נכתוב נשכח

מה את הכי אוהבת בספר שלך?

מי אמר שאני אוהבת את הספר שלי? לא קראתי אותו אחרי שיצא. אני לעולם לא קוראת אותם כי אני מוצאת שגיאות, וזה משגע אותי. מיד כשאני גומרת לכתוב את הספר, אני לא בוחשת בזה יותר. אם אני אפתח את זה שוב, זה תהליך אינסופי. אני לא מאוהבת, לא בספר ולא בדמויות.

 
נורית זרחי. מחפשת מורה מופלא (צילום: מיכל פתאל)
 

על איזו מצווה את מקפידה (לא בהכרח דתית)?

אני משתדלת – לא יודעת אם מצליחה – לקיים את כל המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם ומשפחתו. זהו מאבק מתמיד.

 

מה היצירה שהיתה לה הכי הרבה השפעה עלייך?

הרבה יצירות, אי אפשר להגיד. הטעם שלי השתנה ממה שהיה בעבר והוא משתנה כל הזמן. היום זו בעיקר שירה. זה תהליך דינמי. אני תוצאה של השפעות רבות.

 

מה הספר האחרון שקראת?

יש לי 25 ספרים על השולחן. קצת שירה, קצת אסטרולוגיה, ספר על ההיסטוריה של תורות מיסטיות. אני תמיד קוראת בו זמנית. זו מחלה. אני יכולה לקרוא 80 ספרים בו זמנית. פעם הייתי קוראת רק שניים, אבל עם הזמן המספרים עלו. אולי אני מרגישה שלא אספיק. נוסף על כך, אמזון קלקל אותי, כי אני מזמינה ספרים בלי חשבון.
 

מה הרעל שלך?

אין לי רעל; אני לא מכורה לכלום. בעצם, אולי לכלבים קטנים ולגורים. יש לי היום גורה אחת, אבל זה בעייתי אצלי – אני אוהבת אותם קטנים, ולכן מחליפה אותם תמיד. אני בכל פעם מרגישה שהכלב הנכון לא הגיע אליי עדיין. כשהם גדלים, אני מחפשת להם בתים יותר טובים משלי.

 

מה מדיניות השאלת הספרים שלך?

אני משאילה, וזה רע מאוד, כי אני לא מקבלת אותם בחזרה. בדרך כלל אני מתעקשת, אבל ברוב הפעמים לא. זה חסר סיכוי. המזל הוא שאנשים לא צריכים את רוב הספרים שאני קוראת, והאחרים כבר מושאלים ולא חוזרים. זה לא כל כך נורא. יש לי יותר מדי ספרים גם ככה.

 

מהן שעות העבודה שלך?

אני מורה, אז אני מלמדת בשעות היום. אני כותבת כשיש זמן, כלומר, כשזה משתלב בסדר היום. שירה נכתבת מתי שאת יכולה; לא מתי שאת רוצה.

 
"משבצת את הכתיבה בסדר היום" (צילום: מיכל פתאל)
 

לאיזה מדור/כותב בעיתונות את מתגעגעת?

היה פעם אדם ששמו יורם ברונובסקי. הוא היה כותב ב"הארץ" מעין יומן, שהופסק באמצע, ועל טיולים ומסעות שהוא עשה. ליורם היה ידע אינסופי שאינו אקדמי. זה היה כיף מאוד. מדי פעם יש מישהו שמוכן לתת מעצמו קצת יותר, ואז זה נורא כיף לקרוא אותם.

 

מהם הרגלי הפייסבוק שלך?

אני לא בפייסבוק. מפעם לפעם יש לי חברה שעוזרת לי ומעלה פוסט עליי בפיד שלה. אין לי את זה. מזל שלמדתי להקליד על מכונת כתיבה. יותר מזה אני לא מצליחה. מקסימום אימיילים.

 

אם לא היית גרה בארץ, היכן היית גרה?

הייתי מסתובבת בעולם – באירופה הישנה שכבר איננה, וגם הייתי נוסעת למזרח. בפנטזיה שלי הייתי מוצאת מורה מופלא בהודו והייתי מוצאת מורים מופלאים לשירה בעולם, אולי באחת האוניברסיטאות באמריקה. לא מצאתי עדיין, כנראה מכיוון שאני לא בשלה עדיין. הייתם מוצאים אותי איפה שיש בריכה, ספרייה ומורה מופלא, וכמובן, במקום שמרשים להביא אליו כלבים קטנים.

 

מאיזה סופר היית רוצה הקדשה?

אני לא צריכה. אני רוצה חתימה מהילדים שלי ומהנכדים שלי, לא מעבר לזה (הגדולה שלי ציירת והקטנה עיתונאית בריאות במנטה וכותבת את הדוקטורט שלה).

 

מהי הביקורת הכי מעניינת ששמעת על הספר שלך?

הכול עניין אותי כי קיבלו אותי יפה מאוד, וזה תמיד נורא מפתיע. ובמקרה הזה מאוד. תראי, זה ספר פרטי, וזה התקבל כספר, נקודה. הביקורת האחרונה שקראתי היא של אוריין מוריס. היא הפליאה אותי, וגם יהודית רותם. מאוד מפליא. כי הם הבינו אותי ואהבו את זה ולא חשבו שזה נלוז. " מי אמר שאני אוהבת את הספר שלי? לא קראתי אותו אחרי שיצא. אני לעולם לא קוראת אותם כי אני מוצאת שגיאות, וזה משגע אותי. מיד כשאני גומרת לכתוב את הספר אני לא בוחשת בזה יותר "

 

מתי באחרונה הרגשת יהודייה?

תמיד אני מרגישה יהודייה. אני רק מצטערת שלא מצאתי מורה מופלא. אם מישהו מוכן להיות המורה המופלא שלי, אז אני מחפשת. אומרים שכשהתלמיד מוכן, המורה מופיע. נראה, לא תמיד מה שאומרים נכון. אילו הוא היה בא, הייתי יודעת יותר ומרגישה יותר ומצליחה למלא את החלל. אני מרגישה יהודייה כי נולדתי יהודייה, אבל הייתי שמחה לקשור את היהדות שלי בתכנים יותר רחבים, ובשביל זה צריך לדעת יהדות.

 

נורית זרחי תתארח בבית אבי חי ב-13.2, בערב שיוקדש לספרה החדש "בצל גבירתנו". כל פרטי האירוע - כאן

Model.Data.ShopItem : 0 6