בניזרי על הקו ושאלות לאלוהים.

תמיד לפעמים אני מסיימת את העבודה מוקדם בדרך כלל והולכת קבוע לעזור לאברהם בעבודה. אברהם הוא ממ"ס בחיל האויר שאני לא ממש יודעת מה ראשי התיבות האלה, אבל אני ממש גאה בו. התפקיד שלו זה לעשות שכל הפצצות והטילים יידבקו כמו שצריך לכנפיים של האף-16. אז אני קצת עוזרת לו לסחוב, קצת מכוונת מרעומים והכי חשוב - משגיחה שהוא לא מתעסק עם הפאקמ"ציות, שאני לא מבינה איך נותנים לבנות כל כך צעירות שמות גסים כאלה.

המון רעש יש בעבודה של אברהם. המפציצים האלו עושים הרבה רוח וצילצולים. בהתחלה נורא סבלתי מזה אבל אז ראיתי שכל החיילים שמים מרשמלואים צהובים כאלו באזניים ששומרים עליהם מהרעש. אז את כל הקניון חרשתי אחרי מרשמלו צהוב. כלום לא מצאתי. לקח לי זמן לקלוט שהם שמים את הלבנים ועם הזמן והפז"ם הם הופכים לצהובים. ולמה אני מספרת את זה? כי יום אחד שכחתי את המרשמלו באזניים ופשוט לא שמתי לב. הילדים צועקים ואני לא שומעת. אברהם רומז לי אחרי מועדון לילה, כל מיני דברים  - כלום. פשוט תענוג.

היום במשרד אני כבר מתכוונת לצאת לצהריים. אין לכם מושג איזה שווה יוצא המן במיקרוגל. זה קצת יותר מדי קלוריות אבל יש גם דאייט-מן. רק הרב אלמקייס לא אוכל. לא סומך על הכשרות, אוכל רק הכשר בד"ץ. איך שאני באה לצאת, עוד הפעם טלפון מבניזרי.

"אני רוצה לדבר עם הקל"

"איזה מקל?"

"הקל הקל"

"אדוני מצטערת, זו טעות".

"נו, אני רוצה לדבר עם האל".

"אדוני אני מצטערת אני לא שומעת אותך".

"עם אלוהים!"

"טוב, אז למה אתה אומר אלוקים אם אתה רוצה לדבר עם אלוהים? ".

"כי אסור להגיד את השם שלו".

"אבל זה לא השם שלו".

"אנחנו קוראים לו אלוקים ".

למה דווקא אלוקים? למה לא אלוסים או אלושים?

"עזבי עכשיו אני חייב לדבר אתו".

"הוא לא רוצה לדבר אתך".

"מחילה, זה דחוף! יש לי רק שיחה אחת פה מהמעצר".

"לא".

"יש לי מנוי פרימיום אצלכם, את יודעת. זה יחס?"

"אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אנחנו לא מוכרים מנויי פרימיום".

"נו רננה, אם הוא לא יציל אותי אני נכנס לכלא. אין להם רחמים פה".

"מי זה הוא?"

"השם".

"איזה שם?"

"די, השיחה שלי תיכף נגמרת".

"אתה יודע שהוא הפסיק לדבר עם יהודים לפני 2595 שנים".

"רננה..."

"מצטערת אדוני, אני לא שומעת כל כך טוב. ביי".

האמת שזה לא בדיוק ככה. אני דווקא כן קוראת לו אלוהים ואם אני שואלת הוא תמיד עונה. פשוט הבניזרי הזה נמאס עלי. כל הזמן מתקשר ומתקשר וכל מה שיש לו להגיד זה למלמל פסוקי תהילים. וכשאני מסננת אותו, הוא מתקשר ממספר חסום, חושב שאלוהים לא רואה אותו.

אז אם יש למישהו שאלות לאלוהים, הוא יכול לשלוח לי למייל, אני מבטיחה להשיג תשובות לכל שאלה.

Renene.hamurabi@gmail.com

עדיף במייל, גם ככה אני לא שומעת כל כך טוב. ומילא זה שלא שמעתי כלום במשך יומיים. אבל ביומיים האלה גם הייתי במקווה אתם. פתאום אני קולטת שהיתה חציצה מהמרשמלו באזניים וכל הטבילה הזאת לא שווה כלום. מסכן אברהם, הלך עליו.