קיבוץ גלויות

היות שמרבית החוקרים אוחזים בדעה שהסיפורים על יציאת מצרים והנדודים במדבר אינם משקפים מציאות היסטורית, מתעוררת השאלה: כיצד נוצר עם ישראל בארץ ישראל? פרופ' זאב הרצוג מציע תשובה משלו


תל יריחו (דימוי: ויקיפדיה, salamandra123)
הסיפור המקראי על כיבוש הארץ הוא חוליה אחת ברצף הסיפורים המקראיים על תולדות עם ישראל. הטענה המקובלת במחקר היא כי בסיפורי המקרא שקודמים לתקופת ממלכות ישראל ויהודה אמנם משובצים קטעי זיכרונות ועדויות מתרבויות המזרח הקדום, אך שילובם של סיפורים אלה ברצף היסטוריוגרפי, מבריאת העולם ועד לימי המלוכה, הוא יצירה ספרותית שכוללת מסורות שונות שאינן מהימנות היסטורית. המקרא הוא ספרייה שלמה הכוללת חלקים שנכתבו בשלהי תקופת המלוכה, וחלקים שנכתבו בימי בית שני לצרכים דתיים ולאומיים של זמנם.

 

פרשת כיבוש הארץ משולבת עם שאלת דרך התהוותו של עם ישראל. מכיוון שמרבית החוקרים אוחזים בדעה שהסיפורים על השהייה במצרים, היציאה ממצרים והנדודים במדבר אינם משקפים מציאות היסטורית, מתעוררת השאלה כיצד נוצר עם ישראל בארץ ישראל? תשובות שונות ניתנו לשאלה זו.

 

דונם אחר דונם

 

הדעה המסורתית מאמצת את התיאור המקראי של כיבוש צבאי של כנען בידי שבטי ישראל

בהנהגת יהושע. גישה זו (שבה תמכו ארכיאולוגים כגון אולברייט ויגאל ידין) נדחית בשל הממצא

הארכיאולוגי המצטבר שהוכיח כי באתרים המזוהים עם הערים הכבושות כלל לא היו ביצורים, והיישובים לא נהרסו בפרק זמן אחיד. ארבע משלחות חפרו בתל יריחו במאה השנים האחרונות, וכולן מצאו כי לא היתה במקום עיר מבוצרת שחרבה בשלהי המאה ה-13 בתקופה המיוחסת לכיבוש. העיר המזוהה באתר א-תל כלל לא היתה מיושבת בתקופת הברונזה המאוחרת. הכיבוש הצבאי של כנען על ידי שבטי ישראל הוא שחזור ספרותי חסר בסיס עובדתי.

 

אם שבטי ישראל לא יצאו ממצרים ולא נדדו במדבר ולא כבשו את הארץ, מניין צמח עם ישראל? כמה אסכולות הציעו פרשנויות חלופיות לגישת הכיבוש ולשחזור תהליך התגבשות העם.

 

בשנות ה-20 של המאה ה-20 העלה החוקר הגרמני אלברכט אלט את הטענה כי התיישבות שבטי

ישראל התנהלה בדרך של "התנחלות שקטה" באזורי ההר המרכזי של ארץ ישראל, אזורים שהיו

כמעט ריקים מאדם. בדעה זו אחזו גם החוקרים הישראלים בנימין מזר ויוחנן אהרוני.

 

לעומתו, גישות סוציולוגיות הובילו חוקרים כג'ורג מנדנהול ונורמן גווטלד לזהות את מקור המתיישבים בערים הכנעניות שתושביהן מרדו בשליטים הנוגשים (גישת "מרד האיכרים"), ברחו לאזורי ההר והקימו שם את יישוביהם. ישראל פינקלשטיין הציע לראות במתיישבים את הרועים שנדדו באזורי ההר בתקופת הברונזה המאוחרת שכלכלתם התבססה על סחר חליפין של דגן עם תושבי העמקים; עם התפוררות הערים הכנעניות הרועים נאלצו לגדל בעצמם את הדגן ועברו להתיישבות קבע.

 

אין בלעדיות 

 

לדעתי, חסרונן של הגישות הללו הוא בניסיון לשחזר תהליך בלעדי שהביא להקמתו של עם ישראל. התיאוריה הסוציולוגית והאנתרופולוגית החדשה מציגה את התהוותן של קבוצות עדתיות ולאומיות כתהליך של צמיחה והתגבשות. עבודותיי בארכיאולוגיה של בקעת באר שבע מעידות שתהליך ההתלכדות של האוכלוסייה בראשית תקופת הברזל אכן היה תהליך משולב ומורכב: מאפייני התרבות החומרית שנחשפה בתל משוש, בתל באר שבע ובערד מעידים כי המתיישבים הגיעו לאזור ממקורות שונים: חלקם היו רועים נוודים שעברו תהליך של התיישבות קבע (כנראה בזכות שיפור זמני בתנאי האקלים), אחרים הגיעו מהיישובים הכנעניים שבמישור החוף וחלקם היו מהגרים שהגיעו לאזור ממזרח ומצפון. כל קבוצה הביאה איתה את חפצי הבית: כלי חרס, כלי אבן וחפצי נוי, וכולם מעידים על המשכיות המסורת המקומית. עם ישראל צמח מתוך הקבוצות השונות שאכלסו את ארץ כנען. " מאפייני התרבות החומרית שנחשפה בתל משוש, בתל באר שבע ובערד מעידים כי המתיישבים הגיעו לאזור ממקורות שונים: חלקם היו רועים נוודים שעברו תהליך של התיישבות קבע (כנראה בזכות שיפור זמני בתנאי האקלים), אחרים הגיעו מהיישובים הכנעניים שבמישור החוף וחלקם היו מהגרים שהגיעו לאזור ממזרח ומצפון "

 

במהלך ההתיישבות ובתהליך ממושך של התגבשות קהילתית, התפתחו המאפיינים של תושבי

השפלה, בקעת באר שבע וההר המרכזי, שעיקרם בתי מגורים בסגנון בית ארבעת המרחבים, כלי חרס ממורקים ביד על גבי חיפוי אדום והימנעות מגידול חזירים (שלא התאימו לתנאי היובש של פנים הארץ). אוכלוסייה מגוונת כזו התגבשה החל במאה התשיעית לפנה"ס, וזו הקימה את ממלכות ישראל ויהודה, וכן את ממלכות אדום, מואב, עמון וארם השכנות.

 

* פרופ' זאב הרצוג הוא חוקר ארכיאולוגיה חברתית ואדריכלות קדומה בתקופת הברונזה והברזל באוניברסיטת תל אביב.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 8
תגיות: זאב הרצוג

עוד בבית אבי חי