הקאמבק של טקס קורבן הפסח: התעללות או זכות מוקנית?

השבוע יתקיים בחצר בית ספר בירושלים טקס "המחשה ותרגול קורבן הפסח" שבמהלכו יועלה כבש כקורבן. המארגנים טוענים שהוא מקדם את אחת משתי המצוות החשובות ביהדות ושיש להעניק להם חופש פולחן. המתנגדים טוענים שמדובר בפרובוקציה של קבוצה קיצונית ובהתעללות בבעלי חיים

בחצר בית ספר בשכונת קרית משה בירושלים יתקיים השבוע טקס שוודאי יגרום לעוברים ושבים ברחוב להרים גבה. ישתתפו בו כמה עשרות אנשים דתיים, רבנים ואישי ציבור, ובמרכזו תעמוד קבוצה של אנשים בבגדי כוהנים וכבש אחד שיועלה לקורבן. "המחשה ותרגול קורבן פסח" הוא שמו הרשמי של האירוע, שהולך וצובר תאוצה ברשתות החברתיות, ואף נתקל במחאה קולנית של טבעונים ופעילי זכויות בעלי חיים.

 

האירוע נועד לעורר את המודעות לקיום מצוות קורבן פסח, אחת המצוות המרכזיות של חג הפסח שהיתה נהוגה בימי בית המקדש מדי שנה. המצווה, שמתוארת במקרא בהרחבה, אינה נוהגת מאז חורבן בית המקדש, ופוסקים ובעלי הלכה נדרשו לאורך הדורות לשאלה אם ניתן לחדש את הקרבת הקורבן גם בהיעדר בית מקדש. כיום, 67 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, נדמה שהשאלה הזאת נעשית אקוטית יותר ויותר, כאשר פעילים למען המקדש והר הבית מבקשים לממש את זכותם לפולחן דתי ולהקריב קורבן, או לפחות לתרגל את ההקרבה באירוע רב רושם.

 

"יש שתי מצוות יסודיות ביהדות שמי שלא מקיים אותן חייב כרת – ברית מילה וקורבן פסח", אומר ארנון סגל, עיתונאי "מקור ראשון" ופעיל בנושאי הר הבית, "ברית מילה היא מצווה שגם החילונים האדוקים ביותר מקיימים, אבל על קורבן פסח אף אחד לא מדבר. שכחנו מזה, למרות שמבחינת ההלכה היהודית, לשתי המצוות יש אותו מעמד.

 

"לו בג"ץ והרשויות היו מאפשרות, היינו מקריבים את קורבן פסח ביום שישי הקרוב, ערב החג, ברחבת כיפת הסלע. המבנה המוסלמי לא מפריע לכך; יש כבר מזבח נייד, ואפילו לא צריך פרה אדומה – צריך רק רשות מהממשלה. במדינת ישראל אמור להיות חופש פולחן, וההלכה מחייבת להקריב קורבן פסח. לא מדובר במנהג הכפרות או בעלייה לקבר רשב"י, אלא במשהו מחייב, ואני מצפה ממדינת ישראל שתאפשר אותו. ברור לי שברגע שהרשויות יאפשרו להקריב קורבן פסח בהר הבית, יגיעו מאות אלפים לצפות בזה, ולכן הן לא מאפשרות את זה".

 

חלום הדורות היהודי

 

במקום הקרבת הקורבן, יתקיים תרגול של ההקרבה. רבנים מהציונות הדתית – ובהם הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון והרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן – צפויים להגיע, וכך גם הרב הראשי לירושלים, הרב אריה שטרן. כוהנים בבגדי כהונה ישחטו את הכבש לצלילי חצוצרות, יזו את דמו על המזבח, יצלו את הכבש ויאכלו אותו. על המודעה מובטח ש"כזית (כמות קטנה) מבשר הצלי יחולק למשתתפים".

 

המטרה היא לדמות את האירוע לדבר האמיתי, כפי שהוא נעשה לפני אלפי שנים, וכפי שהוא אמור להיעשות בעתיד בבית המקדש. "התרגול בא להזכיר את החובה האמיתית", אומר סגל, "זה חלום הדורות היהודי. אני מבין שיש אנשים שכל האירוע נראה להם פגאני, אבל לא הכרחתי אף אחד לעשות את זה. רק ביקשתי שייתנו לנו לעשות את זה בשם חופש הפולחן". האירוע, אגב, בפיקוח וטרינרי של עיריית ירושלים.

 

 


ארנון סגל

 

האירוע עורר גם לא מעט מחאות והתנגדויות. מה אתה עונה למתנגדים?

"קודם כול, הציבור הישראלי כולל לא רק את השמאל והטבעונים. מה שאנחנו עושים נוגע גם בציבור שומרי המצוות, שרבים ממנו תומכים בנו. שנית, ברית מילה הוא מעמד לא פחות פגאני, וכולנו עושים את זה. הקרבת קורבן פסח היא מצווה, ואני לא מתכוון לייפות את זה. אני גם חושב שבדברי המתנגדים אין יושר אינטלקטואלי. הרי כל המרכולים מלאים בשניצלים ובבשר, ומדי יום נשחטות בהמות בבתי מטבחיים. מה ההבדל? מדובר בסופו של דבר בשחיטה של בהמה שאחר כך יאכלו ממנה. יותר מזה: בחג הקורבן המוסלמי נשחטות בירושלים מאות ואלפי בהמות, בלי שום פיקוח וטרינרי, ואף אחד לא פוצה פה ומצפצף. לא בחרתי את המצוות של היהדות, ואני לא מתכוון להתנצל עליהן. אלה המצוות של התורה. יהדות היא לא קברי צדיקים ומים קדושים, אלא קורבן פסח".

 

ישנו גם חשש שלמרות שאתה ואחרים משתמשים ברטוריקה של חופש פולחן וזכויות דמוקרטיות, השאיפה הסופית שלכם היא להסיר את כיפת הסלע ולהקים בית מקדש.

"אין לי שום מריבה עם הערבים. בכלל, הנושא של הר הבית הוא בעיניי נושא פנים-יהודי. אין לי שום כוונה לפגוע בפולחן מוסלמי בהר הבית. מסגד אל אקצה הרי הוא מחוץ לתחום המקודש של הר הבית. כל מה שאני מבקש הוא שיתאפשר פולחן יהודי במקביל. אבל גם אם נניח שהשאיפה הכמוסה שלנו היא להעיף משם את המוסלמים – מה זה קשור לכך שצריך לתת חופש פולחן? זה מגיע לנו כמו לכל אדם אחר".

 

מה יגידו אזובי תל אביב

 

אסנת מרזוק, ממארגנות המחאה נגד אירוע השחיטה, מתכוננת לעמוד עם חבריה ולהפגין מול הטקס יוצא הדופן ולהחזיק שלטים ועליהם ציטוטים מן המסורת היהודית שמביעים התנגדות לאלימות כלפי בעלי חיים. "אנחנו מתנגדים לכל סוג של צער בעלי חיים", היא אומרת, "לא רק להעלאת קורבנות, אלא לכל מעשה של אכילת בשר. גם אם השחיטה הומנית לכאורה, מדובר בהרג שאין בו צורך. במקרה הזה, מקריבי הקורבן הם קבוצה קיצונית שרוב הרבנים בישראל מתנגדים לה".

 

אבל לטענתם מדובר בציווי דתי. מדוע אין להם זכות לעשות זאת בשם חופש הפולחן?

"חופש הדת קיים כל עוד הוא לא פוגע באף אחד אחר. יש גבולות לחופש הדת; אדם לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. פגיעה בבעלי חיים היא עבירה. רבנים בעבר ובהווה מתנגדים לכך ואומרים שמקריבי הקורבנות טועים, ואין בכך שום צורך היום. אין כאן עניין אנטי-יהודי – אנחנו מוחים גם נגד חג הקורבן המוסלמי, ואין כאן עניין אנטי-דתי. יש אנשים טבעונים מכל חתך באוכלוסייה, וחלק מהמתנגדים לאירוע הם אנשים דתיים וחרדים".

 

 


אסתי מרזוק

 

אבל גם אם אין כאן ממד אנטי-דתי; יש כאן סלידה מהטקס עצמו. אולי הוא נתפס בעיניכם כאירוע זר, פרימיטיבי.

"בהחלט כן. אני חושבת שזה מנהג ברברי, לשחוט כבש, להשפריץ את דמו על המזבח ולהעלות אותו. זה לא נתפס שדבר כזה ייעשה באמצע ירושלים, עם כניסה חופשית, בחצר של בית ספר, באופן פומבי. יש הבדל תודעתי בין קניית בשר בסופרמרקט, באופן שאתה לא רואה מה קורה לחיה לפני כן, ובין אירוע פומבי שבו שמחים על מוות של חיה ומהללים את זה. בעיניי, זה ברברי ולא ראוי".

 

גם לורה וורטון, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת מרצ, מתנגדת לאירוע תרגול קורבן הפסח. "מדובר בפולחן אכזרי, מזעזע ומחריד", אומרת וורטון, "הוא שייך למצוות שקשורות להר הבית ונזנחו עם השנים, וטוב שכך. הקרבת הקורבן גורעת מהדגש שצריכים לשים על דברים חיוביים יותר בחג הזה, והיא קשורה למשיחיות שהולכת ומתעוררת באחרונה ומכערת את האווירה. כל ההתעסקות סביב הר הבית מסוכנת מאוד. אני לא טוענת שאסור לקיים את הטקס הזה, ואני לא תומכת באיסור על פולחן, אבל אני חושבת שזה לא נכון, והשותפות והעזרה לדבר כזה איננה חיובית והיא מסוכנת. אם מישהו שוחט חיה בשביל לאכול אותה, מילא, אבל אם הופכים את זה לטקס ולאירוע חגיגי, מול קהל, זה כבר משהו אחר".

 

ארנון, האם אתה רואה מצב שבו בעוד כמה שנים הרשויות תאפשרנה להקריב קורבן בערב פסח על הר הבית?

"זה תלוי מאוד בלחץ הציבורי ובתודעה הציבורית. כאמור, אין מניעה אמיתית לעשות את זה כבר היום, אם המדינה תאפשר. כשאני הייתי ילד, אף אחד לא דיבר איתי על כך שקורבן פסח הוא עניין מעשי, למרות שגדלתי בחברה שבה הייתה תודעה של משיחיות ובית מקדש. כששאלו לפני כמה מאות שנים את החת"ם סופר על קורבן פסח, הוא אמר שצריך לעשות את זה, אבל הסולטן הטורקי לא ירשה. היום אין סולטן טורקי. אם הציבור היה מעוניין בזה, זה היה קורה, אבל קודם צריך להכשיר את הלבבות. פעם דיברתי על קורבן פסח באולפנה בקרית ארבע, והתלמידות חשבו שזה הזוי. אם בקרית ארבע זה נחשב הזוי, מה יגידו בתל אביב?".

ראש חודש ניסן: קרבנות

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

עוד בבית אבי חי