חשמל ברחובות

אסף אמדורסקי
01.02.12

אסף אמדורסקי מתבונן בתל אביב במבט ארכיאולוגי, ועדיין מוצא בה קסם חד פעמי. המרגלים, מופע שני

תל אביב מלווה אותי מיום שנולדתי. מאז שנות ה-70 אני עוקב מקרוב אחר השינויים התרבותיים והאדריכליים שמפארים או נוגסים ביופיה של העיר החדשה, המטרופולין שאליו זורמים צעירים שאפתניים מרחבי הארץ.

  " היא החשמל שמאיר, תרבותית לפחות, את שאר יישובי ישראל "

בכל מבט ברחובותיה ובבנייניה אני רואה שכבות ארכיאולוגיות: החנות ששכנה שם קודם וזו שהיתה לפניה, בתי הקפה והמכוניות של פעם, הטיילת הישנה, הכיכרות הרחבות, השכונות הקשות שנהפכו למבנים לשימור, לבנבנים ויקרים לתושביה ההולכים ונדחקים.

 

המגדלים החדשים ומכוניות הפאר שסותמות את עורקיה מסתירים רק במעט את שמשתקף בעיני האזרח הוותיק, זה שזוכר את הפרוונים של רחוב בן יהודה, את חנויות הצילום, את השענים ואת בתי הקולנוע שנופצו ושוטחו עד אספלט לחניונים סרי חן ולמיזמים נדל"ניים.


האפור של פעם והאפור של היום צובעים את עיר החוף האמביציוזית, שמתהדרת באנרגיה תוססת שלא תמצא כמוה בשאר חלקי הארץ. זה החשמל שמאיר, תרבותית לפחות, את שאר יישובי ישראל.

 

עוד בבית אבי חי