אנחנו דור משוחרר?

07.04.10

הדור השלישי, שנולד בישראל אחרי השואה מתמודד עם שאלות זהות, שייכות ואובדן אשר לא באו על פתרונן, ועתה הן מתעוררות במגוון תחומי תרבות ויצירה. בערב ייחודי יתקיימו שלוש שיחות על אובדן, זהות ויצירה בדור שנולד להיות משוחרר

 דור 3

בשנת 1981 הוצג המיצב קרמטוריום אידיאולוגי של האמן אביתר שטרן בשדרות רוטשילד בתל אביב. שטרן עשה שימוש בקרמטוריום, סמל מובהק של השואה, במטרה להביע מיאוס ותיעוב כלפי כל הרג שהוא. זו היתה התייחסות ראשונה מסוגה אל נושא השואה, שפתחה פתח לעיסוק אוניברסלי כללי. שנתיים לאחר מכן הוצגה התערוכה "להרגיש מחדש" במוזיאון לאמנות ביד ושם, והאמנים חוני המעגל וחנה שיר הציגו בה את התייחסותם לשואה. למעשה, מתחילת שנות השמונים אנו עדים לעיסוק אינטנסיבי של אמני הדור השני בנושא השואה. אך מה מקומם של בני הדור השלישי, שנולדו בארץ, בהתמודדות עם שאלות הזהות, השייכות והאבדן?

בשלוש שיחות מרתקות בהנחייתה של המגישה ליעד מודריק (גלי צה"ל וערוץ 1), ינסו מומחים בתחומם להשיב על  השאלה מה מקום השואה ביצירה, בקרב בני הדור השלישי. ד"ר שמוליק דובדבני מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב ידבר על ייצוג השואה בקולנוע הישראלי בראשית המאה ה-21, ד"ר דנה אריאלי הורוביץ, ראש היחידה להיסטוריה ותיאוריה באקדמיה בצלאל תציע מבט מקיף על אמנות ישראלית עכשווית בהקשר לשואה, והמתרגם והעורף בשיתוף של כתב עת "דווקא" בני מר,  ינסה לבדוק האם השיבה אל היידיש היא טרנד חולף או סימון דרך חדשה. "אני דור שני וחצי לשואה", מעיד על עצמו מר. "שני הוריי ניצולי שואה, אבל מבחינה כרונולוגית אני מתאים יותר לדור השלישי. זה מקום שנוח לי תמיד להיות בו, בין לבין, אפילו בין העברית ליידיש".

האם ניתן להצביע על הבדלים מהותיים בין בני הדור השני לבני הדור השלישי, בכל הנוגע להתייחסות לשואה?
"בעוד שהדור השני נשא את השואה באופן אישי במסתורין ולקח הרבה זמן עד שזה יצא החוצה, בקרב הדור השלישי זה כבר לא כל כך עניין משפחתי ופרטי, אלא אפשר לדבר על זה בהקשר ציבורי של נחלת הכלל. אני חושב שכל הישראלים הם דור שלישי ומעניין לבחון מה השתנה בחוויה הזאת".
בזמן שתרבות היידיש אינה קיימת ואינה נחוצה בעיני רבים, אחרים תופסים אותה כתרבות מפוארת שיש לשמור על מורשתה ולהנחילה הלאה. "היידיש לא אמרה עוד את מילתה האחרונה. יש לה קסם שמערים על ההיסטוריה", אמר יצחק בשביס זינגר.

 דור 3 - אירוע לציון יום השואה והגבורה
דור 3 - אירוע לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה

מר, בשנים האחרונות יש תחושה שהיידיש מהדהדת בקולי קולות.
"למעשה, זה קול ענות חלשה ביחס למה שהיא היתה אחרי המלחמה ובשנות החמישים בישראל, כששמעו אותה בכל מקום. שמעו אותה ברחוב, וזה היה מקומה. לא בספרייה ולא באולמות ציבוריים ולא בבתי העם. השאלה היא האם היידיש תמשיך להתקיים כשפה חיה, בעוד שאחרוני הדוברים החילונים שלה עוברים מן העולם, או שהיא תהפוך לשפת תרבות שלא משתמשים בה ולא מדברים אותה, אבל לומדים לפענח אותה כדי לקרוא את האוצרות התרבותיים שיש. זו שאלה מאוד מורכבת כי יש עתודות רבות של דוברי יידיש – גדודים שלמים וחטיבות של דוברי יידיש לעתיד מקרב החרדים, ומי יודע אם לא קורה תהליך פרדוקסלי של ההיסטוריה. במחצית השנייה של המאה ה-20 היידיש נראתה כשפה בהכחדה. היום אין לדעת, מפני שהחרדים הם הרוב הדמוגרפי. זה לא אומר שלא נשקפת סכנה לתרבות היידיש החילונית, משום שהחרדים רואים ביידיש משהו אחר לחלוטין. מצד שני, היום מתחילים לגלות בה עניין. אולי זו קופה ריקה ויש בה מטבע שעושה הרבה רעש. על השאלה הזאת – האם זה טרנד או דבר שנשאר, צריך להשיב בהרבה שאלות, ואולי כל התשובות נכונות".

דור 3 - לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה:
יום שני, כ"ח בניסן 12/04/2010, בשעה  20:00

עוד בבית אבי חי