יהי רצון שיהיה טוב

למאכלים שמונחים על שולחן סעודת ראש השנה יש כוח מיוחד. אסתר שקלים, חוקרת קהילות ישראל, נותנת בהם סימנים

 

סימני ראש השנה

סדר ראש השנה הוא מנהג עתיק יומין שאנחנו מקיימים בתחילת סעודת ראש השנה והוא כולל תפילות ואכילת מאכלים סמליים, ששמם או טבעם מתאימים לתוכן התפילות. לפי המסורת היהודית, למזונות הנאכלים בארוחה חשובה זו, וכן ולתפילות, לברכות ולמשאלות הנלוות אליהם, יש כוח סגולי מיוחד המשפיע על מזלנו בשנה החדשה. הכינוי המסורתי למאכלים האלה הוא "סימנים" או "ברכות" או "יהי רָצוֹנים", בהתאם לתפילה הנאמרת לפני ציון כל אחד מהמאכלים: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו".


סדר ראש השנה נרמז כבר בתנ"ך, בדבריו של נחמיה לעם בתקופת שיבת ציון בא' בתשרי:  "הַיּוֹם קָדשׁ הוּא לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם... לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים" ( נחמיה ח', ט').

מאוחר יותר אנו מוצאים בגמרא את דברי האמורא אביי, הקובע: "יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי" ( תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף  ו , א'). לאורך הדורות עלו מגוון דעות בנוגע לזיהויים של מאכלים אלה ולדרך הכנתם. בקהילות שונות בעולם אף נוספו סימנים חדשים.

 
 

קרא (ירק ממשפחת הדלועיים: דלעת או קישוא לבן): "שתקרע רוע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו.
רוביא (ידוע גם כלוביא: מין שעועית, שומשום, שומר, חילבה או פול): "שירבו זכויותינו".

כרתי (כרישה): "שייכַּרתו אויבינו ושונאינו (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".

סילקא (ממשפחת הסלקיים: ראש סלק, עלי מנגולד או תרד): "שיסתלקו אויבינו ושונאינו  (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".

תמרי (תמר): "שייתָמו אויבינו ושונאינו (נוסח אחר: אויביך ושונאיך) וכל מבקשי רעתנו".

גזר: "שתגזור עלינו גזירות טובות". מקובל במיוחד בקרב יהודי מזרח אירופה, שכן ביידיש נקרא הגזר "מעהרן", שמשמעותו גם "לרבות".

ראש של כבש או ראש של דג: "שנהיה לראש ולא לזנב". על ראש כבש מוסיפים: "ותזכור לנו אֵילוֹ של יצחק אבינו".

דג: "שניפרה ונירבה כדגים". הדג משמש גם הגנה נגד עין הרע ומפני מזיקים למיניהם.

רימון: "שירבו זכויותינו כרימון". נוסח אחר: "שנהיה מלאים מצווֹת כרימון".

שום: "שייתמו אויבינו". השום מקובל כמגן בפני מרעין בישין מסוגים שונים. אוכלים אותו בקרב קהילות שונות בצפון אפריקה.

ריאה: "שתהיה שנה זו קלה עלינו כריאה". יש האוכלים אותה עם דבש. מקובל בכמה קהילות ספרדיות.

חבוש: "שתהא שנה זו טובה ומתוקה ושיצאו חבושי עמך ישראל ממאסרם לאורה". מקובל בכמה קהילות בצפון אפריקה.

תפוח בדבש או סוכר: "שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש". מנהג שנוצר בימי הביניים המאוחרים בקהילות אשכנז והתפשט גם בקהילות אחרות. יש  הנוהגים לטבול בדבש את פרוסת הלחם שעליה מברכים את ברכת "המוציא לחם מן הארץ" במקום לטבול במלח - כנהוג בשאר השנה.

פרי חדש: אומרים עליו את ברכת "שהחיינו". נאכל בלילה השני של ראש השנה כדי לצאת ידי הספק אם יש לברך ברכת "שהחיינו" בקידוש גם בלילה זה, נוסף על אמירת הברכה בלילה הראשון.

 

יוטיוב

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

 

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי