שם: דרור שירם
גיל: 29
מגורים: ירושלים
עיסוק: מתרגל בבית הספר דנמרק בירושלים
בבית קטן ברחוב שמעוני, דרור שירם מנהל עולם שלם של הגות. הוא קורא באדיקות את כתביו של ישעיהו ליבוביץ', עובר על החדשות, מקנח בקצת ז'יז'יק ומארח חברים מכל קצוות העולם והקשת הפוליטית לשיחות על פילוסופיה ואקטואליה. אופיו הנוח וחיוכו הכובש הופכים את דרור לאחד המארחים הטובים בעיר. לא יכולתי שלא למצוא עצמי חוזר שוב ושוב לבית שבו חתולים חשובים יותר מאנשים, ושיחות על דת, פוליטיקה וחברה מתגלגלות להן מצד לצד בכל שעות היממה.
מה רגשותיך כלפי יום הזיכרון ויום העצמאות?
"אני מבין את המשמעות של המועדים הללו לציבור היהודי במדינה, אבל אני לא מרגיש שותף לעצב הממוקד של יום הזיכרון, ובטח לא שותף לחגיגות של יום העצמאות. אני מרגיש שהאנשים שמרכיבים את המדינה לא מודעים להשלכות של מעשיהם על המציאות שבה אנו חיים".
" במידה מסוימת הבנתי שהנרטיב של העם שלי כבר לא מתאים למציאות. השינוי הגדול היה כשהתגוררתי עם שותף ערבי. זאת היתה זכוכית מגדלת לגזענות ולאי שוויון " יש לך ביקורת על המדינה או על יום העצמאות?
"יום העצמאות מסמל בשבילי את הציונות והבעיות שנובעות מהאידיאולוגיה הציונית. אנחנו היהודים חוגגים את העובדה שהאדמה נהפכה להיות שלנו, בבעלותינו. לאדם אין זכות על האדמה, האדמה שייכת לפלסטינאי כמו שהיא שייכת ליהודי. כאשר מציינים את היום שבו אנחנו היהודים קיבלנו זכות על הקרקע, זאת לא חגיגה בעיני. אני חושב שהאירועים שהתרחשו בעקבות עצמאותנו, ולא בהכרח מרוע או בכוונה תחילה, יצרו מצב עגום של כיבוש עם אחר".
מה היית משנה במועדים האלה?
"מטרידה אותי במידה מסוימת ההצמדה בין יום הזיכרון לבין יום העצמאות. לא הייתי מחבר בין השניים. עניין מורכב כמו אבל לא מתחבר אצלי לחגיגות וזיקוקי דינור. דבר נוסף שמקשה עלי הוא הצפירות, מפני שאני לא מבין איזו מטרה הן משרתות. האם אפשר להתאבל ביום אחד על אלפי אנשים שנהרגו בתקופות שונות ומסיבות שונות? אתה עומד מול משהו מאוד ערטילאי ואמור להרגיש משהו. אצלי הדברים לא עובדים ככה".
איך אתה זוכר את המועדים האלה בתור ילד?
"בתור ילד התרגשתי מאוד. אני זוכר שיום העצמאות היה חגיגה שחיכיתי לה, ויום הזיכרון היה עצוב ומוזר וסימל את בוא יום העצמאות. איפה שהוא בערך בגיל 12-13 התרחש רצף מקרים שגרם לי לפספס את המועדים האלה. כשהלכתי שוב, החגיגות בעיר הועברו ממקום קטן ונחמד למקום אחר שבו החגיגות כבר לא היו אותו דבר".
מה הדבר ששינה בצורה הכי משמעותית את יחסך למועדים האלה?
"אני חושב שמרגע שהתגייסתי האידיאולוגיה שלי החלה להשתנות. ככל שעבר הזמן גיליתי מחדש עובדות וסיפורים, וראיתי דברים שגרמו לי להכיר את העולם שלי טוב יותר. במידה מסוימת הבנתי שהנרטיב של העם שלי כבר לא מתאים למציאות. השינוי הגדול היה כשהתגוררתי עם שותף ערבי. זאת היתה זכוכית מגדלת לגזענות ולאי שוויון, אחרי זה כבר לא תפשתי באותה צורה את המציאות הישראלית, שבתוכה גם מועדים כמו יום העצמאות ויום הזיכרון".
בכל זאת, למה אתה מתחבר ביום העצמאות?
"לשירי ארץ ישראל ולתוכניות הישנות שמראים בערוץ הראשון".
האם אתה מקנא באנשים שמתחברים ליום הזיכרון וליום העצמאות?
"אנשים שמחים עושים לי טוב. הפעם אני מעדיף לא לשמוח בשמחתם ולחכות שיגמר החג".
מה תעשה ביום העצמאות הקרוב?
"אשב בבית ואחכה שהוא יסתיים".
