עניין של סטנדרטים

גלעד חצב. אין ג'ז כי עסוקים בהישרדות אף שסצנת הג'ז בארץ משגשגת בעשור האחרון, עם פריחה יצירתית של יוצרי ג'אז מקומיים שמצליחים בארץ ובעולם, דוגמת אבישי כהן ויונתן קרצ'מן, נראה ששגשוג זה עדיין אינו משפיע מספיק על תרבות הבילוי והפנאי בישראל. הג'אז הישראלי קיים, על כך אין ספק, אך עם זאת, קטנים הסיכויים ללכת ברחובות תל אביב, ירושלים, חיפה או באר שבע ולשמוע במקרה מוזיקת ג'אז חיה בוקעת מאחד הברים או בתי הקפה. בודדים מקומות הבילוי בארץ שמציעים לאורחיהם הרכבי ג'אז שמנגנים מדי ערב או כמה פעמים בשבוע, והמקומות שבהם ניתן לשמוע ג'אז (בית אבי חי, למשל) הם לרוב אולמות תרבות ומוזיקה, ולא מסבאות ופאבים שמגישים אוכל ושתייה.

 

ברק וייס, המנהל האמנותי של סדרת המופעים "ג'אז בעברית", שתיפתח בבית אבי חי ביום שני, 20 בינואר, בשעה 21:00, סבור שהג'אז נתפס בישראל, ולא בצדק, כמין מקבילה של המוזיקה הקלאסית. "אנשים פה מתייחסים לג'אז כמוזיקה שבאים לשמוע בפורמט של הופעה", מסביר וייס, "ולא כמוזיקה שיכולה לשמש גם בידור. זה יוצר מצב שהקהל שבא לשמוע ג'אז במופעי מוזיקה הוא אנשי הפרוות ושעוני הרולקס, ובצדם תראה שם גם קהל צעיר של תלמידי מגמות מוזיקה בתיכונים. אבל מה שבאמצע, קהל צעיר בשנות ה-20-40, לא תמצא שם מספיק".

 

ערוץ הגיטרה

 

הפסנתרן והג'אזיסט גלעד חצב, שהלחין את אחד מערבי הסדרה, סבור שאין לנו תרבות של בילוי וג'אז "כי אנשים פה מתאמצים בעיקר לשרוד, ואת הזמן והכסף שנותרים להם, הם מקדישים לתרבות שהמדיה מלמדת אותם לצרוך – וזה לא ג'אז. בברזיל, למשל, היה במשך שנים ערוץ ששמו 'ערוץ הגיטרה', ולזמר הלאומי ז'ילברטו ז'יל היתה שם תוכנית שבה הוא לימד לנגן בגיטרה. בזכות זה כל ברזילאי יודע היום לנגן את האקורדים של השירים של ז'ילברטו ז'יל. ככה זה עובד. אם לג'אז בארץ היה שיווק חזק, אם היו הרבה פרסומות לפסטיבל ג'אז בים האדום בערוץ 2 בפריים טיים, למשל, אז העניינים היו נראים אחרת".      

 

בינתיים, וייס וחצב לא יושבים ומחכים ליום שהכבלים או הלווין ישיקו ערוץ מיוחד של "ג'אם סשן" והפאבים בתל אביב וירושלים יארחו הרכבי ג'אז באותה תדירות שבה הם מארחים די.ג'ייז; הם פועלים. סדרת "ג'אז בעברית", שרצה כבר שלוש שנים בבית אבי חי, ובמסגרתה הופקו עד כה 18 מופעים שונים, שואפת לחבר בין מסורת הג'אז העשירה ובין המוזיקה העברית העשירה אף היא, בתקווה שחיבור זה יעזור גם בהנגשת הג'אז לכמויות גדולות יותר של ישראלים.

 
אבישי כהן מראה שיש ג'אז ישראלי. "מנגינה קטנה"

"לאמריקאים יש מה שמכונה שם 'ספר השירים האמריקאים הגדול'", מסביר וייס, "שזה מקור שיוצרים מז'אנרים שונים שואבים ממנו חומרים והשראה. ג'אזיסטים אמריקאים כותבים פרשנויות משלהם לשירים אמריקאיים קנוניים, והגיע הזמן שגם אצלנו זה יקרה. יש בישראל רפרטואר שירים עשיר ומגוון, מסוגים שונים, ומטרת הסדרה הזאת היא לחבר את העושר הזה עם הג'אז הישראלי, שהוא אחד הז'אנרים הכי איכותיים ומעניינים שפועלים בישראל בעשור האחרון".  

 

הסטנדרטים שלנו

 

כל מופע בסדרה יוקדש ליוצר אחר במוזיקה העברית. מופע הפתיחה (20 בינואר) יוקדש לשיריו של המלחין משה וילנסקי, שכתב בחייו יותר מ-1,500 שירים, בביצועה של רביעיית עמית פרידמן. המופע השני (12 בפברואר), שעליו אחראי חצב, יוקדש לשיריה של עפרה חזה ויציג עיבודים חדשים ומפתיעים לכמה משיריה המוכרים של חזה, כמו "לאורך הים", "יד ענוגה" ו"נעמה". המופע השלישי (26/2) יוקדש לשיריה של אסתר עופרים ויבוצע בידי חמישיית נדב רמז, שתציג עיבודים בסגנון מוזיקה עממית יהודית ורוק אלטרנטיבי לשיריה של עופרים.

 

חצב, שבחר לעבד דווקא את שיריה של עפרה חזה מאחר שבמשך שנים זמזם לעצמו את המנגינה של השיר "נעמה", מספר על שיקולי המלחין בבואו לעבד מוזיקה ישראלית פופולרית לג'אז: "הרעיון הוא להביא גרסה שלא דומה למקור. יש לי בהרכב נגן קונטרבס ונגן כלי הקשה שבא מרקע של מוזיקה אפריקאית, וזה משפיע מאוד על העיבודים שינוגנו במופע.

"חלק מהשירים של עפרה חזה הם בלדות פופ כאלה, כמו למשל 'לאורך הים', ובעיבוד אפשר לקחת את זה רחוק. תראה, לנגני ג'אז יש יכולת אלתור מוזיקלית גבוהה, ועיבוד מחודש לשיר זו פעולה שדומה מאוד לאלתור. ככה זה תמיד בג'אז - לוקחים שיר אטי והופכים אותו למהיר, לוקחים בלדה והופכים אותה לשיר לטיני וכו'".

 

וייס מאמין שמידת הדמיון בין העיבוד המחודש למקור חייבת להיות תלויה בטעם של המעבד ו"אין תשובה אחת נכונה. אני אישית אוהב שמוזיקאי, לאו דווקא ג'אזיסט, מתייחס לטקסטים ישנים בכבוד והערכה, אבל לא בחרדת קודש. הטקסטים האלה, השירים העבריים במקרה הזה, שייכים לכולנו. הם כולם שלנו. זה אותו הדבר כמו ביחס למסורת היהודית, שגם שם אני מרגיש שהטקסטים שייכים לכל היהודים; זו המורשת שלנו, ולכן כל אחד רשאי לעצב אותם ולשחק איתם ולתת להם את הפרשנות שלו". " אתה יכול למצוא בג'אז ישראלי נגיעות של מוזיקת קלייזמרים, מוזיקה מרוקאית, תימנית ומה לא. הסגנונות האלה ימצאו את דרכם מן הסתם גם לעיבודים שיעמידו ההרכבים השונים לשיריהם של משה וילנסקי, עפרה חזה ואסתר ועופרים "

 

אם לשפוט על פי הרפרטואר שהג'אז הישרראלי העמיד בעשור האחרון, ניתן לקבוע די בוודאות שהחיבור שיוצרת סדרה זו בין ג'אזיסטים ישראלים לשירים עבריים מתקופות שונות יתקשה לאכזב. אם יש משהו שמאפיין את הג'אז הישראלי זה שילוב הסגנונות והתרבויות שהוא מכיל, תוצאה של חברת מהגרים.

 

"אתה יכול למצוא בג'אז ישראלי נגיעות של מוזיקת קלייזמרים, מוזיקה מרוקאית, תימנית ומה לא", מספר וייס, "הסגנונות האלה ימצאו את דרכם מן הסתם גם לעיבודים שיעמידו ההרכבים השונים לשיריהם של משה וילנסקי, עפרה חזה ואסתר ועופרים".

כל הפרטים על האירוע הראשון בסדרת "ג'ז עברי" בבית אבי חי

אוהבים ג'אז? ספרו לנו על זה בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי Model.Data.ShopItem : 0 6