והגדת לבתך

דווקא ליל הסדר, שלרוב מתעלם מהגיבורות של יציאת מצרים, הוא הזדמנות מצוינת להורים לתת לבנותיהם תחושה שגם להן יש מקום. הילה בניוביץ'-הופמן מציעה עוד דרך להרגיש בני חורין

 


הזדמנות להציל את הבנות משעבוד מחשבתי
צילום: Thinkstock
מהנדס התוכנה והמשחקים האמריקאי מייק מיקה בסך הכול רצה לשמח את בתו. הוא לא התכוון להניף את נס המרד או להביע עמדה אידיאולוגית חוצבת להבות, ובוודאי שלא ניסה לקדם אג'נדה פמיניסטית. ובכל זאת, המעשה שעשה יצר גל תגובות מעולם הגיימרים - חלקן מלגלגות אך רובן אוהדות, ומיקה נהפך בעיני רבים למודל לחיקוי ולדמות אב למופת.

מיקה הקדיש את הקריירה שלו לתכנון ולעיצוב משחקי מחשב, וכאשר בתו הקטנה החלה להתעניין בעבודתו, הוא שמח להזדמנות להכיר לה רבים מהמשחקים האהובים עליו. בין השאר, האב הציג בפניה את המשחק הוותיק "דונקי קונג" של נינטנדו, שבו דמותו של מריו צריכה לקפוץ מעל חביות ולהציל את הנסיכה מהגורילה שחטף אותה. הילדה אהבה מאוד את המשחק, אבל יום אחד פנתה לאביה ושאלה: "למה הנסיכה לא יכולה להיות זו שתציל את מריו מהגורילה, במקום להפך?"

מיקה לא ראה שום סיבה למה לא. הוא שינה את הקוד של המשחק, ויצר בשבילה גרסה שבה במקום נסיכה חסרת ישע שמחכה לגיבור שיציל אותה, הנסיכה היא הגיבורה והדמות הפעילה במשחק. הסיפור על הגרסה "הפמיניסטית" של המשחק הקלאסי הופץ באינטרנט ועורר סערה, עד כדי כך שמיקה החליט לפרסם טור משלו שבו הסביר את השתלשלות העניינים: "ילדים כל הזמן מבקשים מההורים שלהם דברים בלתי אפשריים. הפעם זה היה שונה. אני מפתח משחקים במקצועי. אני יכול לעשות את זה".

החיוך של בתו כשגילתה שהיא יכולה לשחק בתור הדמות שרצתה היה שווה את המאמץ. בטור מספר מיקה שלמרות שרוב התגובות הביעו תמיכה בהחלטה שלו לשכתב את המשחק, חלקן היו תוקפניות, ואחת אפילו איחלה מוות לבתו, בטענה ש"כך היינו נפטרים מעוד פמיניסטית עתידית".


לדברי מיקה, היותו אב לילדה העניק לו את הפריבילגיה לראות את הדברים מבעד לעיניים שלה. כך הוא הבין שלפעמים כל מה שנדרש הוא שינוי קטן, שייתן לה להרגיש שיש לה מקום בעולם: "אם פעולה בלתי מזיקה כמו לאפשר לנסיכה להציל את מריו גורמת לאנשים לצאת מדעתם, אולי התפיסה שלנו לגבי תפקידי מגדר לא מתקדמת כפי שהיא צריכה להיות". 

המעשה של מיקה מוכיח שלא תמיד הורה חייב לקבל את המצב כפי שהוא. לפעמים יש לו אפשרות לשנות את פני הדברים כדי שיוכל לומר לבתו: "את צודקת, אפשר גם אחרת". במקרה הזה, למיקה היה יתרון של ידע מקצועי ויכולת לשכתב קוד מחשב. לא תמיד עומדים לרשות ההורים הכלים לחולל שינויים כאלה. עם זאת, הם תמיד יכולים לבחור איך לספר את הסיפור לילדיהם.
" המעשה של מיקה מוכיח שלא תמיד הורה חייב לקבל את המצב כפי שהוא. לפעמים יש לו אפשרות לשנות את פני הדברים כדי שיוכל לומר לבתו: 'את צודקת, אפשר גם אחרת'. במקרה הזה, למיקה היה יתרון של ידע מקצועי ויכולת לשכתב קוד מחשב. לא תמיד עומדים לרשות ההורים הכלים לחולל שינויים כאלה. עם זאת, הם תמיד יכולים לבחור איך לספר את הסיפור לילדיהם "
פסח הולך ומתקרב, ועמו הסדר המשפחתי. ההגדה היא התגלמות של המצווה "והגדת לבנך", היא מספרת "על ארבעה בנים" ומתארת בפרוטרוט דברי רבנים. ההתייחסות הישירה היחידה בהגדה לדמותה של יאשה היא בטקסט שלאו דווקא מתאים לילדות, או לילדים בכלל: "וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי". למען האמת, זה אפילו די מפחיד. 

גם אם אתם רוצים לערוך סדר פסח מסורתי מבחינה הלכתית, אין שום הכרח להיצמד דווקא לטקסט הספציפי של ההגדה, ואפשר לערוך בו שינויים. לא נדרש ידע מיוחד בכתובים כדי להכניס כמה פניות בלשון נקבה להגדה, או לספר על הגיבורות של יציאת מצרים - מרים, אחות משה; יוכבד, אימו; או בת פרעה, שהצילה את חייו. למה לא להכניס שינוי קטן ב"קוד" של ההגדה כדי שגם הילדות יוכלו להרגיש שיש להן מקום? הרי ללא פועלן של כמה נשים אמיצות חייו של משה לא היו ניצלים, והוא לא היה זוכה להוציא את עמו ממצרים. סיפור חייה של מרים רלוונטי הרבה יותר למסר המרכזי של "מעבדות לחירות" מאשר, למשל, החישוב היבש של כמה מכות לקו על הים וכמה במצרים.

הורים יקרים, גם בלי לתכנת משחקי מחשב כמו מיקה, בחג המתקרב יש לכם הזדמנות להזמין את בנותיכם במפורש לתוך המסורת. זאת הזדמנות להציל את הילדות שלכם משעבוד לדפוסי מחשבה שגורמים להן לחשוב שהן שוות פחות. הראו להן שהעולם יכול להיראות אחרת, ש"כולנו מסובין" מתייחס באמת לכולם, גם אליהן. יש דרך טובה יותר להרגיש כמו בני חורין בערב הפסח?  

 

שרון מייבסקי נאבקת באמהות הפנימיות שלה

פורת סלומון מראה את דרך היציאה ממצרים

שרית זוסמן מציעה דרכים יצירתיות לשדרג את הסדר

אילעאי עופרן מסביר שחשוב לשאול בשביל החירות

אבנר הכהן מנסה להבין למה ליל הסדר כל כך טעון



הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

עוד בבית אבי חי