הסודות של מגילת אסתר
הסודות של מגילת אסתר
social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
20.3.19
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
העבודה הקודמת של אחשוורוש, היחסים הסודיים של המן ומרדכי, כישרון הכתיבה החבוי של אסתר. דודו כהן מציג: עשרה דברים שלא ידעתם על המגילה

כולנו מכירים מילדות את עלילת מגילת אסתר: המלך אחשוורוש הרג את ושתי והתחתן עם אסתר, שהיתה בת דודו של מרדכי היהודי, שנוא נפשו של המן, שרצה להרוג, להשמיד ולאבד את כל היהודים, ולבסוף נתלה על עץ. אבל מאחורי הקלעים של המגילה יש עולם שלם: את הפרטים הנוספים, שאינם מפורטים בה, מסרו לנו חז"ל במדרשים שונים, בגמרא ועוד. היו גם דברים שלא נכתבו מלכתחילה, עקב מצב ישראל בגלות, אי אז בין חורבן בית ראשון לבניין בית שני. הצצה באותם מדרשים מגלה עלילה שונה למדי ממה שלמדנו בגן.
 

הג'וב של אחשוורוש כשומר סוסים
לפי המדרש, אף על פי שאחשוורוש נתפס כמלך כל יכול שהרג את אשתו בגלל ענייני כבוד, דווקא מעמדה של אשתו היה גבוה משלו. בעורקיה של ושתי זרם דם כחול, והיא זו שנתנה לו לגיטימציה למלוך, כיוון שאחשוורוש לא הגיע משושלת מלוכה כלשהי. למרות עושרו הגדול, המשרה הקודמת שלו היתה שומר הסוסים אצל אביה של ושתי בלשצאר, המלך שקדם לו. אחשוורוש שיחד את אנשי השלטון כדי לזכות בכתר, ובד בבד נישא לוושתי כדי לבסס את מעמדו. בשלב הראשון שלטונו לא היה יציב, והוא הזיע כדי לשמור על מקומו. לאחר שלוש שנים, כשהרגיש מבוסס מספיק בכיסאו, ערך את המשתה המפורסם.

הייחוס המפוקפק של ושתי

ושתי לא היתה רק בתו של בלשצאר, אלא גם נינתו של נבוכדנאצר. הייחוס המפוקפק הזה בא לידי ביטוי גם ביחסה אל בנות ישראל: מסופר שהיא ביזתה אותן והכריחה אותן לעבוד בשבת. ואם אין די בכך, היא זו שהסיתה את בעלה להפסיק את בניית בית המקדש, באומרה לו: "הסבא-רבא שלי החריב את בית המקדש, ואתה רוצה להתיר לבנות אותו מחדש? אתה הורס עמל של דורות!".
 

מרדכי: מהשרים החשובים של אחשוורוש
לקורא הממוצע במגילה נראה שמרדכי הוא איש פשוט למדי שנקלע שלא בטובתו לשורת עימותים עם המן. אבל חז"ל מספרים לנו שמרדכי היה דווקא אחד השרים החשובים בממשלת אחשוורוש, ולכן מספרים לא פעם שהוא הסתובב באזור שער המלך. יתרה מכך: לפני חורבן בית המקדש הראשון, היה מרדכי אחד מחשובי הסנהדרין, אך במהלך החורבן, הוגלה בידי נבוכדנאצר (לימים הסבא-רבא של ושתי), עבר בין כמה מקומות ולבסוף הגיע לשושן הבירה, שבה שימש מנהיג של עם ישראל. נוסף על כך, מרדכי מוזכר במגילה ט"ו בגמרא כאחד מ-48 הנביאים שהתנבאו בפני העם.
Vashti_orig
ושתי (ציור: אדוין לונג)

 

מי היה ממוכן, שיעץ לאחשוורוש להיפטר מוושתי? 

בהמשך מופיע במגילה דניאל בשם התך - השליח שהעביר מידע בין אסתר למרדכי. ומדוע הוא נקרא התך? שחתכוהו מגדולתו והעמידוהו לשרת את אסתר, במקום תפקידו הקודם - יועץ בכיר למלך.


חז"ל מציגים שתי עמדות בנושא: אחת מהן גורסת כי ממוכן היה למעשה המן. הוא יעץ לאחשוורוש להיפטר מוושתי כדי להציע לו בהמשך את בתו; השנייה קובעת כי ממוכן היה דניאל (שבמקרה אחר ניצל מגוב האריות), שסלל בכך את הדרך להגעתה של אסתר לבית המלוכה.
 

למה באמת המן שנא כל כך את מרדכי?
הרי לא יכול להיות שרק בגלל איזו השתחוות טיפשית ישתוקק המן להשמיד, להרוג ולאבד עם שלם. לשנאה הפתולוגית של המן את מרדכי חייבות להיות סיבות נוספות. לפי המדרש, מרדכי והמן,שהיו בכירים בצבאו של אחשוורוש, נשלחו למשימה משותפת: לדכא מרד שפרץ באחת ממדינות המלך. כל אחד מהם יצא למשימה בראש גדוד. מרדכי הורה לחייליו לאגור כמה שיותר מזון, מאחר שאז לא היה חיל אספקה, ואילו החיילים של המן אכלו במהירות את כל המזון ודרשו ממפקדם עוד ועוד. כשהסביר להם שאין ביכולתו להשביע את רעבונם, הם ביקשו להרוג אותו. המן ניגש אל מרדכי וביקש ממנו בדחילו ורחימו לקבל מעט אוכל. בתמורה הבטיח להיות עבדו, ואף הגדיל לעשות וקעקע את ההתחייבות על ירכו. בתום המשימה חזרו שני השרים לשושן, והמן קיבל קידום. הוא שכח את התחייבותו ודרש שגם מרדכי ישתחווה לו. מרדכי, בתגובה, טפח על ירכו ברמזו לקעקוע ושאל: "איך יכול להיות שאדון ישתחווה אל עבדו?". מלבד זאת, המדרש גורס שהמן רקם על בגדו צלם של עבודה זרה, ולכן מרדכי התעקש כל כך לא לכרוע ולא להשתחוות.
 

המן עיצוב שיער, כפר קרצום
לאחר שאחשוורוש החליט שהמן יוביל את מרדכי היהודי רכוב על גבי סוס ויכריז "כך יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו!", חווה המן השפלות נוספות. אלה מתוארות במסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב', וחושפות פן לא מוכר בעברו המקצועי. הנה תרגום הדברים מארמית: "אמר המן למרדכי: קום לבש את הלבוש הזה, ורכב על הסוס הזה, שהמלך צריך אותך. אמר לו: אינני יכול עד שאלך למספרה ואסתפר, כי זה לא דרך ארץ להשתמש בכלי המלך כך. שלחה אסתר ואסרה את כל הבלנים ואת כל הסַפָּרים. הלך המן לבית המרחץ, ורחצוֹ, והלך והביא מספריים מביתו, וסיפר בהם את שערו של מרדכי. בזמן שהיה מספר, נאנח. אמר לו: מה אתה מתאנח? אמר לו: איש שהיה חשוב למלך יותר מכל השרים, עכשיו הפך להיות בלן וסַפָּר? אמר לו: רשע! האם לא סַפָּר של כפר קרצום היית? תנא: המן סַפָּר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה. אחרי שסיפר את שערו, הלביש את לבושו ואמר לו: עלה ורכב. אמר לו: אינני יכול, שנחלשתי מימי התעניות. רכן המן, ומרדכי עלה עליו. כאשר עלה, בעט בו. אמר לו: האם לא כתוב לכם 'בנפול אויבך אל תשמח?'. אמר לו: זה אמור בישראל, אבל לגביכם כתוב 'ואתה על במותימו תדרוך'".
מגילה המן מרדכי
המן ומרדכי

עריכה ספרותית: אסתר

את מגילת אסתר כתבו לא אחרים ממרדכי ואסתר. בשלב הראשון היה מרדכי האחראי לכתיבתה, כמבואר בפרק ט', פסוק כ'. אך תשעה פסוקים לאחר מכן נאמר: "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף, לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית". כלומר, מרדכי כתב את האיגרת (כפי שהיא נקראה אז), אך אסתר היתה אחראית לעריכה הספרותית. בילקוט מעם לועז מוסבר שלאחר שאסתר גילתה שהיא שייכת לעם ישראל, היא יכלה לכתוב במגילה שהיא בת אביחיל. בד בבד ביקשה אסתר מחכמי הדור: "קבעוני לדורות", כלומר שהמגילה תיקרא על שמה ותיכתב על קלף, כמו ספר תורה. תחילה התנגדו החכמים מסיבות שונות, אך לבסוף התרצו, ומגילת אסתר נקבעה לדורות ונכנסה לתנ"ך.

מגילה המן קןרע רמברנדט
המן כורע ברך בפני אסתר (רמברנט)

מה קרה עם אסתר לאחר מאורעות המגילה? 

היהודים היו מאושרים בעקבות הצלתם, אבל אסתר נאלצה להישאר בארמון עם אחשוורוש. היא לא נהנתה מכך, בלשון המעטה, אך מצאה נחמה בכך שהוא מת שנה לאחר מכן, בשנה ה-14 למלכותו. סיפור ההצלה כולו - מרגע כניסתה של אסתר לארמון עד הסוף הטוב - נמשך תשע שנים, כך שעשר שנים לאחר נישואיה, התאלמנה אסתר. המלך הבא היה דריוש השני, בנם של אסתר ואחשוורוש, שנחשב לפי ההלכה ליהודי. מאחר שהוא נקרא לכס המלוכה בגיל צעיר, אסתר היתה זו שמלכה בפועל.
 

מרדכי היה רצוי (רק) לרוב אחיו
בסיום המגילה נכתב על מרדכי שהוא "רצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". רש"י מבאר: "ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו". חז"ל מוסיפים שמרדכי היה שלישי לסנהדרין, ולאחר מכן הורידו אותו בדרגה והוא נהיה רביעי לסנהדרין, וכל זאת מכיוון שעסק בצורכי ציבור. מכאן הסיקו שלימוד תורה עדיף על עיסוק בצורכי הציבור. מרדכי לא חיפש את השררה, אלא חש צורך לעסוק בצורכי ציבור כדי לעזור לעמו ולייצר יחסים טובים עם השלטון. חז"ל מפליגים בשבחים על אופיו, מעלותיו ומידותיו, וגם על היחס האוהד של בני עמו כלפיו.
 

זהותו המסתורית של חרבונה זכור לטוב
לפי הפשט, חרבונה היה אחד מסריסי המלך - איש לא טוב במיוחד, שהיה מתוחכם מספיק כדי להבין לאן הרוחות נושבות. בהתחלה היה נאמן להמן, אבל בהמשך העביר את תמיכתו למרדכי וסייע בכך לישועת ישראל. אם כך, מדוע מסיימים את קריאת המגילה במילים, "וגם חרבונה זכור לטוב"? התשובה פשוטה: הכרת הטוב. נכון שאפשר היה לפטור את חרבונה בלא כלום, מאחר שהצטרף למחנה המנצח ברגע הנכון, אבל אנחנו מקפידים לזכור לו את הטובה שבתמיכתו. ואם אין די בכך, יש בקרב חז"ל הטוענים כי אליהו הנביא בכבודו ובעצמו התחפש לחרבונה כדי להזכיר לאחשוורוש את העץ שעשה המן, ולכן הביטוי "חרבונה זכור לטוב" מבוסס על משקל "אליהו הנביא זכור לטוב".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus