למלא את החלל

בשנה האחרונה פועלת בירושלים קבוצת בית ריק, שפולשת למבנים נטושים ומקימה בשטח היכלי אמנות קהילתיים. את הקבוצה הקימו ארבעה אמנים ירושלמים: שביט ירון (32), נטע מייזלס (29), איתמר המרמן (28) ואלעד ירון (26), שהכירו במהלך הלימודים בבצלאל. אל הארבעה חברו עשרות יוצרים, אמנים ופעילים חברתיים, ואלה קיימו יחד במהלך השנה החולפת שלושה אירועי ענק בחללים ציבוריים נטושים ומוזנחים בירושלים. הקבוצה משפצת את האתרים (בהתנדבות וללא מטרות רווח, כמובן), עושה שימוש חוזר בחומרים הזמינים, מעצבת מחדש את המרחב הציבורי ובונה - מעשית ואידיאולוגית - היכלי תרבות שוקקים לזמן מוגבל. אלפי אנשים ביקרו באירועים של הקבוצה, ולאחר שהפעילות התרבותית והקהילתית מסתיימת, המשתתפים עוזבים את המקום בתקווה שהוא ישמש אחרים.
"אנחנו לא רוצים לקחת בעלות על המקום". מלון הנשיא, צילום: שי הלוי 

אלעד ירון, אחד המקימים, מספר שהרעיון לפרויקט הגיע בזמן קיום הפגנת המיליון במסגרת המחאה החברתית בשלהי שנת 2011: "המחאה החברתית סימנה הרבה שינויי תודעה. השינוי שלנו החל כאשר ישבנו על גג של בניין נטוש ברחוב קינג ג'ורג' 47 וצפינו בכיכר, שבה נאספו המוני מפגינים. הבניין הנטוש נפתח על ידי קבוצת אמנים ירושלמים אחרת שפרסמה דברי שירה על הקירות. רובנו בדיוק סיימנו ללמוד בבצלאל, הסתכלנו על הרחוב הסואן וניסינו להבין מה המקום שלנו בעיר הזאת ובחברה בכלל. חשבנו על מה שיש לנו להגיד והבנו שאנחנו רוצים לקיים תערוכה. בתוך חודש וחצי הצלחנו לגייס כ-50 יוצרים ופתחנו את האירוע הראשון של בית ריק במלון הנשיא הנטוש. היה אירוע גדול מאוד ומגוון. היו בו תערוכה, עבודות וידאו, פרפורמנס, הופעות של מוזיקאים, בר ומטבח. קיימנו הופעות בחוץ והגיעו לאירוע הזה כ-1,500 איש. את האירוע השני קיימנו במכון הסיבים, בניין נטוש של שלוש קומות במושבה הגרמנית. אם באירוע הראשון עסקנו בחורבה, בהרס שהיה במקום, הרי שבשני התעסקנו בבנייה. פרשנו המון יצירות אמנות בכל הקומות; אחת האמניות פתחה ספרייה ציבורית עם מאות ספרים שהיא אספה; היו לנו חדר קולנוע וחלל הופעות. יצרנו היכל תרבות שלכמה רגעים הכיל חוויה תרבותית מקיפה. על הפרויקט השלישי, 'הקיבוץ', שהתקיים בחוות הלימוד בארמון הנציב, עבדנו שלושה חודשים, והוא נמשך שישה ימים. החידוש בעבודה זו היה שלמעשה בתקופת ההקמה. התפתחה שם קהילה אמיתית של אמנים ואנשים מתחומים שונים שהגיעו לעבוד בהתנדבות וליצור. עשרות אנשים גרו שם. היו לנו מקלחות, מסעדה מאולתרת, תחנת רדיו, כיכרות וגינות גדולות".

מה קורה לשטח אחרי שאתם ממשיכים הלאה?

"אנחנו מאמינים שלא באחריותנו להגיד מה קורה כשאנחנו עוזבים, כי אנחנו לא רוצים לקחת בעלות על המקום. אבל יש לנו תקווה שמה שבנינו ישמש תשתית להיכלי תרבות עתידיים, מה שקורה לעתים קרובות. היו כבר כעשרה אירועים נוספים במקומות שבנינו בהם תשתיות, אחרי שעזבנו. עם זאת, גילינו כעת שלפני כמה ימים בעלי הקרקע הרסו את ה'קיבוץ' שבנינו, עם כל המתקנים". " הכניסה לבניין הנטוש היא פשוטה. המפגש עם השכנים, צוותי הבנייה וכוחות השיטור הוא כבר יותר מורכב. היו לנו הרבה מכשולים בדרך, אבל הקבוצה הצליחה להשתמש בזה לטובתה. אנחנו חושבים שזה מאוד מעניין מבחינה אמנותית לחקור חלל חדש, מקום שהוא סוג של נקודת קיצון. תמיד יש במקומות האלו היסטוריה מרתקת והמון כלים לעבוד איתם. מהרגע שמגיעים למקום מסוים, תרצי או לא תרצי - המקום הזה מציף אותך וקורא עלייך תיגר "

איך אתם מצליחים לפלוש למבני ציבור נטושים ולקיים שם אירועים ללא אישורים עירוניים, וכיצד זה משפיע על יצירות האמנות המוצגות שם, לעומת עבודות במרחבים "מתורבתים", כמו מוזיאון או גלריה?

"הכניסה לבניין הנטוש היא פשוטה. המפגש עם השכנים, צוותי הבנייה וכוחות השיטור הוא כבר יותר מורכב. היו לנו הרבה מכשולים בדרך, אבל הקבוצה הצליחה להשתמש בזה לטובתה. אנחנו חושבים שזה מאוד מעניין מבחינה אמנותית לחקור חלל חדש, מקום שהוא סוג של נקודת קיצון. תמיד יש במקומות האלו היסטוריה מרתקת והמון כלים לעבוד איתם. מהרגע שמגיעים למקום מסוים, תרצי או לא תרצי - המקום הזה מציף אותך וקורא עלייך תיגר. אם את רוצה קיר לבן להציג עליו ציור, תצטרכי לסייד או אפילו לבנות קיר. באירוע האחרון בנינו במטבח תנור בוץ ענקי מהחומרים שהיו זמינים במקום. אנשים שגרים בסביבה הגיעו לבשל, והשטח הפך למרחב יצירה חווייתי שהצליח לערב את כל הקהילה".

אתם מרגישים שהמקומות הנטושים מצליחים לקיים לא רק חוויה תרבותית אלטרנטיבית אלא גם סדר חברתי חתרני?

"אין ספק שכניסה של כל כך הרבה אנשים למקום 'שקוף' כביכול משפיעה באופנים רבים על האירוע. פתאום אנשים מתחברים למקום שבדרך כלל אין אליו גישה, ואפילו מתחילים לראות את העיר אחרת. בירושלים עוסקים רבות בבנייה, וזו עיר מאוד גדושה מבחינה תרבותית. יש פה הרבה סטודנטים לאמנות וכוח יצירתי שאולי אפשר לנתב טוב יותר. בשנה האחרונה הצלחנו לעבור מלדמיין צורך כלשהו שאנחנו רואים מגג של בניין נטוש ללבנות קהילה תרבותית רחבה. אנחנו מתחילים לראות איך ומאיפה ניתן להשפיע"."מתחילים לראות פה את העיר האחרת". צילום: ישראל איזי שלהיים

יש מחשבות להקים פעילות או חלל קבועים?

"אנחנו לא מתעסקים בדברים קבועים כרגע, אבל התחלנו לחשוב על הפרויקט הבא, שייערך בקיץ. מדובר בשיירה שתסתובב במרחב האורבני, שתצא מהמקומות הנטושים לכיוון העיר".