ילד שלי מוצלח

07.02.11

הוא שוחח עם כל חתול, כלב, איש וילד והתאפיין בקשר בלתי אמצעי עם העולם שממנו יצאו היצירות המקסימות מכולן. עכשיו ע' הלל מגיע לבית אבי חי

 
" כל התופעה הזו של הכתיבה היא נפלאה ממני. אני לא יודע איך זה מתחולל. אני רק יודע שאני יושב אל השולחן עם נייר נקי ועט, וכשאני קם יש נייר מלוכלך, כתוב ומחוק... למי אני כותב את שירי? אני כותב אותו לילד, לילד סתם. אמנם לא תמיד ברורים הגבולות היכן נגמר הילד ומתחיל המבוגר, כי בימינו הילדים לוקחים חלק פעיל בעולם המבוגרים, והמבוגרים מתעסקים בעניינים ילדותיים..." ( ע. הלל על סוד כתיבתו)

 "מעשה בעופר איילים", "דודי שמחה", "למה הזברה לובשת פיג'מה", "בוקר טוב", "בולבול למה ככה", אותי לראות אף אחד לא יכול" ועוד ועוד. קשה לדמיין את החיים פה בלי יצירתו של הלל עומר, הידוע בכינויו "ע'.הלל", עם ההומור הסלחני, האופטימיות השובבה, הדמיון וחכמת החיים. 
במלאת 20 שנה למותו ולרגל צאת הספר "יוסי ילד שלי מוצלח" במהדורה חדשה (עם עובד), ייערך בבית אבי חי ערב מוסיקלי. בתכנית: יצירותיו של אחד מראשוני הצברים המשוררים, סיפורי ילדותו בקיבוץ, וכמובן – שירים בליוויו המוסיקלי של עדי רנרט.
"דרך פרישת סיפורי הילדות של ע. הלל מתוך הספר 'תכלת וקוצים' יש הזדמנות לראות איך נולדים שירים לילדים ולמבוגרים מתוך חוויות ילדות", אומרת בתו, עורכת ומנחת הערב, טל עומר. "זה הולך אסוציאטיבית עם הסיפורים. זה לא תמיד ליניארי כאמור ולא תמיד אחד לאחד, אבל זו הזדמנות גם לפגוש בו וגם להכיר אותו".

 בנותיו טל ונולי עומר, גני תמיר, דורי בן זאב, דרור טפליצקי ויהלי תורן, כולם יהיו כאן. ההתלהבות של דורי בן זאב וגני תמיר קסמה לטל עומר ובחזרות ניכרה ההשפעה הרגשית. בערב, בין היתר, יושמעו דברים של יוסי בנאי המנוח אודותיו, ושיבדל"א, דברים של הסופר חנוך ברטוב וחיים גורי. 

"בגלל שהוא היה אדם כל כך אהוב עם שמחת חיים ותאווה לחיים, אני מתארת לעצמי שזה יהיה גם בערב הזה", אומרת עומר. "הצבע העיקרי שלו היה משהו מאוד פתוח וסקרן. הוא שוחח עם כל חתול, כלב, איש וילד, שזה באמת אפיין אותו. היה לו קשר בלתי אמצעי עם העולם".

 לקשר הבלתי אמצעי המקסים יש גם צדדים כעוסים וכואבים. "כמו עם שלטי חוצות שמכערים, קבלנים שהורסים את הארץ, שחיתות ופוליטיקה", ממשיכה עומר. "חנוך ברטוב הסביר את זה שהם היו בני דור שהביא משהו חדש, שלא היה קודם. בדור הזה היו הרבה כאלה שהסתאבו והתקלקלו, וסללו את הדרך למה שקורה. ע. הלל לא שייך לאלה. הוא שייך לאלה שאיפשהו החלום קצת נשמט מהם. הוא היה אומר לי: אנחנו יצקנו את היסודות ועל הדור שלך לצקת את התוכן. הוא לא ידע שהדור שלי ייצא קצת נכה רוח".

 
ע. הלל
 גם לאחר שלקה בלבו, המשיך ע. הלל בפעילותו הנמרצת. "הוא יצר מעין ועדת קלט לעלייה הרוסית, וחנוך ברטוב מספר שכשאמא שלי היתה שואלת אותו: 'למה לך?' הוא היה אומר: איך אני יכול לעצור כשיש לי מיליון רוסים על הגב? אני מזכירה שהוא היה אדם מאוד חולה וניסה להקים ועדות קליטה, כדי שהעולים יבואו לתוך קבוצת השתייכות. הוא ניסה לשנות את פני העיר תל אביב: רצה לשים אדניות של פטוניות וגרניום על גשר הכניסה לתל אביב, לטעת עצי תפוז בסימטה אלמונית. פשוט לייפות את העיר. היה לו מוח קודח רעיונות. הוא לא היה גיבור ולא הירואי. היו לו מלים מתלוצצות שהצחיקו לו את הפה. הוא היה נהנה להשמיע מלים מצחיקות לספור עד שלוש ולשמוע את הצחוק שלי. אבל הוא היה גם אדם שכאב. הוא חי את הארץ הזו כחלק ממנה, בקשר בלתי אמצעי והערב הזה הוא הזדמנות להכירו".

 ילד שלי מוצלח - מיצירות ע. הלל:
יום רביעי, ה' ב אדר א 09/02/2011 
בשעה  20:30

 

 מאת: כרמית ספיר-ויץ

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי