19. רשימות שמירה בעזרת צור ישראל.

14.11.09

צורה זו של מסרים כתובים, שימשה אותי פעמים נוספות. כבר מתחילת השבוע, הונהגה תורנות שמירה על הגשר הפלוגתי. לאחר לילה אחד שאחד המפקדים סידר את התורנות, הוא הטיל עלי את המשימה. משימה שכחבר מן השורה יש בה נטל משמעותי. טבעו של אדם, שהוא זוכר את מה שהטילו עליו ואינו יודע או אינו זוכר את מה שהטילו על אחרים. כך יצא שהרבה היו בטוחים, שרק הם שמרו תמיד בלילה וכל היתר שמרו רק ביום. טענות ומענות חזרו אלי כל יום. חברים התיישבו לידי כשהייתי עורך את הרשימות וניסו למנוע את שיבוצם לשמירת לילה.
הרגשתי כמו שמרגיש שופט, או כמו ששופט צריך להרגיש. אסור לי להטיל על חייל את תורו של חייל אחר, למרות הלחצים והטרוניות. כעקרון עבדתי על פי רשימת השמות, בצורה עוקבת. אלא שתמיד היו חורים לסתום והיו גם דילוגים בגלל תורנות ניקיון הפלוגה לפני השינה, שהתבצע לתוך שעות השינה. הכללים קבעו שמי שניקה לא ישמור באותו לילה, כדי שלא יחסיר שעות שינה. לא תמיד היה קל לשבץ שיבוץ נכון וצודק, אבל בסופו של דבר נדמה לי שאף אחד לא כעס עלי. החברים ראו שעשיתי מה שבאמת חשבתי ואם הרגשתי שטעיתי פיציתי בהזדמנות קרובה.
המפקד האחראי, לא ירד לעומק העניין. אם היתה לי בעיה כלשהי בשיבוץ, הוא היה אומר לי: "שים את מי שאתה רוצה, מה זה משנה?" "אינני רוצה לשים אף אחד" עניתי. הייתי מניח לפני את הרשימות הקודמות כשערכתי את השיבוץ הבא, כדי שלא אטיל על אחד יותר מהמגיע לו.
בראש דפי השמירה שתליתי על לוח המודעות במחלקה, הייתי נוהג לכתוב בעזרת צור ישראל וגואלו במקום בס"ד או ב"ה. לשאלת המפקד השבתי "זה יותר צבאי, זה ממגילת העצמאות, נראה לי שהחברה יתחברו לזה יותר".
תחושתי לגבי משימת השמירה עצמה השתנתה במהלך הטירונות. עם הטלתה, האמנתי שמדובר אכן בשמירה נחוצה, אם לא נגד חדירות, שהרי הוצבנו באמצעו של הבסיס בכניסה לפלוגה, אז לפחות נגד השלמת ציוד על ידי פלוגות אחרות, או שימוש לא ראוי במתקני הפלוגה על ידי אורחים לא רצויים. עם חלוף הזמן, נוכחתי לראות ששמירה זו מבוטלת כל אימת שיש משהו חשוב יותר וזה קרה די הרבה. לקטוע את שנת הלילה, הלא מאוד ארוכה גם כך, לצורך לא ממש מוגדר, זה עניין לא מלבב במיוחד. אחרי שעברנו לשמירות הרציניות, התייחסתי לשמירה זו כתרגול.
ערב אחד לפני השינה, התאונן זה שאמור היה להחליף אותי בשמירה בשעות הקטנות. אמרתי לו, שאם הוא יבא אגמול לו בדבר תורה, שיעזור לו להבין את המטלה. כשהוא בא בסופו של דבר, טיצטתי לו את דברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה: "שמירת המקדש מצות עשה ואף על פי שאין שם פחד מאויב ולא מליסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו. אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין. ושמירה זו, מצותה כל הלילה". ולפני שיזדעק החייל החרדי להאשימני בחילול הקודש, ושעוד מעט אשווה חלילה, בין מדי צה"ל לבגדי כהונה, הוספתי את מאמר חכמינו: "א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם". כלומר, פעולה של כבוד, גם אם לא כלפי אלמנט שאתה באמת רוצה לכבדו, תסייע לך לפתח בקרבך תחושת כבוד מהי. בבוא העת תזכה לכבד את נשוא הכבוד האמיתי.

הודעה נערכה ע'י מנהל בתאריך: 14/11/09

עוד בבית אבי חי