גיוואלד !
גיוואלד !
social
facebook whatsup email tweeter
20.1.11
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
בסרט זה נבדק היחס של החרדים למדינת ישראל, דרך שתי דמויות חרדיות קוטביות – האחד הוא הרב שמואל פפנהיים, דמות מרכזית בזרם הקיצוני של העדה החרדית והשני הוא ח"כ הרב אברהם רביץ (ז"ל), בעת היותו ח"כ מטעם מפלגת 'יהדות התורה'.

ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2009 | 53 דקות | במאים: רון עופר וירון חקק | הפקה: בלפילמס בע"מ 





תקציר:


הטרילוגיה 'צולם ביום חול', הכוללת את הסרטים: גוועלד, חרדות, דת.קום, מתארת את עולמם של החרדים במדינת ישראל במפגשם עם הקדמה הטכנולוגית, התרבות החילונית והכלכלה המודרנית. דרך סדרה זו אנו לומדים גם על יחסם אל הישראלים בכלל.

 gevald-poster-web

בסרט זה נבדק היחס של החרדים למדינת ישראל, דרך שתי דמויות חרדיות קוטביות – האחד הוא הרב שמואל פפנהיים, דמות מרכזית בזרם הקיצוני של העדה החרדית, המשתייך לישיבת "תולדות אהרן" – הקיצוניים ביותר בזרם החרדי, אנטי ציוניים מובהקים שאינם נהנים מכספי המדינה ומאמינים כי המדינה נולדה בחטא. קהילת 'תולדות אהרן' מסתגרת בתוך עצמה מתוך אמונה כי זו הדרך הבטוחה ביותר לעבוד את ה' ולשמור על ביטחונם האמוני. קהילה זו שכאמור אינה מקבלת כסף מהמדינה, נשענת על חסידות סאטמר בארצות הברית המתנגדת למדינת ישראל.

הדמות המנוגדת לפפנהיים היא זו של את ח"כ הרב אברהם רביץ (ז"ל), בעת היותו ח"כ מטעם מפלגת 'יהדות התורה'. הרב רביץ מאמין שבכדי לעזור לציבור שלו ולקדם אותו, וכדי לקדם את המדינה להיות מדינה יהודית אין לו אלא להשתמש בכלים חילוניים - חוקי המדינה, הכנסת, הבחירות ועוד.

 gevald-kid

במהלך הסרט מתגלעים פערים עמוקים בין השניים ונחשפים הגוונים הרבים הקיימים בעולם החרדי. ההבדלים באים לידי ביטוי באורח החיים, בחינוך הילדים, בהכנסת האורחים (משפחת רביץ מזמינה וחמה ואילו אשתו וילדיו של שמואל פפנהיים מסתגרים בחדר ואינם יכולים לצאת כל עוד הבמאים והצלם בבית. הרב רביץ מנסה להסביר את התנהגותו של פפנהיים וקהילתו, ונזכר בנוסטלגיה ובכאב על כך שבערב הכרזת המדינה, יצאו כל תושבי שכונת מאה שערים בירושלים לחגוג בשמחה ושירה את הקמת המדינה העברית. אך עם הזמן התאכזבו החרדים מהמדינה, עד שלבסוף החליטו להיפרד ממנה, מתוך אמונה חזקה שהיא קמה בניגוד לרצון ה'. הסרט מצולם בעיצומה של תקופת בחירות ורביץ עובר מישיבה לישיבה כדי לשכנע בוחרים לצאת לקלפיות, בעוד שמואל מפיץ עיתונים ומארגן הפגנות נגד ההצבעה. התחושה היא שלשתי הדמויות מטרה משותפת, לשמר את היהדות, אך הדרכים כיצד לשמר אותה וכיצד להתייחס למדינה היהודית הציונית - מנוגדות.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus