ביאליק על החוף

מה את הכי אוהבת בספר שלך?

אני אוהבת את גיבורי הרומן. "אהבה על החוף" נפתח במועדון חוף באשקלון בראשית שנות ה-60, ברגע ההתאהבות של אסתר, בוגרת התיכון הדתי, ושניים שמביטים בה מהבאר, מואיז, שהגיע מפריז ללוויית אמו, ואלכס-אלחנדרו, שעלה מבואנוס איירס. ואולם, אהבה המקשרת בין זרים מקשרת גם בין העולמות שלהם, וכך נפתחת סביב השלושה "שושנת קולות" (כשם אחד הפרקים), עם הוריה של אסתר, אשתו של מואיז ובנו הקטן, אביו הפסיכואנליטיקאי של אלכס, בעל המועדון אשר נפצע במלחמת השחרור, ואפילו מרקורי, הכלב הכנעני, הזוכר בדרכו. אהבתי להכיר את הדמויות, להיות איתן.

 

על איזו מצווה את מקפידה (לא בהכרח דתית)?

מאז שהייתי סטודנטית בפריז, אימצתי את השבת, והיא לי מתנה של חירות. זהו חלל של זמן אחר, מנותק מהחיים מלאי החומריות, ההתחייבויות והשאון הבלתי פוסקים. זמן של מפגשי עומק עם בני משפחה, חברים, או מילים. זמן להיות לאט בנוף, בהליכה ברגל. זמן אחר, בלב לבו של הזמן. ואולי לכן: "מעין עולם הבא".

 

מה היצירה שהיתה לה הכי הרבה השפעה עלייך?

בכתיבת "אהבה על החוף" שוחחתי עם ביאליק ועם "מגילת האש", שאסתר דקלמה בחגיגת הסיום, והיא הנותנת לה מילים בלב טלטלת האהבה, ובהן: "ראיתי את נפשי, והנה היא שחורה ולבנה כאחת". ביאליק ליווה אותי מנעוריי כמורה דרך - בשירה, בפרוזה ובחיבור בין העולמות; בין מסורת וחידוש ובין הלאומי והאישי ומלא הסתירות.

 

מה הספר האחרון שקראת?

"אבי ואמי" של אהרון אפלפלד.

 

מה הרעל שלך?

קמפרי היה המשקה שלי – כמו של מואיז - תוך כדי כתיבה, וגם התמכרתי לתוכנית "רגעי קסם" ולשירי שנות ה-60, שהם בבחינת הפסקול של הספר. גיליתי איך מעבר לקיטש, הם נוגעים בסערת האהבה של כולנו.  

 

מהי מדיניות השאלת הספרים שלך?

משתדלת להימנע. במיוחד אני לא נפרדת מספרים עם הקדשה, או מאלו שנושאים את עקבות שיחת הקריאה בסימוני עיפרון נמרצים.

 
לא בפייסבוק, בקושי משתלטת על המייל

מהן שעות העבודה שלך?

מתחילה בבוקר, לרוב אחרי צעדה בעמק המצלבה, מול פרחי הבר, המשתנים עם העונות. אבל לפעמים, במיוחד בשלב של כתיבה ראשונה, יכולה פסקה להבשיל לאט, במשך כל היום, ולפרוץ לבסוף רק אחר הצהריים. ועד אז, לא נרגע המאמץ.

 

לאיזה מדור/כותב בעיתונות את מתגעגעת?

אני מעריכה את כתיבתו של ארי שביט ומתגעגעת לשלל מוספי הספרות העשירים שהיו ממלאים בשבת את הבית בילדותי ולשעות שהוריי היו שקועים בקריאתם.

 

מהם הרגלי הפייסבוק שלך?

אני לא בפייסבוק; אני בקושי משתלטת על האימייל. אני מנסה לשמור על האינטימיות של שיחה אישית, אחד על אחד.

 

אם לא היית גרה בארץ, היכן היית גרה?

בפריז ובניו יורק באים לידי ביטוי חלקים אחרים של האני שלי. לכן הקדשתי להן מקום ברומנים שלי. אבל חלק מקסמן היה שהן אפשרו לי להיות בהן "זרה". אולי לכן בחרתי גם לעזוב את עיר הולדתי תל אביב ולהתענג על הגילוי הבלתי פוסק את ירושלים. וחוץ מזה, הים. אולי עוד אחיה פעם על החוף.

 

מאיזה סופר היית רוצה הקדשה?

אחרי שביימתי את הרומן של סמואל בקט "מרסייה וקאמיה" בחאן, פגשתי אותו לפגישה ארוכה. זה היה אחד השיעורים המופלאים ביותר שהיו לי מעודי על מהי כתיבה. מרוב התרגשות, לא חשבתי אז לבקש ממנו הקדשה.

 

מהי הביקורת הכי מעניינת ששמעת על הספר שלך?

דבריה של הסופרת והמשוררת שבא סלהוב בערב ההשקה ב"תולעה ספרים". היא דיברה על החוף – אזור מעבר שבין ים ובין עיר, בין פליטות ובין התחלה מחדש - שבו מצויים גיבורי הרומן והמדינה הצעירה. באופן יוצא דופן, "אהבה על החוף" יצא בד בבד  הן בעברית והן בתרגום לצרפתית. שבתי עכשיו מהשקה בפריז, ושם התרגשתי לשמוע עד כמה קוראים ומבקרים הזדהו עם הדמויות ועם התקופה, מעבר לשפה ולתרבות, ועד כמה משותפת שתיקת המהגרים מארצות ערב או של ניצולי השואה בארץ לגבי "מה שהיה שם" לשתיקת הצרפתים. ומצד שני, מרד הנוער ותשוקת החיים". " בפריז ובניו יורק באים לידי ביטוי חלקים אחרים של האני שלי. לכן הקדשתי להן מקום ברומנים שלי. אבל חלק מקסמן היה שהן אפשרו לי להיות בהן "זרה". אולי לכן בחרתי גם לעזוב את עיר הולדתי תל אביב "

 

 

מתי באחרונה הרגשת יהודייה?

בהשקה בצרפת ביקשו ממני להקריא מתוך הספר בעברית. צליל העברית עורר תמיד התפעלות. הוא פתח הדים מהתנ"ך ומההיסטוריה היהודית הרחבה. זו היתה פיצוי על מצבים שבהם זהותי הישראלית עוררה מתיחות. מול "מבט האחר" (כמו שאמר סארטר) מתברר עד כמה להיות ישראלי הוא גם להיות יהודי.  

 

* מיכל גוברין היא משוררת, סופרת, חוקרת ובמאית תיאטרון. ספרה האחרון "אהבה על החוף" ראה השנה אור בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" 

כל הפרטים על האירוע לכבוד ספרה החדש של מיכל גוברין בבית אבי חי 

Model.Data.ShopItem : 0 6