שמות ו

באופן מפתיע זוכה אהרון במכרז ליציקת עגל הזהב ובאישור להקים מתחם בשם "הולילנד" על גבעה נדחת ליד יבוס-פיתוח שבעתיד תקרא סתם "ירושלים". אהרון אינו מבזבז זמן ויוצק עגל לתפארת. בני ישראל רוקדים סביבו ואהוד בנאי שהיה אז בשלבי התחזקות בעגל, אפילו כתב שיר שהולך ככה:

"אנחנו כאן בלב מדבר  
צמאים למים חיים  
ואתה על ראש ההר  
מעל העננים  
אין שום אות  
אין סימן  
כל כך הרבה ימים  
במעגל סגור מסתובבים  
סביב עגל הזהב . 

אין מי שיכה על הסלע  
מי יתן כיוון  
באפילה כאן נלחמים על כל פירור  
סביב עגל הזהב  

הוא לא יורד מראש ההר  
הוא לא יורד אל העם  
הם יוצאים במחול טירוף  
ושוכחים את עצמם  
רוקדים סביב עגל הזהב  
סביב עגל הזהב  

מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו  
היה לנו לאב  
עדר נעזב, רוקד סביבו  
קורא אליו לשוא  
עגל הזהב  
עגל הזהב".

בני ישראל מרוצים מאוד מהעגל, אין ספק. זה נראה להם הרבה יותר הגיוני מהאל העצבני וחסר הגוף שניסו לשדך להם ללא הצלחה. לא רק שהיה קריזיונר האל הזה, הוא היה קנאי במידה שאי אפשא להאמין ובתכלס קינאה זה מה זה אייטיז. אל תלכו אחרי אלוהים אחרים – סליחה אדוני, על קפיטליזם שמעת? יש שוק חפשי וכל אל צריך להתמודד על הנישה שלו. מה גם שהם ראו לאיזה סרטים הוא נכנס במצרים והם הבינו שאותו הדבר בדיוק הוא יכול לעשות גם להם. אז יותר טוב עגל. הוא אמנם יקר אבל לא מעיק. לא רוצה קרבנות, לא שנת שמיטה, לא תקציבים, רגוע.

פתאום משה מגיע וכרגיל מקלקל את החגיגה. יש כמה כאלו בתנ"ך: הכהנים שהרסו את המסיבה של המלך עוזיה עם הצרעת שלהם וכמובן אליהו שדפק את כל מסיבות הטבע של אחאב, המפורסמת מבניהן בכרם נבות היזרעאלי.

"מה אתם עושים?" צעק משה. "אתם לא קולטים שהבטחתי בלעדיות דוקא לאלוהים הזה שהחליט לגור במדבר ולשרוף שיחים שאינם בוערים?"

"אחי תנוח", ניסה אהרון לפייס אותו. "בא אל תהיה כבד. תראה החברה נהנים פה קצת, תיכף תיכנס להקה של מידייניות מברזיל עם נוצות וסמבה. יש די הרבה כושיות ממש כמו שאתה אוהב". משה חשב כמה שנות ובסוף החליט לשבור את הכלים. הוא ניפץ את הלוחות, ניתק את הרמקולים והתקשר למשטרה.


לפרק הקודם
לפרק הבא