זהות זה

24.11.10

חיוך מקרב, קריאה נואשת, מקור גאווה, עול נורא, תודעת גורל, טריקת דלת, הכרעה מודעת, התקוממות עזה. מוקי צור על המושג החמקמק "זהות יהודית"

"זהות יהודית" היא מושג פולמוסי. יש להניח כי הוא לא היה מושג רווח אצל יוצאי מצרים או אצל בניו של דוד המלך. הוא מושג המאיים באצבע מוכיחה ומזמין בחיבוק קורא. הוא שואל "אייכה", מתגעגע ל "הנני", פוחד פחד עמום מפני גלות והתגלות גם יחד. לצערנו, לעתים האצבע של הזהות היהודית הופכת לאגרוף דוחף ופוצע.

לפעמים הזהות היהודית היא קריאה נואשת וסופקת כפיים, ולעתים היא חיוך מקרב ומושך. היא כלי עבודה לאינקוויזיטורים ועול נורא לכל המבקשים את נפשם לחיות. היא מרגשת לצמאי דרך ומביכה לאלה שאיבדו אותה.

 זהות זה
לעתים הזהות היהודית היא ניסיון להוכיח שייכות עמוקה לסביבת החיים שבה חיים היהודים (פלאש90)

הזהות היהודית היא מקור גאווה, היא אוהבת לרכוש ספרים ישנים וחכמים. היום היא יכולה לגייס ספרייה דיגיטאלית של אלפי ספרים הניתנים לנעילה בלחיצת כפתור. לעתים הזהות היהודית מבקשת ארגון טוטאלי של החיים, ולעתים היא מודיעה בקול כי אינה רוצה בארגון כזה והיא מתבטאת דווקא בניסיונות המילוט ממנו. לעתים היא מבקשת להישען על פרט זה או אחר התובע הכרעה קיומית דרמטית המחייבת הפעלת כל הכוחות. אז היא בוחלת בכל שגרת חיים ומבקשת לעצמה מסעות מסוכנים והרפתקה. יש והזהות היהודית נשענת על העפלה רוחנית של יחיד, אך לרוב היא מחפשת מניין אזרחים לרפובליקה של תפילתה וניגוניה.

לעתים הזהות היהודית היא ניסיון להוכיח שייכות עמוקה לסביבת החיים שבה חיים היהודים. אז היא תובעת לעצמה את הכתר של ביטוי לערכים הגנוזים של החברה הלא יהודית שבה היא חיה. אז הזהות היהודית הופכת לאפולוגטיקה. לעתים היא קריאה להשתחרר מהעבדות לסביבתה ומדגישה דווקא את אי השייכות.

אמונה ומרד
בגלגוליה הולידה הזהות היהודית דמויות מופת, שההזדהות עמן מייצגת חלק מהמאוויים של מי שמבקש לבחור זהות יהודית חיובית. דמויות של שופטים ונביאים, של כוהנים ומלכים, של קדושים מעונים, של מקובלים, חסידים, של חלוצים מהפכניים ושל עקשנים לרעיון ולדרך. אך לעתים הזהות מורכבת דווקא מתחושה של בגידה, מבחילה ורצון להיפרד מציפורני הבושה המגלה כי אחד "משלנו" בעצם רחוק ממי שהיינו רוצים להיות. הרצון לזהות יהודית הופך אז לרצון להסיר מעלינו את האחריות על הבוגדים, העבריינים, על גבירים משתלטים ועניי הרוח המוכנים לסחור בנשים. המאמינים בזהותם היהודית מבקשים לשווא לעקור את כל אלה מאופק הווייתם. לעתים הם טורקים דלתות ומחפשים בנחישות יהודית מוצא במהפכה ובהתבוללות. זהותם מתגלה באינטנסיביות של בעיטתם.

זהות יהודית היא הכרה והסתרה, היא פענוח ורכישת מפתח פלאים למחשבות המארגנות קריאה של מצבים, הלכי נפש. היא תודעת גורל והכרעה מודעת של מחירה. היא באה ממקום של יצירה והקשבה לקולות ואותיות של דורות על דורות. היא רכישת פרצוף ותנועה, אורח חיים ופרידה אקטיבית מהם. היא אחוזה סתירות אולם אחיזתה בנפש חזקה.

תיאולוגית הזהות היהודית אוהבת להאמין בבורא עולם, אך אז היא מוכרחה לפגוש גם בהסתר פניו, בצורך למרוד בו ובעצב של היסטוריה שמגלה כי עקבות המוסר שהיו צריכים להיות טבועים בה מטשטשים דור אחרי דור. היא יכולה אז להפוך להתקוממות עזה, לסירוב ואפילו למסורת של השכחה ונתק. לעתים הזהות היהודית היא נחלתם של הנשבעים לבריחה, ולעתים של התוהים על העשייה, אך היא בוערת בין אלה המבקשים חיים מלאים של מימוש הרעיון. יש והיא מאמינה באלילי מסורת ובתרפי משפחה, ויש שהיא פורצת ומנתצת אלילים מתוך תקווה להתגלות שלא פעם מאחרת לבוא.

הפרדוקס ההיסטורי הוא שלעתים המאמינים בחיזוק הזהות היהודית מגלים שהיהודים הם שמפריעים להם. אחרים מגלים כי ההפשטות של הזהות היהודית ושל ההגות היהודית והחוק היהודי הן המחיצה בינם לבין זהותם. זהות יהודית היא מושג חשוב, אך כל כך רחב ומגושם שהוא הופך למטבע שחוק המוצג בחלונות הראווה של ויכוחים בין חוגי אינטרס, מפלגות ומותגים. הם הופכים אותו לדגל מלחמה ופולמוס. האם נוכל להביא את הזהות היהודית להיות בחינה של העצמיות התרבותית-אנושית שנושאים אנו כיחידים וכקבוצות בהעברה בין דורית ובחינוכנו העצמי?

מוקי צור ישוחח על האתגר הציוני לדורותיו  בסדרת מפגשים עם חוקרים, אנשי מעשה ורוח ומובילי דעת קהל על ציונות ועל קיום יהודי.

 

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי