"צריך לייחס את העצמאות לבורא עולם ולא לנופלים"

עמית גולדנברג
26.04.09

שישה ישראלים מציעים מבט שונה על יום הזיכרון ועל יום העצמאות, הרחק מהקונצנזוס. נחום. עצמאים בשטח

שם: נחום
מקום מגורים: ירושלים
גיל: 44
עיסוק: מגיה בהוצאת ספרים 

 

פגשתי את נחום לראשונה בהפגנה שנערכה מול רשות השידור במחאה על ביטול תוכניתה של נתיבה בן יהודה. הגבר החרדי שעמד באומץ לבדו, כשמשפחות חרדיות מביטות עליו בתמיהה מהחלונות, נראה לי כבר אז יוצא דופן בנוף המקומי. אחרי ההפגנה הזמין אותי נחום לביתו מלא הספרים והסביר לי כיצד מתיישבים שירי המולדת של נתיבה בן יהודה עם הדת היהודית. הניגוד ההרמוני בין ציונות לדתיות והאינטלקטואליות המחושבת כל כך של נחום הפכו אותו לבן שיחה שאין כמוהו. נחום פתח לי צוהר אל החיים החרדים כפי שלא הכרתי מעולם, והיה זה אך מתבקש שאפתח שוב את הצוהר הזה לקראת יום העצמאות.


"הדגל מייצג אותי".  עיבוד מחשב: סטודיו דוב אברמסון

מה רגשותיך ליום הזיכרון ויום העצמאות? 
"כיום היחס שלי נייטרלי. אני לא מתייחס אליהם כאל מועדים אלא כאל ימים שנמצאים בלוח השנה ואין להם משמעות ערכית ואידיאולוגית. כשלמדתי בישיבה תיכונית נהגנו לציין אותם, וביום העצמאות היינו אומרים הלל בלי ברכה כמקובל בציונות הדתית באותה תקופה. בגיל 15 עברתי לישיבת כל תורה והתלבטתי מאוד אם לציין את החג. יום אחד עשיתי גורל אגרה: פתחתי תנ"ך, דיפדפתי ונעצרתי בדף אקראי. ספרתי פסוקים לפי כללים מסוימים כדי להגיע אל הפסוק שינחה אותי. הפסוק שאליו הגעתי, "ונתן ארצם לנחלה ונחלה לישראל עמו", עוסק במתן הנחלה לעם ישראל בימי יהושע. למיטב הבנתי, לא חגגו את היום שבו יהושע בן נון כבש את הארץ ומכך הסקתי שאין צורך לחגוג את יום העצמאות".  

יש לך ביקורת על המדינה או על יום העצמאות?
"אין לי ביקורת על המדינה אלא על הפיכתה למושג מקודש או בעל משמעות דתית-ערכית. בעיני מדינה היא דבר חילוני והחיבור הזה הוא סוג של פאשיזם". 

 

למה אתה מתחבר ביום העצמאות?
"אני מאוד מתחבר להנפת הדגל מפני שכאזרח אני רואה את הדגל כסמל שמייצג אותי. בנערותי נהגתי לקנות דגל ולתלות אותו בחלון. אבא שלי הסכים לכך שנה אחת אבל בשנים הבאות הוא סירב ולכן הפסקתי. הדגל מאוד יפה בעיני, הצבעים שלו מאוד יפים, ומאחוריו עומדת זהות לאומית שהיא דבר טוב, אבל אסור לקדשה ולהפוך אותה למשהו דתי".

 

מה היית משנה במועדים האלה?
"לדעתי, דוד בן גוריון שגה בתזמון הכרזת המדינה. היה עליו להמתין עד ללילה של י"ח באייר, ולהפוך את ל"ג בעומר ליום העצמאות שלנו. כמו כן, מן הראוי היה לציין את יום הזיכרון של חיילי צה"ל יחד עם יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום נפילת גטו ורשה, י"א באייר. במועד הנוכחי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן, יש בעייתיות מפני שאין זה מן הראוי לקבוע יום אבל במהלך חודש ניסן, שבו אין מתענים ואין אומרים תחנון. יש גם בעיה בהצמדת יום הזיכרון ויום העצמאות מכיוון שהמשמעות היא שעם ישראל זכה בעצמאות בזכות הלוחמים שנפלו. לדעתי, צריך לייחס את העצמאות לבורא עולם ולא לשליחיו שנפלו במלחמה". 

 

איך אתה זוכר את המועדים האלה בתור ילד?
"אני זוכר שהיינו הולכים לצפות בצעדות צה"ל ורואים את המטסים. היו אז מטסים מאוד יפים".

 

משהו השתנה מאז בעיניך?
"האמון של האזרחים בממשלה ובכנסת נחלש מאוד בדורות האחרונים וזה ניכר ביום הזה. מפריע לי זה שהאנשים שמכהנים במוסדות האלה נהפכו לפחות אמינים".  

 

מה תעשה ביום הזיכרון וביום העצמאות?
"אם היו לי ילדים ייתכן שהייתי מנצל את יום החופש כחג לא דתי. מכיוון שאין לי -  אני עובד". 

עוד בבית אבי חי