האומץ לקבל

אלי ויסברט
27.01.15

אנחנו מתביישים לבקש עזרה, כאילו עצם הבקשה משאירה אותנו פגיעים. לא צריכים שיעשו בשבילנו; אנחנו בסדר, תודה. אלא שהיכולת לקבל כרוכה ביכולת לבקש. במקום שבו אנחנו חסרי אונים ונטולי שליטה - זהו המקום של ההענקה. אלי ויסברט במבט אישי על פרשת השבוע

ראשון
רק לא להיות חסר אונים.
רק לא להיות זקוק לחסדי אחרים.
רק לא לשכב על מיטה עם לחצן קטן וללחוץ וללחוץ.
בבקשה.


שני
את המושג "אזלת יד נלמדת" (learned helplessness) טבע הפסיכולוג האמריקאי מרטין זליגמן. זליגמן חקר את התהליך שבו בני אדם נחשפים באורח מתמשך לסיטואציה שבה אין קשר בין תגובותיהם לגירויים ובין שינויים בגירויים האלה. כלומר, אין קשר בין מעשים לתוצאות.

אדם הסופג כישלונות סדרתיים עובר חוויה עמוקה של חוסר שליטה ומסיק מכך מסקנות גורפות על חוסר יכולתו לשנות את המציאות. הוא שוקע יותר ויותר בהלוך רוח של פסימיות קדורנית. ההסבר שהאדם נותן לעצמו עשוי להיות מופנה החוצה בצורה של האשמת הזולת, או פנימה - בהאשמת עצמו בחוסר ישע וכישרון. כך או כך, הוא מתחפר באזלת ידו.

(עמנואל סיון, "הארץ" 19.5.04)


שלישי

מתביישים לבקש עזרה, כאילו עצם הבקשה מקלפת אותנו מכל שכבות המגן, משאירה אותנו פגיעים, חסרי כול, חסרי אונים. לא צריכים שיעשו בשבילנו, לא צריכים שיראו לנו, לא צריכים שילמדו אותנו; אנחנו בסדר, תודה.

רביעי
שמונה וחצי בערב. דפיקה בדלת. אני פותח.
אתה עומד שם בעיניים פיקחיות ועצובות, החבר שלידך משפיל מבט. בבגדים השחורים על רקע הלילה אתם נראים כאילו נטפתם מתוך החושך.
אין לך משלך כלום. 
באת בשביל כסף. אני משהה אותך קצת. אתה מספר לי על פיטורים ממשרה חלקית, על אישה אחרי לידה, על ילד פג. לא יודע אם להאמין לסיפור, אבל מתמכר לכנות המוחלטת של הרגע הזה. איש מבקש עזרה. כמה פשוט ונדיר.
 

חמישי

למה אתה לא מבקש? את שואלת אותי, ואני, מה אני אגיד לך? שאני לא יודע? שמילדות אני בונה את עצמי לעמוד לבד על הרגליים, לחשוק שיניים, להסתדר? אבל איך אפשר לאהוב אם אי אפשר לתת, את שואלת. אני שותק.
 

שישי

הפסוקים מקוממים. לפני רגע ירדה האימפריה המצרית על ברכיה ואולצה לתת להם לצאת, ועכשיו הם רוצים לחזור מצרימה. כמו חבורת ילדים מפונקים, הם נקהלים על משה פעם אחר פעם. מילה טובה לא תשמע מהם. מתלוננים שאין אוכל, מתלוננים שאין מים, מתלוננים שאין דרך. מה יש לכם, אתם? מה זאת כפיות הטובה הזאת?

שביעי
אלא שהיכולת לקבל כרוכה ביכולת לבקש. היכולת ללמוד צומחת מתוך היכולת להכיר באי ידיעה. במקום שבו אנחנו חסרי אונים באמת, נטולי שליטה לחלוטין, במקום שבו אין לנו משלנו כלום,  זהו המקום של ההענקה, זהו המקום של הקבלה.
זה נכון בלידה, זה נכון ביציאת מצרים, זה נכון בכל רגע של התחלה חדשה. להתחיל מכלום. להשאיר מאחור כל אשליה של יכולת או ניסיון. לבוא נקי, ילדותי, אנוכי ותובעני, חסר אונים. לשאול על הכול. לבקש בלי בושה. 
 
מפטיר
האם אני צריך עזרה? כן. אני חושב שכן.

 

עוד בבית אבי חי