זה לא נגמר בבית"ר

יוסי עין-דור סבור שהשלטים הגזעניים שהניפו השבוע אוהדי בית"ר ירושלים הם רק סימפטום לגזענות העמוקה שנמצאת בכל מקום בחברה הישראלית. אז פלא שהפוליטיקאים כמעט ולא גינו?

איפה ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיפה הם כל אותם אנשי תקשורת בכירים ומובילי דעת קהל, איפה הסלבריטיז, איפה ואיפה ואיפה הם כל אותם "מפורסתמים" ו"מפורסתמים לשעבר" שהמכנה המשותף לכולם הוא היותם אוהדי הקבוצה הגזענית בית"ר ירושלים?

לא רק בחדרי חדרים. השלט שהונף ביציע המזרחי (צילום פלאש90 )

יוצאי דופן היו הנשיא שמעון פרס וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שיצאו בגלוי נגד הגזענות מבית היוצר של יושבי היציע המזרחי. אבל איפה כל השאר כשצריך לצעוק בקול גדול: "אין לנו כלום עם דברי הגזענות והבלע, ועל כן אין לנו עוד כלום עם הקבוצה הזו ואיננו יכולים עוד להיות אוהדיה". יענו לי בוודאי שעם קבוצה נולדים ועם קבוצה מתים, ועוד ועוד קלישאות ספורט ידועות ומעייפות. אבל זה מה שהם היו צריכים לקום ולומר, וקולם לא נשמע. רואים אותם ושומעים אותם רק כשכדאי להיראות ולהישמע כמו אוהד בית"ר. אבל לצאת נגד האוהדים זו התאבדות אלקטורלית. אף לא אחד מהם יעז לצאת בגלוי אל מול אותה קבוצת אוהדים שקוראת לעצמה משום מה "לה פמיליה". מהיכרות אישית עם כמה מהנמנים עם קבוצת האוהדים הזו, מדובר באנשים שהם ואני אמנם דוברים שפה הנקראת עברית, אבל אין שום דמיון בין השפות שלנו.
 

לא אתייחס כאן אל האוהדים עצמם, אל אותם רבים שהניפו את השלט הגזעני בתגובה לכוונה להביא לקבוצה שני שחקנים מוסלמים מצ'צ'ניה. לא הם מעניינים אותי, כי הם הקורבן, הם התוצאה. מה שמעניין אותי הוא דווקא מה שלא מדברים עליו, מה שמנסים להדחיק: איך " זה לא אירוע נקודתי. שום החלטה של ההתאחדות לכדורגל לא תעזור כאן, ושום הבעת סלידה של ראשי הקבוצה לא תכסה על הבושה. זו לא הקבוצה, זו המדינה. הגזענות הפכה להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו, עד שאנחנו כבר לא מרגישים. מה כבר אמר יאיר לפיד, שהוא לא רוצה גוש חוסם עם זועבי'ז? " החברה הישראלית מגדלת בקרבה כאלה בני אדם, מה גרם לחברה הישראלית להיות כזו גזענית. פעם עוד היו אומרים את הדברים בחדרי חדרים; היום כבר אומרים אותם בריש גלי. אין בושה, וביחס הפוך הולכת וגדלה החרפה. זה לא עשב שוטה ולא סרח עודף, זה לא קומץ אוהדים ולא רק הגרעין הקשה - זה חוצה קבוצות, חוצה אוכלוסיות, חוצה מפלגות. שנאת הזרים הזו טבועה עמוק בתוכנו. זה המשך ישיר ליחס לאתיופים, לפועלים הזרים, למהגרי עבודה, לפליטים אפריקאים, לאלפי האנשים שרואים ואינם נראים. לבושתנו, זוהי החברה הישראלית. זה המשך ישיר לדריסת כבוד האדם ברגל גסה - הצבאית והאזרחית. אשר יגורנו בא לנו.
 

זה לא אירוע נקודתי. שום החלטה של ההתאחדות לכדורגל לא תעזור כאן, ושום הבעת סלידה של ראשי הקבוצה לא תכסה על הבושה. זו לא הקבוצה, זו המדינה. הגזענות הפכה להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו, עד שאנחנו כבר לא מרגישים. אני לא מדבר על מפלגות הימין - מהן אני כבר לא מצפה לכלום. אבל מה עם השאר? מה כבר אמר יאיר לפיד, שהוא לא רוצה גוש חוסם עם זועבי'ז? במשפט אחד הוא חשף את מה שניסה להסתיר בכל מערכת הבחירות: אין בינו ובין 20 אחוז מאזרחי הארץ הזאת לא כלום.
 

אני בטוח שלפיד יגיד עכשיו לכל המקטרגים ש"כמה מחבריו הטובים ביותר הם ערבים". לפיד אוהב להיות נאהב, ועל כן ינסה לרצות את ההמון. כך היה כשהגיש תוכנית ראיונות, כך היה כשהגיש את אולפן שישי, כך היה כנראה כל הזמן. ערבים? מי בכלל סופר אותם. ערבים לא עוברים טוב מסך ולא מביאים רייטינג.
 

אני זוכר את ההתבטאות של אביו המנוח טומי לפיד נגד המוזיקה של הזמר והיוצר עמיר בניון. "לא אנחנו כבשנו את טול כרם, טול כרם כבשה אותנו", הוא אמר על אחד משיריו המדהימים של בניון. לפיד האב, ניצול שואה שסבל מגזענות ומשנאת זרים, דיבר בהתנשאות על בני עדות המזרח. עמיר בניון וויקי כנפו, כל אחד מהם סבל מנחת לשונו. בנו יאיר לפיד, מי שהוגדר על ידי אביו כאבטיפוס של דמות הישראלי, הוא עדין יותר, נעים יותר, אבל גם הוא מתנשא על הזועבי'ז למיניהם. אז מה הקשר בין אוהדי בית"ר הגזענים ובין יאיר לפיד? עמוק עמוק בפנים יש כנראה גם לא מעט דברים משותפים.

מי מתנשא עליו? בניון (צילום: פלאש90) 

ולחשוב שהשבוע ציין העולם את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, ולחשוב שהעם היהודי רואה את עצמו כ"אור לגויים" וכ"עם סגולה"... אני מנסה למצוא משהו שיכול אולי להצדיק את הדימוי העצמי הזה, ומתקשה למצוא. אנחנו עם שונא זרים, מדינה שתושביה מפחדים לדבר על שלום, שמתביישים להיראות ולהישמע שפויים. ראיתי את דויד גרוסמן בראיון אצל אילנה דיין, וכמעט בכיתי. איזה אומץ, איזו ראייה מפוכחת, איזו אנושיות, איזו ראייה הומניסטית, אוהבת אדם ותאבת חיים יש באיש הזה. כמה מעט הוגי דעות ומובילי דרך כמותו נותרו.
 

אז שאף אחד לא יעז להגיד שזה קומץ, שזה עשב שוטה, שזה סרח עודף. לצערי הרב, זה אנחנו, כולנו, אנחנו רק מפחדים מעצמנו וממה שקרה לנו, ולכן גם מפחדים להודות בזה. אבל כן, הגזענים האלה שהניפו את השלט "בית"ר טהורה לעד" הם רק אלה שמעזים להגיד בקול את מה שלא יפה לחשוב, אבל רוב הציבור כאן גם פועל לפיו.

Model.Data.ShopItem : 0 0

עוד בבית אבי חי