שומרות הסף: האם הנשים החרדיות יכבשו את הפוליטיקה?
שומרות הסף: האם הנשים החרדיות יכבשו את הפוליטיקה?
social
facebook whatsup email tweeter
גתית גינת //
4.2.15
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"בתוך הבית הגברים החרדים נוטים לזרום עם נשותיהם. הם אלה שתומכים בהן שיצאו ללמוד ולעבוד. עם זאת, ייתכן שגבר יתמוך בלימודי אשתו, אבל אם היא תצהיר שהיא רוצה לרוץ לפוליטיקה, הוא יתנגד. החשש לא ינבע מהפחד להפר צו דתי, אלא מתגובת הסביבה"
יציאתן ההמונית של נשים חרדיות ללימודים ולעבודה טלטלה בשנים האחרונות את החברה החרדית. ד"ר בלה ליוש, בעצמה אישה דתייה, כתבה על כך ספר שכותרתו "נשות הסף", ובראיון עמה היא מסבירה מה דרוש כדי שחברותיה יכבשו גם את הכנסת

כשעמדה ד"ר בלה ליוש להוציא את ספרה, הדן בעמדותיהן של נשים חרדיות הנוגעים לשינוים המתחוללים במעמדן עקב יציאתן ללימודים ולעבודה, היא התלבטה כיצד לקרוא לו. הספר התבסס על עבודה אקדמית שכתבה, שנקראה "בין שומרות סף לסוכנות שינוי". בסופו של דבר, הוחלט להעניק לספר שם קצר וקליט יותר: "נשות הסף".

 

ההבדל בין השמות השונים הוא יותר מאנקדוטה. "נשות הסף", המנתח את האופן שבו המרואיינות חוות את השינוי במקומן האישי והחברתי בשנים האחרונות, חושף את הדיסוננס שבו הן מצויות. אצל חלק גדול מהחרדיות שרואיינו, ככל שהמגע עם האקדמיה וחיי העבודה החילוניים תכוף יותר, כך השיח ביחס אליהם ביקורתי יותר, וככל שהמגע עם החיים החילוניים עמוק יותר, כך עולה גם הרצון לסנן את המגע בינם ובין הילדים, המשפחה והקהילה החרדית.

 

מסיבה זאת, אוזן חילונית עשויה להזדהות עם השם "נשות הסף". ליוש, לעומת זאת, היא אשה דתייה שמתווכת בין קוראיה החילונים למרואיינותיה החרדיות ומסוגלת לראות בהן יותר משומרות גבול. "המרואינות שלי, נשים אשכנזיות מליבת החברה החרדית, אינן אופייניות לחברה הזאת. בחרתי אותן כי הן נחשפות לעולם אחר", היא אומרת, "אני רואה בהן מחד מי שמסננות את העולם החיצון בדרך לחברה החרדית, ומאידך, מי שמחוללות בה שינוי. לעתים צריך לנקוט שפה שמרנית כדי לדבר על החברה הישראלית החילונית שעמה הן נמצאות במגע, אבל בסופו של דבר, השינוים שהן מביאות הביתה מתחוללים".

 

לספור כבשים תועות

 

לנשים שראיינה קל יותר להתמקצע בתחומים כמו אדריכלות או תכנות מחשבים. לעומת זאת, כשהן לומדות מקצועות כמו ביולוגיה או פסיכולוגיה ונתקלות בדרווין או בפרויד, האתגר נעשה קשה יותר.

 

האם הן יגלו משהו שאסור לגלות אותו, שיהפוך אותן לחילוניות?

"אולי במקרים נדירים, אך קשה להאמין שזאת תהיה מגמה גורפת. החברה החרדית רואה את עצמה כמי ששומרת על העם היהודי, ורוב הנשים בתוכה תופשות את עצמן ככאלה. בעיני החרדים, החילוניות היא עולם יהודי מוטה. יהודי חילוני הוא כבשה תועה שצריך להחזירה לעדר. אבל הליברליזציה תחלחל, ואני מנחשת שהיא תשנה גם את היחס אל החילונים".

 

"נשות הסף" מתמקד ביציאת חרדיות ללימודים ולעבודה. באחרונה עולה השאלה אם יגיעו נשים חרדיות גם לפוליטיקה. מה דעתך?

"בערוץ 2 הופיע באחרונה עו"ד חרדי שדיבר נגד תופעת הנשים החרדיות המבקשות לרוץ לפוליטיקה. הוא התבטא בצורה קשה מאוד. הוא אמר שהנשים צריכות להישאר בבית ולטפל בילדים. אינני יודעת אם זה ביטוי למשבר זהות או לא. יכול להיות שכך מתבטאים גברים חרדים בכלי התקשורת ובציבור.

 

כריכת הספר נשות הסף
כריכת הספר "נשות הסף"

 

"בתוך הבית הגברים החרדים נוטים לזרום עם נשותיהם. הם אלה שתומכים בהן שיצאו ללמוד ולעבוד. עם זאת, ייתכן שגבר יתמוך בלימודי אשתו, אבל אם היא תצהיר שהיא רוצה לרוץ לפוליטיקה, הוא יתנגד. החשש לא ינבע מהפחד להפר צו דתי, אלא מתגובת הסביבה. יש משמעות עצומה לשמה הטוב של המשפחה בחברה החרדית, במיוחד כשצריך לחתן את הילדים.

 

"ואולם, יבוא יום שבו פוליטיקה לא תפסול את שמה הטוב של המשפחה. כבר היום יש נטיה מסוימת להתגאות בהשכלתה של האם או הכלה או הבת. זה מורגש בניואנסים קטנים: אחיי, כשהם עורכים ביני ובין אחרים היכרות באירועים משפחתיים, מציינים תמיד ש'זאת הדוקטור'. מאותה הסיבה, בעוד עשר או 15 שנה תהיה אישה חרדית בכנסת. זה יתאפשר הודות לאקדמיזציה של החרדיות ולשינוים בתרבות הפנאי שלהן. אילו הייתי קובעת קביעה כזאת לפני 20 שנה, האוזניים היו מצלצלות".

 

כמו רבי עקיבא

 

ליוש עצמה היא מרצה למנהל החינוך ולחינוך בלתי פורמלי. "בצעירותי למדתי בבית יעקב, ומאוחר יותר למדתי הוראה. כשהייתי בת 19, למרות שהוריי רצו לחתן אותי, נשלחתי ללמד בטבריה. אהבתי את העצמאות ולא מיהרתי להתחתן. כשכבר התחתנתי, הגיעו הילדים והייתי עסוקה בפרנסה ובגידולם.

 

"עד גיל 40, כמו רבי עקיבא, לא למדתי בצורה מסודרת ולא היתה לי תעודת בגרות", היא צוחקת, "ואז התעורר בי הרצון להמשיך ללמוד. התחלתי בקורס למנהלים בבר אילן, ומשם המשכתי עד לדוקטורט בחינוך. בזמן הזה המשכתי לעבוד ולגדל ילדים. הלימודים באקדמיה היו בשבילי גילוי מדהים".

 

הוריה הנחילו לה את אהבת הלימוד. "נולדתי במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי שואה שנפגשו במחנה. הם הגיעו למעברת אוהלים בפרדס חנה, ואחרי כמה שנות נדודים, הגענו לבני ברק. אבי היה איש ספר וחינוך, ואני גדלתי באווירה של לימודים והשכלה, אף שהבית היה דתי מאוד. הייתי הבת הבכורה והיחידה בין שישה ילדים, אך לא היו הבדלים בין האופן שדיברו אליי לאופן שבו דיברו עם אחיי. אמי עודדה מאוד את לימודיי ועודדה אותי לשחק ולהשתובב איתם".

 

אחד הנושאים המעניינים בספר הוא היחס לגמרא. אחרי שהחלו במסען לכבוש את האקדמיה ואת חיי העבודה, מתחלחלות רוב המרואיינות כשהן נשאלות אם הן לומדות גמרא. נדמה שזה מעוזו האחרון של הגבר החרדי.

 

"הגבריות החרדית לא התכוננה במשך השנים כגבריות קלאסית", אומרת ליוש, "דניאל בויארין אמר עליה כי זאת גבריות שאינה מבוססת על כוח פיזי, אלא על הכוח הלמדני, שהוא מהות היהדות מאז ומתמיד. האתוס המרכזי בה הוא האתוס של הגבר הלומד. הידע הוא כוח, ובעזרתו הוא מפלס את דרכו לעליונות חברתית. עם זאת, נשים רבות לומדות גמרא בצנעה בביתן".

 

במה יעסוק ספרך הבא?

"בראיונות עם גברים חרדים. כשראיינתי את הנשים ל'שומרות הסף', הצטרפו אליהן בעליהן, והיה להם הרבה מאוד מה לומר. בכוונתי לדבר איתם על שינוים בתעסוקה, בבית, בצבא".

 

אילו שינויים את צופה בעולמו של הגבר החרדי?

"יהיו שינוים בשוק העבודה. הגברים החרדים בחו"ל פרנסו את משפחותיהם, וכך גם הגברים החרדים של קום המדינה, וכך גם גדולי החכמים מתקופת הגמרא. רק יחידי סגולה ישבו ולמדו ולא עבדו. ההסכם עם בן גוריון יצר מצב בלתי טבעי. יהיו גם שינוים במספר המתגייסים לצה"ל. גם היום, אילו לא היו יוצרים אנטגוניזם, גברים חרדים היו מתגייסים יותר. כבר היום רבים מהם מועסקים במסגרות צה"ליות. הם לעולם לא יהיו חילונים, אבל הם יאמצו קודים התנהגותיים שיאפשרו להם לחיות בין חילונים".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus