לא צודק, לא חכם

20.06.10

אז מי אשם בפרשת עמנואל? גם בית המשפט, ששלח קהילה שלמה אל הכלא כאילו נגמרו הפושעים במדינה, וגם הציבור החרדי, שמשפיל את השונים ממנו באופן שבו הוא מממש את זכותו לחינוך מתבדל. הרב יצחק מאיר יעבץ

 הרב יצחק מאיר יעבץ
פרשת עמנואל הגיעה לשיא נורא. המחזה של עשרות הורים ותינוקות מלווים על ידי ציבור עצום אל הכלא הוא מחזה קשה מאוד לעין אנושית ועצוב ללב אדם. זוהי תוצאה שכל אדם הגון יודה שהיא בלתי רצויה, בלתי סבירה וחמורה. מדינה הרוצה לקיים שלטון חוק דמוקרטי צריכה להתעצב אל לבה לנוכח מחזה מביש כזה. זוהי חרפת הדמוקרטיה. בית משפט שמנצח ציבור שלם הוא בית משפט שצריך לבדוק את עצמו. כשהגיבור מכופף את החלש זוהי חוכמה קטנה מאוד. השאלה היא אם הגיבור רוצה לראות את עצמו כבריון.

בדרך ההורים
איך הגענו למצב הזה?

בהפגנות שהתקיימו בירושלים ובבני ברק לא היה צד צודק וגם לא היה צד חכם. הסיטואציה היא מאבק בין שתי רכבות שעלו על מסלול התנגשות, והתאונה הזו היא רק תחילת ההתדרדרות. המקרה הנוכחי מצטרף לשורה ארוכה של התנגשויות לאורך השנים בין הציבור החרדי לבית המשפט העליון ובין הציבור החרדי לחלקים גדולים במרחב הישראלי, מגמה שצברה תאוצה מדאיגה בשנה האחרונה.

בית המשפט נהג בבריונות כאשר הביא לתהלוכה של קהילה שלמה אל הכלא. כאילו תמו מן הארץ פשעים וחטאים, אין עוד אויבים מבית החותרים תחת עצם קיומה של המדינה, אין עוד כנופיות פשע המהלכות אימים על אזרחים תמימים - לא נותר את מי לשלוח אל הכלא אלא כמה עשרות זוגות הורים שביזו את בית המשפט. אך חמור מכך, בית המשפט נהג בחוסר חוכמה וביזה בעצמו את בית המשפט. איזה כבוד ויקר יכול לצאת לבית המשפט כאשר מחזה כזה נראה ברחובה של עיר?

לגבי הצד הנאשם, ברור שהוא מואשם בחטא שלא חטא בו, או לפחות לא בממדים המוצגים בפני הציבור הרחב. כדי להבין את הסיטואציה, אין מנוס מלהיכנס לנבכי תרבותה של הקהילה החסידית בעמנואל מתוך הבנת המרחב החרדי כולו. אין מדובר במי שקם בוקר אחד והחליט שאין מקום בבית ספרו למי שסבתו נולדה בצפון אפריקה. הצגת הדברים באופן זה עושה עוול גדול.

חברה דתית מאוד ושמרנית מתוך אידיאולוגיה מעדיפה לראות את בניה ובנותיה צועדים בדרך הוריהם ואף מחקים אותם. ניתן לחתור לחינוך כזה אך ורק מתוך התבדלות מכל מגמה אחרת. ברור שלשם כך יש צורך להתבדל מחברה בעלת ערכים מוצהרים שונים, כמו חברה שאינה דוגלת בשמירת מצוות או חברה השומרת מצוות באופן קל יותר. גם מי שמפרש קצת אחרת את דרך קיום המצוות מאיים על המשכיות החינוך המזוקק שאותו מבקשים הורים אלו להנחיל לבניהם. אך נוסף על כל אלו, גם מי שאמנם דוגל בשמירת מצוות מלאה באותו אופן שבו מפרשים זאת בקהילה החסידית, אך תרבותו ואורח חייו שונים במידה בולטת, התערבות עמו פירושה התפשרות על המשכיות מוחלטת וויתור על הרצון לראות את הילדים בדמותם ובצלמם של הוריהם.

מה לעשות, שומרי התורה מקרב בני עדות המזרח נוהגים וחיים לעתים קרובות על פי קודים ותרבות שונים מן הרצוי בקהילה החסידית. החסידים מעדיפים לשמר בכל זאת את תרבותם וחינוכם, ולשם כך אין בעיניהם מנוס אלא להיפרד מאותן משפחות המחנכות את ילדיהן באופן שונה. הראיה היא שכאשר משפחה מבני עדות המזרח מתאימה את עצמה לתרבות החסידית, ילדיה יוכלו בסופו של דבר, אולי לא בקלות, להצטרף לבית הספר. משפחות לא מעטות כאלו אכן עשו זאת במקרה הנדון.

לא ניתן להכחיש שיש גם אלמנט של אפליה עדתית במוסדות חרדיים רבים, אך כלל לא בטוח שמקרה עמנואל מייצג את התופעה העצובה הזו בצורה המוחצנת ביותר. החרדים אינם שונים בכך מן הישראלי המזיע כאשר מגיע אל הבניין המשותף שלו דייר "שונה", אם כי נכון שחסר דיון ער ורצון להילחם בכך בקרב המגזר.

 

המחיר החינוכי
אז איפה הבעיה?

בעיני, יש שתי בעיות. אישית, אינני אוהב את החינוך המתבדל, ודאי לא בממדים אלו. אינני רואה ערך משמעותי, ודאי שלא ערך תורני, ביצירת דור שיחקה את קודמו. כל עוד אין מדובר בחריגה מדרך התורה, מדוע על בני להיראות בדיוק כמוני? אמנם עלול להיות מצב של ירידה חינוכית אצל משפחות כלשהן, אך הנוכחות של מספר קטן של תלמידים שונים אינה אמורה לקלקל ולהעכיר חינוך של כיתה שלמה. יש לי בעיה עוד יותר קשה עם המחיר החינוכי המשולם עבור התבדלות זו. הנזק החינוכי המועבר על ידי המסר הרצוף של "אני טוב ממנו" גדול לטעמי מהנזק שבחשיפה אל השונה, וזאת כאשר מדובר על שונה שהוא נחות רוחנית במידה כלשהי בעיניו של המתבדל.

אלא שוויכוח זה עומד בשורש הפירוד בין החרדיות ובין הציונות הדתית לדורותיהן. שיתוף הפעולה עם החילונים היווה מחסום בלתי עביר עבור החרדים ואתגר עבור הציונים הדתיים. גדולי האידיאולוגיה החרדית מעמידים את ההתבדלות מהירוד רוחנית לטעמם על ראש דאגותיהם, והמחיר של הליכה מן המרכז אל הצד שווה עבורם את שימור החינוך ברוחם. על כך לא ניתן להלין, גם אם לא אוהבים את זה.

הבעיה השנייה והיא כאן המכשול הגדול, היא צורת ההיפרדות. אם יש אנשים החשים דחויים ומושפלים, הרי יצא שכרנו בהפסדנו והמצווה באה בעברה. בניית קיר באמצע בית ספר ציבורי מהווה פגיעה בוטה והשפלה ברורה כלפי ציבור. זה לא צודק, זה לא תורני וזה גם לא חכם. עשרות בתי ספר נפרדים קיימים בארץ, בציבור החרדי ובציבור הכללי. עתירה לבג"ץ הוגשה על מקרים בודדים. אם מישהו לא חשב שכשדורכים על מישהו הוא יצעק וימחה בכל דרך, אז יש צורך לבדוק את ההתנהלות.

הרב יצחק מאיר יעבץ 
לתגובות: editor@bac.org.il  

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי