אתר הנצחה

כרמית ספיר-ויץ
07.04.10

"ילדים בגטו" הוא אתר אינטרנט שמיועד להוראה מקוונת של השואה לילדים. כרמית ספיר-ויץ בוחנת מהי התפיסה החינוכית שעומדת מאחורי המיזם המשותף של "יד ושם" ועמותת "סנונית"

באתר האינטרנט "ילדים בגטו" שהוקם על ידי עמותת סנונית  ויד ושם מופיע בין היתר סיפורה של הילדה אווה היימן. היימן הקטנה קיבלה זוג אופניים לרגל יום הולדתה. כשהגיעו הגרמנים, הם גזלו אותם ממנה. מהסיפור הלכאורה פרוזאי מסתתר עולם שלם. עולם שמזכיר כי ילדים לפני השואה שיחקו עם חברים, כתבו ביומנים, קראו ספרים, שבתוך הכאוס התקיימה ילדות טהורה.

 

האתר בנוי על בסיס התפיסה החינוכית לפיה החיים נמשכים. "בהוראת שואה בגילים צעירים",  מסבירה נעמה שיק, מנהלת מגמת תקשוב, בית הספר המרכזי להוראת השואה, יד ושם, "הדבר העקרוני ביותר הוא להכניס את הלומדים לנושא בשלום, ולהוציאם בשלום. אנחנו לא רוצים ליצור שוק טריטמנט לאף אחד. זה לא בא בחשבון, ולכן חלק גדול מהילדים יהיו ילדים שניצלו, ילדים שהיו במחבוא ופחות ילדים שהיו במחנות".

 
"בסופו של דבר זה משדר אופטימיות" (פלאש 90)

ובכל זאת, אי אפשר לצבוע את נושא השואה בוורוד.
"בוודאי שיהיו קשיים, ויהיה גטו, וסביר להניח שלא כל בני המשפחה חזרו, אבל עדיין ילד פוגש מישהו שהיה ילד כמוהו, גדל, ניצל, הקים משפחה חדשה. זה משהו שמשדר בסופו של דבר אופטימיות. בגילים האלה אנחנו עסוקים הרבה בחסידי אומות עולם. חשוב לנו להראות בתוך החושך הזה אנשים שהצילו אנשים אחרים".

ברוח זו, האתר האינטראקטיבי מציע לילדים ליצור בעצמם, להתייחס לשירים שנכתבו על ידי ילדים בגטאות ועוד. בשונה ממוסדות שואה אחרים מעבר לים, אנשי סנונית ויד ושם לא מבקשים להשיג הזדהות בשום אופן. סימולציות? זה לא המקום. "אנחנו רוצים להשיג אמפתיה", מדגישה שיק. "אנחנו לא רוצים שילד ירגיש כאילו הוא היה בקרון או בגטו. אנחנו רוצים שילד יבין שגם לילדים בשואה היו אופניים. ילדים בגטו כותבים ועושים הצגות. חשוב לנו בתוך העולם הזה של המוות להראות איך החיים ממשיכים".

 

ואיך ממשים את החזון הזה? "אנחנו ממליצים שההתחלה תהיה עם המורה, שידריך אותם איך להתחיל", מפרטת שיק, "אבל בהחלט אפשר אחר כך לעבוד עם זה בבית. יש מערכי שיעור והצעות להוראה באמצעות האתר".

 

קולם של יחידים
נחזור אחורה. ראשית שנות האלפיים. בקרב אנשי "יד ושם" עולה הרעיון החדשני לקיים קורסים מקוונים באינטרנט בנושא הוראת השואה. בהיעדר ידיעות ברורות על מהותו של האינטרנט ועל  תפקידו כשחקן מרכזי בעולם, מורמות גבות רבות. הזמן עושה את שלו, ולמטה מעשור לאחר מכן, וב"יד ושם" גאים לספר כי כיום מוצעים קורסים מקוונים בשש שפות: עברית, אנגלית, גרמנית, רוסית, ספרדית והונגרית. התקשוב הצמיח כנפיים: בהונגריה, הקורסים מוכרים על ידי משרד החינוך, ובימים אלה עומדים אנשי יד ושם בקשר עם אוניברסיטאות בארה"ב, לשם קבלת קרדיטציה אקדמית".

 

כל הקורסים, 16 במספר, בנויים על בסיס התפיסה החינוכית של "יד ושם". שיק מסבירה: "הקורסים מתחילים בעולם היהודי לפני השואה ויסתיימו במה שאנחנו מכנים 'החזרה לחיים'. אנחנו מאוד מדגישים בכל הקורסים את קולם של יחידים, מתוך תפיסה שהמספר 6 מיליון הוא בלתי נתפס, ומתוך הרצון שיבינו מה איבדנו".

 

המשתתפים נחשפים ליומנים שלא ניתן להשיגם במקומות אחרים ולעדויות הלקוחות מארכיון יד ושם,  ובארבע השנים האחרונות, נוספו קטעי וידאו של עדויות מצולמות.  "בהרבה מובנים אנחנו לא עומדים בביקוש", אומרת שיק. "בכל קורס יש גם פורום שבו אנחנו דנים בסוגיות שעלו בקורס וסוגיות פדגוגיות כמו איך מלמדים שואה, איזה חומרים מלמדים, ובאילו גילים. חשוב לנו ליצור קהילה של לומדים ומלמדים, ואת זה אנחנו יוצרים בין היתר באמצעות הפורום. למעלה מאלף ארבע מאות איש כבר נטלו חלק בקורסים האלו. כל מחזור מונה כ-40 איש, שיהיו בעתיד מולטי פליירים, שיעבירו ואת המסרים הלאה". 

עוד בבית אבי חי