מקאם זה כאן

מסורות מוזיקליות התפתחו במשך דורות רבים בזיקה אל התרבות המקומית, תוך פיתוח של ממדים ייחודיים. 

בקהילות היהודיות ברחבי המזרח, חלק גדול מהתרבות המוזיקלית קשור באמנות הביצוע של התפילה וכתבי הקודש השונים, מהמקרא ועד ספר הזוהר ומה שביניהם.
היסוד המרכזי העומד בשורש המוזיקה הליטורגית היהודית במזרח הוא תרבות המקאם. 
למרות העניין הגובר בעולם המוזיקה המסורתית במזרח, הבלבול עדיין גדול בקשר למושגי יסוד ולמאפיינים הקלאסיים.

"אנחנו חיים כאן במזרח התיכון, ולא מודעים ליסודות האסתטיים והקלאסיים של התרבות, לעניינו התרבות המוזיקלית, שהיא כמובן חלק ממכלול תרבותי שלם. אנשים חושבים שמוזיקה מזרחית זה סלסולים ודרבוקות...", אומר יאיר הראל, שעורך בשיתוף עם פרץ אליהו את הסדרה החדשה שתוקדש למקאם. "אנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להעלות סדרה שתשקף תמונה שלמה יותר – עולם המקאם בנוי מהרבה פרטים ומימדים, המשלימים זה את זה".

מדובר בהזדמנות פז לחובבי המוזיקה המזרחית הקלאסית, לתרים אחר ביצועים אמנותיים של המסורת הליטורגית המזרחית, שוחרי מוזיקה ותרבות וקהל חובבי הפיוט לגווניו.

 "יש כאן תפיסה מאוד מעמיקה של הקשר בין המוזיקה לטבע - לשעות היום ולעונות השנה, לרגשות שונים ולפילוסופיה. עולם המקאם מזמין אותנו לפתח רגישות אומנותית לדקויות של רגש והבעה. זו תרבות מאוד מפותחת ומשוכללת ויש בה דינמיקה מתמדת בין מסורת ליצירתיות. המוזיקה הדתית היהודית בנויה על אותם עקרונות".

מימד מרתק נוסף, הוא שידוכם של המקאמים לתפילות השונות. לכל תפילה או קריאה בכתבי הקודש מקאם משלה, המותאם לאופייה. "יש כאן הזמנה למסע מרתק אל העומק והיופי של הפסיפס המורכב של המוזיקה הליטורגית במזרח בהשקה לעולם המקאם", אומר הראל.

 המקאם מקיף את החיים עצמם. האם יש נועזות בעובדה ששירת הקודש מעורבת בחול? האם לדעתך היום יכול היה לקרות דבר דומה?
"זה קרה תמיד וקורה גם היום. הגבול בין חול לקודש ובפרט במוזיקה הוא דמיוני וקשור בעיקר לכוונה של המבצע. הטבע למשל  - הוא חול או קודש? האהבה, היא קודש או חול? בעומק של החומר נמצא המימד הרוחני, בעומק של התשוקה נמצא הסוד. את זה הבינו מצוין הפייטנים, והמוזיקאים לוקחים את זה הלאה מעבר למילים. המוזיקה היא מקום שהגבולות נחצים בו, ויש את האפשרות לגעת בשורש עמוק של ההוויה.  

 האם המקאם מלכתחילה היה טריגר למשיכת אנשים, כלומר שימש גורם מקשר בין הפרט לבית הכנסת?
"זה מקשר לחיים ולמרחב. זה נותן כלי ביטוי ושפה אומנותית עשירה בידי החזן ופייטן וזו שפה  שמפתחת רגישות  ודמיון. אנו מאמינים שחשוב. נראה לנו חשוב  שמוזיקאי שגדל כאן יכיר את עולם המקאם ובתוך כך גם את ההיבטים של המוזיקה הליטורגית היהודית המזרחית ומאמינים שיכולה להיות לכך השפעה על התרבות המתהווה בישראל. אנחנו מקווים שהסדרה היא צעד קטן וחשוב בכיוון ושהיא תהיה מעין 'תחנת חובה' של מוזיקאים ישראליים".

 

 המקאם, שישה קונצרטים מלווים בהסברים
מפגש ראשון: יום חמישי, טו בשבט, 20 בינואר, בשעה 21:00
לרשימת המפגשים המלאה

Model.Data.ShopItem : 0 6