זכות הבחירה
זכות הבחירה
social
facebook whatsup email tweeter
2.9.16
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
לקראת חודש אלול, כדאי להיזכר בבחירה החופשית שניתנה לנו. במקום להאשים גורמים חיצוניים במה שמתרחש בחיינו, יש לקחת אחריות ולהחליט בעצמנו כיצד להגיב למציאות. הרב יובל שרלו

ספר בראשית פותח בסיפור תולדות העולם. בשיא תיאור הבריאה הוא אינו מציג לנו את הקב"ה ואת מהותו, אלא דווקא את מהות האדם - צלם אלוהים. למעשה, אין אנו יודעים הרבה על מי שברא את העולם, אלא רק את המילים הפשוטות "בראשית ברא אלוהים". ממילים אלה אנו למדים כי יש ביד האלוהות "לבחור", "להחליט" ו"לבצע". לפיכך, כאשר מדובר על האדם כבעל צלם אלוהים אנו למדים כי אף תכונותיו שלו הן כאלה.

 

בדרך כלל אנו עוסקים הרבה מאוד במה שאנחנו יודעים על הקב"ה. המינוח "עיקרי אמונה" נתפס לרוב בתודעת המאמינים כיסודות מחשבתיים העוסקים במה שאנחנו יודעים עליו. הרמב"ם, לדוגמה, ניסח י"ג עיקרי אמונה, שניתן להכלילם תחת שלוש כותרות (שרבים מהראשונים הסכימו להן): עיקרי האמונה העוסקים במציאות ה', עיקרי אמונה העוסקים בתורה מן השמים על ידי משה רבנו, ועיקרי אמונה העוסקים בתורת הגמול הצפון לעושים את רצון ה' ודבקים בו בחייהם.

 

ברם, הרמב"ם עצמו קבע כי יש עיקר אמונה אחד, היסודי מכולם, העוסק דווקא באדם עצמו. את העיקר הזה ניסח הרמב"ם דווקא בהלכות תשובה. בעיצומם של הלכות תשובה כתב הרמב"ם:

 

רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, כלומר, הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע, וכיוון שכן הוא פן ישלח ידו... ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה, שנאמר: ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנוכי נותן לפניכם היום, כלומר, שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה, בין טובים בין רעים, ומפני זה העניין נאמר: מי ייתן והיה לבבם זה להם, כלומר, שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

 

 qsht_bnn_lyd_ts
 

 


הכל בידי שמים
זהו עמוד התורה והמצווה - ההכרה העמוקה שבעקבות האכילה מעץ הדעת יש לאדם בחירה חופשית מלאה, ואין הקב"ה כופה אותו (בדרך כלל) לעשות דבר מן הדברים. לא זו בלבד, אלא שאין מקום לתלות את מאורעות חייו בנסיבות חיצוניות. נכון הוא שהתנאים שאליהם נקלע האדם אינם בבחירתו - אין האדם יכול לבחור באיזו סביבה להיוולד ומה יהיו תכונותיו וקורותיו - ברם, יש בידו לבחור בחירה חופשית טובה כיצד להגיב למציאות הנתונה ומהו הסיפור שהוא יספר לעצמו לעולם שהקב"ה הציב אותו מולו. הוא זה שיקבע כיצד הוא יתייחס לכל מה שבא עליו, והוא זה שיעצב את זהותו. את הרעיון העילאי הזה ניסחו חכמים במילים "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", לאמור: אכן מערכת חייו של האדם נמצאת בידי שמים, אך היסוד העיקרי, יראת שמים - במובן של הבחירה החופשית כיצד להתייחס לעולם - מצוי בידו.

 

 

הרעיון הבסיסי של תשובה בנוי על האמונה העמוקה כי יש לאדם בחירה חופשית, ובכוח בחירתו הוא יכול לעצב את עצמו מחדש. גם מאורעות שאינם ניתנים לתיקון אובייקטיבי ניתנים לשינוי - בין בבקשת סליחה ובין בהפיכתם לחוויה פנימית מתקנת. האמונה בבחירה החופשית ובתשובה מרגילה את האדם לא לתלות את גורלו בנסיבות חיצוניות. דווקא בשנים האחרונות מתגלים מעשי שטות שאינם מבוססים על עיקרון הבחירה החופשית: יש הקובעים מיהו בן הזוג המתאים להם לאור תאריכי הלידה, גימטריות השמות ו"חוכמת הפרצוף", ואינם מבססים את חייהם על הבחירה החופשית הטובה; יש המבקשים לשנות את גורלם במעשי סגולות שונים, שאינם תובעים מהם לעבור שינוי אמיתי ולבחור בטוב, אלא לעשות מעשים מאגיים המתעטרים בטעות בתואר קבלה מעשית; יש התולים את גורלם בגלגולים קודמים או עתידיים, או בניסיונות לעמוד על כורח הנובע ממקורות שונים, שאינם בחירה חופשית; יש המתרגלים להאשים את העולם כולו במה שמתחולל בחייהם, ואינם מבינים כי האחריות לדמות ולצלם אלוקים שבהם מוטלת עליהם, ועוד ועוד. הצד השווה בכולם הוא שאין הם מאזינים ליסוד הגדול של הבחירה החופשית הטובה ואין הם מתנהגים לאורו.

 

לא להסיר אחריות


התשובה נלחמת בכל אלה. היא אומרת כי המקום העמוק ביותר לשינוי ולתיקון נמצא בתוך עולמו של האדם, וממנו עליו לפעול. אין לאדם שום אפשרות להסיר את האחריות מעל כתפיו ולהעביר אותה לגורל ולמזל. הגורל אמנם מציב אותו בפני אתגרים שונים, אולם בידו לקבוע את טיב עמידתו בפני אתגרים אלה. ימי חודש אלול וחגי החודש השביעי מחדשים את הברית שיש לכל אדם עם צלם אלוהים שבתוכו ועם יכולתו לבחור מחדש בטוב. זהו עיקר האמונה המיוחד של ימים אלה, ואפשרות השינוי פותחת אופקים חדשים לשוב לעצמיותנו, לאלוקינו ולעמנו. 

הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול
 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus