בין אור לשור

14.04.10

שמו ומזלו של חודש אייר, שבו מצוינת תחייתנו הלאומית בארץ, משלבים איכות רוחנית ומופשטת עם גשמיות של עבודה ועמל. דליה מרקס על אייר, ה"אפטר פארטי" של ניסן

השם "אייר" (או "אארו") הגיע עם שבי ציון מגלות בבל, כמו שאר שמות החודשים. משמעות השם היא אור, וגם במקרא החודש מכונה "ירח זיו", היינו, בוהק או זוהר. ככל הנראה, החודש נקרא כך בשל החמה הזוהרת בו ומאירה יותר ויותר.

אגב אור: כל המסתכל על נר בוער יראה בו הרבה צבעים ואורות. בטקס ההבדלה אנו אומרים "בָּרוּךְ... בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ", ברכה המשקפת את ההבנה שקיימים בעולמנו אורות רבים או איכויות מגוונות של אור. בתפילותינו יש ביטוי לאורות השונים - בברכות הנאמרות בתפילת שחרית, לפני "קריאת שמע", נזכרים שלושה סוגי אורות: עניינה של הברכה הראשונה הוא אור הבריאה, "יוצֵר אור וּבורֵא חשֶׁךְ... וּבְטוּבו מְחַדֵּשׁ בְּכָל יום תָּמִיד מַעֲשה בְרֵאשִׁית"; בסופה של הברכה נזכר אור הגאולה, "אור חָדָשׁ עַל צִיּון תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ"; ובברכה השנייה, ברכת "אהבה", נאמר: "וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ", היינו, אור התורה. שלושת סוגי האורות הללו ניכרים גם בחודשים שאנו מצויים בהם - ניסן, אייר וסיוון - ואפילו באותו סדר.

 בין אור לשור
החמה הזוהרת מאירה יותר (פלאש 90)

פנים מחייכים
בתלמוד יש ויכוח מתי נברא העולם. לשיטתו של רבי יהושע, חודש ניסן הוא חודש הבריאה. אבל גם אם נקבל את שיטתו של רבי אליעזר, שטען שהעולם נברא בתשרי, הרי שניסן הוא חודש היווצרותו של עם ישראל ובריאתו. נוכל לטעון, אם כן, שגם אם ניסן מסמל את הגאולה, אור הבריאה יאה לו. מצדו השני של חודש אייר נמצא חודש סיוון, החודש שבו אנו חוגגים את מעמד הר סיני, ולכן אור התורה הוא שנוגה עליו.

ואייר? אייר נתון בתווך. אייר הוא חודש פוסט-בריאתי ופוסט- (או טרום-) גאולתי. אפשר לראותו כמעיין אנטי-קליימקס, שבא אחרי פארו של ניסן. זאת ועוד: לאורך הדורות התייחדה לתקופה זו - ימי ספירת העומר, שכל ימיו של חודש אייר נמנים בה - אווירת אֵבל ואיפוק.

אבל לאייר, החודש שבו החל המן לרדת לאבותינו במדבר, יש גם פנים מחייכים והוא זוכה לעדנה דווקא בדורות האחרונים - דווקא בו מצוינים יום העצמאות והקמת ראשית צמיחת גאולתנו, ובכ"ח באייר מצוין יום ירושלים, שבו אנו מייחלים לשלום ירושלים. זיוו של חודש אייר הוא אור הגאולה, זו שהחלה לבקוע עם קום מדינת ישראל וזו שאנו מקווים ומייחלים לה בימינו. אפשר, אם כן, לראות באייר מעין "אפטר פארטי" מודרני של חודש ניסן.

חמור חיובי
אך לצד תכונת האור יש לאייר תכונה מאוד גופנית: מזל החודש הוא שור, חיית עבודה כבדה ומסיבית, אולי הבהמה הכי בהמית בתודעה שלנו. זהו האבא של העגל, שלפסל מוזהב שלו, סמל ההיזקקות לנוצץ ולמוחשי, סגדו אבותינו במדבר. השור אינו הבהמה היחידה ששמה נקשר בחודש אייר - בל נשכח את החמור. לפי מסורות קבליות, כל חודש קשור לשבט משבטי ישראל, ואייר הוא החודש של שבט יששכר, שאותו כינה יעקב "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מ"ט, י"ד). שלא כדרך הדיבור בימינו, כוונתו של יעקב היתה מחמיאה - חמור הוא חיה חכמה, מעשית וסבלנית, המתאימה ליששכר, שעל בניו נאמר שהם "יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דבה"א י"ב, ל"ג).

 בין אור לשור

החודש שמסמן את תחייתנו הלאומית בארץ אבותינו ואמהותינו משלב בתוכו הן איכות רוחנית ובלתי ניתנת לאחיזה של אור, והן גשמיות "בהמית" של עבודה ועמל; את המודעות לבריאה ולעבר הקדום ואת התקווה לגאולה לעתיד לבוא, אבל לא פחות מכך את מלאכת היומיום המוחשית והמעשית, המלאכה החשובה שאם לא ניזהר, תיכבד על האור העדין ואולי חלילה אף תכבה אותו.

נסיים במדרש, המביא יחד את הבהמה (במקרה הזה, בהמה דקה ועדינה) ואת האור, מדרש על איילת השחר המופלאה, המסמלת את אורו הראשון של הבוקר ואת גאולת ישראל.

רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכים לקראת הזריחה [כלומר, בזמן החשוך ביותר ביממה] בבקעת ארבל וראו איילת השחר שבקע אורה לעלות.
אמר לו רבי חייא: כך היא גאולתן של ישראל!
אמר ליה: היינו דכתיב: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מיכה ז', ח'). בתחילה היא באה קמעא קמעא, ואחר כך היא מנפצת ובאה, ואחר כך היא פרה ורבה, ואחר כך היא משבחת והולכת (ע"פ מדרש תהלים כ"ב, י"ג).
 

ואולי יהיו תובנותיהם של שני החכמים סימן לימינו, שנזכה לראות בחשכה שבה אנו שרויים את איילת השחר, ולו קמעא קמעא.

הרבָּה ד"ר דליה מרקס היא חוקרת תפילה ומרצה בכירה לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג'
לתגובות: 
editor@bac.org.il   

 

Model.Data.ShopItem : 0 0

עוד בבית אבי חי