חושבים על בטן ריקה: מה אנחנו יודעים על צומות

"אני מנסה לא להניח מראש שיש לכל הצומות תפקיד אחיד ושהוא כבר ידוע לנו, אלא לגשת מחדש אל כל אחד מהמקורות", אומר ד"ר אריאל סרי-לוי בריאיון לקראת סדרת ההרצאות "למה צמנו?"

                          "יהודים מתפללים בבית כנסת ביום כיפור. מאורציו גוטליב (מתוך: ויקיפדיה)

הצום של תשעה באב מעיד על אבלות, אבל ביום כיפור הצום דווקא מביע קדושה, ואפילו מציין יום חג. ומה לגבי צום תענית אסתר? מה אנחנו מציינים בו? על השאלות האלה בדיוק ישיב ד"ר אריאל סרי־לוי, מרצה במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון ועמית מחקר במכון שלום הרטמן, בסדרת ההרצאות הקצרה שלו בבית אבי חי "למה צמנו?".

"על כל אחד מהצומות האלה אפשר להעלות תהיות", אומר סרי-לוי, "אם יום הכיפורים הוא יום קדוש, מדוע לצום בו? בדרך כלל דווקא אוכלים בימים קדושים; למה דווקא ביום הכיפורים צמים? מהו התפקיד של הצום בימי אבל – להביע את העצב, או אולי לעורר אותו? מה תפקיד הצום במגילת אסתר? אסתר מבקשת מכל היהודים בשושן: "צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים". לשם מה? מה הצום הזה אמור להשיג?

"מצד אחד, אני מנסה לא להניח מראש שיש לכל הצומות תפקיד אחיד ושהוא כבר ידוע לנו, אלא לגשת מחדש אל כל אחד מהמקורות, גם אם נדמה לי שאני כבר זוכר מה כתוב שם, ולבדוק מה תפקיד הצום בכל טקסט ובכל הקשר. מצד אחר, אני מקווה שנוכל להפיק מזה כמה תובנות רחבות, שיסבירו לנו משהו כולל על התופעה".

רבים מאיתנו צמים בשל המחויבות שלנו לחברה ובשל התפקיד הציבורי של הצום. האם יש משמעות לצום הפרטי? האם יש סיבה לצום לבד?

"השאלה על המשמעות של צום לבד קשורה בשאלה הרחבה של משמעות הצום באופן כללי. אם נניח שצום אמור להיות קשור בתהליך פנימי – דבר שאני בכלל לא בטוח שנמצא במקרא – אז ודאי שיש משמעות לצום פרטי. אם צום אמור להביע עצב או אבל, אנחנו יכולים לצפות לתופעה של צום פרטי. לעומת זאת, אם צום הוא סוג של עמידה לפני האל, אם הוא ריטואל דתי, אז לפחות בעולם המקראי והיהודי, סביר למצוא אותו כריטואל ציבורי, קהילתי, במועדים קבועים.

"מעניין שרבים נוהגים לצום צומות פרטיים, כמו הצום של החתן ביום חופתו או צום בכורות בערב פסח, שהוא צום חצי פרטי, אבל אלה תופעות שאינן מתועדות במקרא.

"אחד הסיפורים היפים על צום פרטי במקרא הוא הסיפור על דוד המלך שצם כי פחד שבנו התינוק שהביאו לעולם בת שבע והוא בחטא ימות ממחלתו האנושה. מסופר שכאשר התינוק מת, עבדי דוד פחדו לבשר לו את זה. הם אמרו לעצמם: אם ככה הוא התנהג כשהילד חי, מי יודע מה הוא עלול לעשות לעצמו כשידע שהוא מת; אבל דוד הבין את זה על פי ההתנהגות שלהם, ולמרבה ההפתעה, הוא דווקא קם מהצום והחל לאכול לחם. העבדים תמהו על ההתנהגות של דוד, והוא הסביר להם כך: כל עוד הילד חי, צמתי בתקווה להציל אותו, אבל עכשיו הוא מת - מה יעזור שאצום: "לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם, הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ"? הפער בין דוד לעבדיו ממחיש את העובדה שאפילו בתוך אותה קהילה, באותה תקופה, באותו סיפור, צום יכול להיתפס בדרכים שונות".

היו צומות בהיסטוריה היהודית שנזנחו, וגם הצומות שחלקנו עדיין צמים מדורגים על פי רמת חשיבות, ואני מניחה שהחשיבות של חלקם תדעך עם השנים. למה זה קורה לדעתך? האם בעיניך הצומות ייעלמו לבסוף?

"אני שוב מחזיר את השאלה למקרא, כי אפילו השאלה האם לבטל צומות עולה כבר במקרא עצמו. בימי שיבת ציון פונים לנביא זכריה ושואלים אותו: האם עכשיו, כשחזרנו לירושלים, עלינו לבטל את הצומות שנקבעו לזכר החורבן? התשובה של הנביא שם די חידתית, אבל אם נתמקד בשאלה, נבין כי אנשים מרגישים שהצום כבר לא-רלוונטי כי הוא מביע אבל על מציאות שבינתיים השתנתה. גם היום יש אנשים שקוראים לבטל את צומות החורבן בטענה שירושלים כבר לא חרבה, ששוב חזרנו לציון והקמנו מדינה, שאנחנו לא במציאות של חורבן.

"השאלה אם להמשיך לצום קשורה גם בממד החברתי של הצום, שדיברנו עליו קודם. צום ביום הכיפורים, למשל, יכול להיתפס כהצהרה של זהות: אני צם ביום הכיפורים כי זה מה שיהודים עושים, זה מה שהקהילה שלי עושה, ולאו דווקא כי אני מחזיק באמונה מסוימת. ואם כבר אני צם, אני יכול לנסות להעניק לצום הזה משמעויות חדשות. כל עוד הפרקטיקה קיימת, אפשר לפרש אותה מחדש.

"אבל צום הוא דבר קשה, פיזית, ואנחנו רואים שרוב הצומות נשחקים עם הזמן, ורק אנשים דתיים צמים בהם, וגם שם - לא כולם. אני משער שאילו הייתה לצומות האלה נוכחות חזקה יותר בממד הציבורי, רבים יותר היו ממשיכים להקפיד עליהם. עם זאת, ההבחנה בין תשעה באב ויום הכיפורים לשאר הצומות קיימת כבר בהלכה, כך שגם זאת לא תופעה חדשה לגמרי".

העולם החילוני מציע חלופות טקסיות לצום שממלאות הרבה מהתפקידים שמיוחסים לו: טקסי יום הזיכרון וטקסים בכלל, צפירה, שירים מסוימים ברדיו, ימים חגיגיים למיניהם. האם בעיניך עדיין יש מקום לצומות? האם יש תפקיד שהחלופות לא יכולות למלא?

"שאלת החלופות היא דרך מצוינת להבין מה הפונקציה של הדבר שמנסים להחליף: כששמים תחליף חלב בקפה, מה הוא אמור לעשות? לגרום לקפה להיות לבן? להמתיק אותו? להוסיף לו מרקם מסוים, או ריח? כל תשובה תגלה לנו משהו על תפקיד החלב בקפה. כך, אם צום נועד להזכיר, ייתכן מאוד שצפירה או שירים או טקסים יכולים למלא את המקום הזה. נדמה לי שביום הזיכרון זה עובד יפה; בימים אחרים אולי פחות.

"גם השאלה הזאת עולה באופן מסוים במקרא, או ליתר דיוק, עולה השאלה מה אמור להתלוות לצום. אפשר גם לדבר על צומות שנכשלו: אחת הנבואות בספר ישעיהו מתייחסת לשאלה "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע". ההנחה היא שצום אמור להשיג תוצאה מסוימת, וכנראה שבמקרה ההוא זה לא קרה. בתגובה, הנביא נותן דין וחשבון בנוגע לשאלה כיצד נראה צום מוצלח, והתשובה שלו היא שהצום המובחר כולל הענקת לחם לרעבים והכנסת העניים הביתה. אולי שווה לנסות את זה".

 

לכל הפרטים על הסדרה "למה צמנו? על משמעותו של הצום במקרא" עם ד"ר אריאל סרי לוי

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי

ראיית לילה: מבטים מתוך אפלת השבעה באוקטובר
ראיית לילה: מבטים מתוך אפלת השבעה באוקטובר
כבר שנה שאנחנו נמצאים באפלת המלחמה. דווקא בחשכה, כשאישונינו מתרחבים, אנחנו יכולים לראות את מה שנעלם באור היום. כותבים נבחרים מתאמצים להישיר מבט גם בלילה ולתת מילים למה שלא ניתן לומר באור מלא.
פרויקט
10.10.24