גם לפני עידן הנטפליקס היו שקוננו על מעמד הספר העברי - וכך נולד שבוע הספר
cc-by-Bidyon 2005
-אז מתברר שכבר בשנת 1924, בימיה היפים של תל אביב, שאצל חלקנו נתפסת יותר מכל כעיר היצירה העברית, כתב אחד מ"הארץ" התלונן שאף אחד כבר לא קורא ספרים. הכתב וחבר מערכת בעיתון, אברהם שצ'גלוב, שנפטר שנתיים לאחר מכן ממחלת לב בגיל 35 בלבד, פרסם ב-19 בנובמבר 1924 מאמר שכותרתו "שבוע הספר העברי". במאמר סיפר שצ'גלוב על הוועד המרכזי של "למען תוצרת הארץ", שקיים באותה התקופה אירועים שונים בני שבוע שמטרתם תמיכה במוצרים שונים מתוצרת הארץ:
"מסכת 'שבועות' לפנינו", כתב, "המומחה המובהק למסכת זו ההופך והופך בה בלי הרף, הוא הועד המרכזי של 'למען תוצרת הארץ': שבוע של קמח הארץ, שבוע של ממתקי הארץ, שבוע של רהיטי הארץ, שבוע של חמרי הבנין מתוצרת הארץ. ועוד ידו נטויה.
״עכשיו זכינו לשבוע הבריאות. יש לקוות, שימצאו לנו עוד שבועות משבועות שונים לתקנת הצבור, לתועלת העיר העברית הראשונה ולשפורה, וכיוצא בזה".
אל רצף ה"שבועות" האלה הוא מציע להוסיף שבוע נוסף, "שבוע הספר העברי". לטענתו, השבוע הזה נצרך ביותר:
"כי הנה סוד גלוי הוא: מצב הספר העברי בארץ ירוד וגרוע גם ממצבו של הסופר העברי [...] הצרכן, ה"קורא הנכבד" טרוד מאוד בחביתו ובגתו ואין דעתו ושעתו פנויות לדברי רוח, שאין בהם מכובד הממשות המעשית.
״ודאי מעניינת, מבחינת ההיסטוריה של התפתחות ת"א, ספירת התנועה של המובילים והעגלות ברחובותיה. ואולם דומני, שלא פחות מעניינת יכולה להיות ספירה מעין זו:
״כמה ספרים עבריים רוכש לו באפן ממוצע במשך שנה יהודי בעל־בית אמיד בת"א, שביתו לא יצויר בלי פסנתר, ולכל הפחות בלי גרמפון, ושבנותיו מדקדקות באפנות האחרונות שבאחרונות ובבקור כל נשפי־הרקודים התכופים.
״מובטחני מראש, שתוצאות ספירה זו לא היו מוסיפות לוית חן מיוחדת לפרצופה התרבותי של עירנו. והוא הדין גם יתר ערי הארץ.
״הנה המרכז ללשון ולתרבות העברית, אגודת הסופרים והתאחדות ספרים מתכוננים להשפיע עלינו טובה רוחנית. ואולם כיצד יגשימו שאיפותיהן היפות, אם העיקר, ההתעניינות הערה של הקורא, הולך ופוחת מן הספר.
״הנה כר נרחב לפעולה בשביל כל עובדי התרבות שלנו ובתוכם לגדוד מגיני השפה: הנה סיסמא פוריה:
הכניסו את הספר העברי לכל בית עברי. ואפילו אם התוצאות של שבוע כזה לא יהיו מזהירות ביותר, כדאי לעשות נסיון זה [...] שבועות וחדשים ושנים אנו מקריבים לטרדות החמריות. הבה נקדיש שבוע אחד לספר העברי".
נראה כי המאמר הקצר הזה פעל את פעולתו כיוון שכבר בשנת 1926 פרסם עיתון ״דבר״ את הידיעה על ״יום הספר העברי״ שייפתח בחצר הגימנסיה, ושאחריו, בלילה, "יערך נשף המחולות מטעם אגודת הסופרים בבית הספר לבנות".
בשנת 1954 התקיים בחיפה ״שבוע הספר והסופר העברי״, ומיד אחריו התרחש אירוע דומה בירושלים. כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1959, נקבע רשמית ״חג מתן הספר״, או בשמו הנפוץ יותר – ״שבוע הספר״. אחד המנהגים שהציעו להנהיג בשבוע הספר, שלצערנו לא תפס עדיין, הוא משלוח ספרים לחברים, על משקל משלוח מנות. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.