רוני סומק מבקש חתימה (טובה)

רוני סומק
28.09.08

למה כדאי בכל זאת, גם השנה, לחתום אותנו בספר החיים? סופרים, הוגים וראש עירייה אחד דנים אותנו לכף זכות. המשורר רוני סומק חושב שמגיע לנו להישאר עוד שנה לפחות בזכות דוכני הבגדים המשומשים


לפני כחמש שנים, כשבתי שירלי הייתה בן 12, גילינו שבגד חדש נעלם מארון הבגדים שלה.

"איפה הוא?" שאלתי, והיא ענתה: "שמתי אותו בדוכן הבגדים המשומשים".

"למה?" המשכתי לשאול, "הוא לא היה יפה בעינייך?"

"הוא היה יפה מאוד", היא ענתה, "שמתי אותו שם כי זה לא יפה לתת לעניים רק בגדים משומשים. גם להם מגיע משהו חדש".

ברגע הראשון חשבתי שהילדה שכחה שבגדים צריך לקנות ושכספי אינו הפקר, אך מיד התעשתתי וחיבקתי אותה ואת המחשבה הכל כך מרגשת שלה.

 

חנות לבגדי יד שניה


מאז אני עובר ליד הדוכנים האלה וחושב על מה שטמון בתוכם. אני חושב על הבגדים שהפסיקו אנשים ללבוש ובעיקר חושב על אלה שיזדקקו להם.

 


צילום: דניאל מורדז'ינסקי
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובכלל, הדוכנים האלה חשובים לא פחות מתרומות מזון או כסף, כי הם מכילים את הנגיעה היחידה האפשרית בין גוף הנותן לגוף המקבל.כמה חלומות והתרגשויות קשורים לבגדים שיצאו מן הארון, והלוואי שכאלה יהיו גם לאלה שילבשו אותם.

ולכן מדי פעם, לפני שאתם זורקים את ה"משומשים", הוסיפו גם משהו חדש. זה שיתחדש בו יאהב אתכם יותר.

רוני סומק הוא משורר

 




 

עוד בבית אבי חי