בבית אבי חי, בהשתתפות שלום צבר

עוד בבית אבי חי