המטה בידם

ראשון: פרולוג - מצוקה

"וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה"
מדבר. חום. ארבעים שנה. כמה אפשר?

 

שני: קונפליקט
"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן. וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ?! וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה, לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת?! "

דור ילידי המדבר, ילדי החירות, חוזר אל הנהי של אבותיו. מתכחש לניסים, לועג להבטחות. כאילו לא היה דבר.

 

שלישי: קריסה
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם"
כמו אז, בתחילת הדרך. כמו מצרים. כמו הר סיני. כמו אז ההמון. כמו אז חוסר האונים.

 

רביעי: *Deus ex machina

דור ילידי המדבר,  מתכחש לניסים, לועג להבטחות דאוס אקס מכינה (Deus ex machina) הוא מונח בלטינית, שתרגומו הוא אל מתוך מכונה. מונח זה משמש לתיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף, שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית, על מנת לפתור בעיות עלילתיות. מקורו של המונח בתיאטרון היווני, בו מכונה הייתה מורידה "אל" לבמה, כדי לפתור מצב שאין דרך אחרת להתירו.

(וויקיפדיה)

 

חמישי: התרה / ישועה
וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה אֲלֵיהֶם.  וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה - אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו, וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע, וַיֹּאמֶר לָהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם?! וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.

 

שישי: מחיר
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

 

שביעי: אפילוג – כישלון
גם אם קטנות רוחו של העם יכולה להיות נסלחת, הרי שחוסר האונים של מנהיגיו, אחרי ארבעים שנות מדבר, הוא חסר כפרה.

"לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי" מטיח אלוהים במשה ואהרן. לא האמנתם שהתכוונתי ברצינות, כשנתתי בידיכם את המטה, סמל השלטון, ואמרתי לכם אז על הים, "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל וייסעו". יותר מארבעים שנה נמצא מטה ההנהגה בידיכם, ועדיין אתם נופלים אפיים בציפייה לאל-מן-המכונה שייתן מים, שימטיר מן, שיביא שליו. לא כך ביקשתי שתקדשו את שמי.

לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם.

 

מפטיר
אנו מאמינים שאלוהים לצידנו, אך חשוב יותר לדעת שאנו בצידו.
 

אברהם לינקולן 
 

Model.Data.ShopItem : 0 6