אנרכיה בממלכה המאוחדת

ממלכת דוד ושלמה, ה"ממלכה המאוחדת" כפי שהיא מכונה בפי רבים, היא נושא "חם" שזוכה להתעניינות, דיון ואף פולמוס (שלפעמים גולש ליצרי) כבר שנים רבות, הן בעולם המחקרי והן בציבור הרחב, בישראל ובעולם. רבים רואים בממלכה המאוחדת כאבן בוחן: בעלי תפיסת עולם מסורתית, ואולי אף ציונית, מצדדים בקיומה, ובעלי גישה מרדנית, מינימליסטית ואף פוסט-ציונית, חושבים שמדובר יותר מכול ביצירה מלאכותית, ספרותית. 
חפירות בעיר דוד (פלאש90)

מיותר לציין שהבנות כאלו הן פשטניות במקרה הטוב, ומעוותות במקרה הרע. לטעמי, בבואנו לדון בנושא זה כחוקרים, יש לחזור ולזכור כמה דברים. ראשית, כל הידוע לנו על אודות הממלכה המאוחדת מבוסס על המקרא. גם אם נציע שממצא ארכיאולוגי זה או אחר קשור בממלכה המאוחדת ובדמויות הקשורות בה, פרשנויות אלו מבוססות אך ורק על הכתוב בספר שמואל, מלכים ודברי הימים. אין לנו מקורות כתובים חוץ-מקראיים שמזכירים, באופן מפורש, ואף באופן מרומז, בקיומה של הממלכה המאוחדת מימי הממלכה המאוחדת.

יתרה מכך, זה יותר מ-150 שנה שהמחקר המקראי המודרני (ואף חלק מהפרשנות היהודית המסורתית) מראה בבירור וללא כל ספק שהטקסט המקראי הוא מורכב, רב שכבתי – מעין תל ארכיאולוגי בפני עצמו – שבתוכו רבדים שונים, שנוצרו, נערכו וחוברו יחדיו לאורך תקופה ארוכה. לכן, כל ניסיון "לקרוא" את הטקסט המקראי כטקסט פשוט וחד גוני מוטעה ומטעה.

ברור לחלוטין שהטקסט המקראי הוא בראש ובראשונה טקסט אידיאולוגי שעיקר תוכנו ומטרתו הם למסור מסרים אידאולוגיים, ולכן להתייחס למקרא כטקסט היסטורי, במובן המודרני של המונח היסטוריה, מפרש את המקרא הרחק מההקשר המקורי שלו.

להפריד בין הטקסט למציאות

לאור זאת, כל ניסיון לקשר בין הטקסט המקראי ובין הממצא הארכיאולוגי מחייב כמה כללי התנהגות מחקריים בסיסיים. הראשון – ממצא ארכיאולוגי בפני עצמו, ולא משנה כמה יפה וחשוב הוא, אינו יכול לשמש "הוכחה" לאחידות של הטקסט המקראי. גם אם תימצא המרפסת שעליה עמד דוד כשצפה על בת שבע המתרחצת – לא הוכח שהטקסט המקראי הוא מקורי ושלם ושלא השתנה מימי דוד ואילך.

ממצא ארכיאולוגי יכול לאשר את קיומה של ישות פוליטית ביהודה בראשית תקופת הברזל השנייה (קצת אחרי 1000 לפנה"ס) – ואולי אף כזאת שניתן להגדיר כממלכה – אך שוב, הוא לא יכול להראות שכל הסיפור על הממלכה המאוחדת התרחש כפי שמסופר במקרא. נוסף על כך, הפרשנות של הממצא הארכיאולוגי חייבת לקחת בחשבון אפשרויות אחרות – ולא רק פרשנות שמסתדרת היטב עם הסיפור המקראי. " ברור לחלוטין שהטקסט המקראי הוא בראש ובראשונה טקסט אידיאולוגי שעיקר תוכנו ומטרתו הם למסור מסרים אידאולוגיים, ולכן להתייחס למקרא כטקסט היסטורי, במובן המודרני של המונח היסטוריה, מפרש את המקרא הרחק מההקשר המקורי שלו "

עם זאת, הפרשנות הארכיאולוגית אינה יכולה לצאת מנקודת ההנחה שאין גרעין היסטורי כלשהו בסיפור המקראי, וייתכן מאוד שאף יהיו עדויות שונות לגרעין ההיסטורי שעליו מבוססים הנרטיבים המקראיים על אודות הממלכה המאוחדת.

לכן, לאור כל הנאמר, גישתי להבנת הממשק בין הטקסט המקראי, הממצא הארכיאולוגי והמציאות ההיסטורית היא שבסיס המסורות על "הממלכה המאוחדת" היא מורכבת ולא חד ממדית.

לא פסול, פוליטי

מחד, איני מקבל פרשנויות שקושרות באופן פשטני וישיר בין ממצאים ארכיאולוגיים ובין הטקסט המקראי ורואים בהם הוכחה חד משמעית למסופר במקרא על ממלכת דוד ושלמה. קשה לי לקבל אפשרות שניתן לייחס מבנים כאלו ואחרים או ביצורים באתרים שונים לימי דוד ושלמה, ומכאן ללמוד על היקף מלכותם והנאמנות של המסופר במקרא על אודותיהם. ייתכן שממצאים קשורים בימי ממלכה זו, אך הדרך רחוקה מכאן ועד שחזור הנרטיב "השלם".

מאידך, אינני מקבל את הגישה שאין דבר וחצי דבר במסופר במקרא על ימי הממלכה המאוחדת, ואין כל גרעין של זיכרון תרבותי (cultural memory), ואולי אף זיכרון טקסטואלי (טקסטים שנכתבו או סופרו כבר בתקופה זאת) של ממלכה שהתקיימה ביהודה סביב המאה ה-10 לפנה"ס. הן הממצאים הארכיאולוגיים והן רמזים טקסטואליים מעט יותר מאוחרים (כמו הכתובת מתל דן) מראים לנו בצורה די ברורה שאכן היתה יישות פוליטית שבירתה ירושלים, כבר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס. " הן הממצאים הארכיאולוגיים והן רמזים טקסטואליים מעט יותר מאוחרים (כמו הכתובת מתל דן) מראים לנו בצורה די ברורה שאכן היתה יישות פוליטית שבירתה ירושלים, כבר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס "

האם ממלכה זו שלטה מהנילוס ועד הפרת? כמדומני, לא. אלא אם כן מדובר בממלכה קטנה, צ'יפדום (chiefdom) שמה, ששלטה על אזור מצומצם בהרי יהודה, סביב ירושלים, והיתה הגרעין לממלכה ועיר הבירה שהלכה והתרחבה ונהפכה לחשובה בהמשך תקופת הברזל (תקופת הבית הראשון). מתוך ממלכה זו, בסופו של דבר, נוצר הגרעין של הטקסט המקראי שהלך והתפתח עד לאחר תקופת שיבת ציון – והזיכרון התרבותי של ראשית הממלכה שימש בסיס ליצירת הסיפור המקראי על אודות ממלכת דוד ושלמה.

לטעמי, ניסיון לקשור בין קיומה או אי קיומה של הממלכה המאוחדת עם אג'נדות פוליטיות עכשוויות אינו דבר פסול, אך אינו שייך למחקר - לא ההיסטורי ולא הארכיאולוגי; הוא שייך למישור הפוליטי, וזה איננו תחום ההתמחות שלי.

* פרופ' אהרן מאיר הוא חוקר באוניברסיטת בר אילן.

כל הפרטים על סדרת מפגשי "זהירות, חופרים!" בבית אבי חי שאהרן מאיר הוא אחד ממשתתפיה
 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי