המהפכה הספרדית הראשונה

נטעאל בנדל
10.10.13

פסיקותיו המתונות של הרב עובדיה יוסף, חיפושו אחר מכנה משותף רחב וחיזוק הזהות המזרחית שעודד בישרו מהפכה חברתית מקיפה, ולא - כפי שנהוג לחשוב - מהפך פוליטי צר. המשכה איננו תלוי רק בזהות מחליפו, אלא גם ביחס החברה הישראלית אליה

מאות האלפים שפקדו השבוע את העיר ירושלים הצביעו אולי בצורה הבולטת ביותר אי פעם על מהפכתו של הרב עובדיה יוסף, שהלך לעולמו. רבים סימנו את שנת 1984, שנת עלייתה של מפלגת ש"ס, כשנת עלייתם הפוליטית של היהודים המזרחים, אך מי שקשוב היה לשיח הפנים-דתי גילה כי מדובר במהפכה דתית של ממש. אם עד אותה שנה התרפסו הרבנים הספרדים בפני אלה האשכנזים חמורי הסבר, הרי שמאז עלייתה הפוליטית של ש"ס והרב עובדיה יוסף, עלתה קרנה של פסיקת ההלכה הספרדית, שחרתה על דגלה מסר חברתי מתחשב ואת אמירתו של הרב עובדיה כי "כוח דהיתרא עדיף".

 

"מתך חוסר מודעות, השיח הבית מדרשי נובע מחכמי אשכנז בלבד שהם גדולים ועצומים אבל רק חלק מעולם הפסיקה וההגות", אומר הרב יצחק שוראקי, ראש בית מדרש מרח"ב (מנהיגות רבנית חברתית), ומנסה להסביר את מאפייניו המיוחדים של בתי המדרש הספרדיים:

 

"אנחנו טוענים שיש במסורת של חכמי ספרד יסודות וכיוונים תורניים, רוחניים והלכתיים שיכולים להיות השראה למצב הקיים היום בחברה הישראלית", הוא  אומר, "חכמי ספרד במאתיים השנים האחרונות יצרו רצף יצירה תורני-חברתי שלא הפסיק עד קום המדינה וחיסול הגלויות. אנחנו מביאים בעיות חברתיות מהקהילה והמדינה ומנסים ליצור התייחסות תורנית מעמיקה עבורם. את ההתייחסות הזו אנו מוצאים בעיקר במשנת חכמי ספרד“. 

 

באמצעות להטוט הלכתי

 

כדי לנסות ולגעת בהתייחסות המיוחדת של חכמי ספרד, די לעיין במקצת מפסקיו של הרב עובדיה יוסף ולהבין שהוא העמיד בראש סדר העדיפויות את המסכן והחלש בחברה. לחוזר בתשובה שפנה אל הרב עובדיה וסיפר כי בידיו מערכת של כלים שבהם עשה בעבר שימוש לבשר וחלב יחד, מה שהופך אותם לאסורים לשימוש על פי ההלכה היהודית, התיר הרב לעשות שימוש בכלים באמצעות להטוט הלכתי.

 

המניע למתן ההיתר הוא "שלא תינעל דלת בפני בעלי תשובה" – שדלתה של היהדות לא תינעל בפני אלה שקשה להם. כך גם למשל, אחרי מלחמת יום הכיפורים התיר מאות עגונות שלולא פסיקתו החברתית הנועזת, היו אסורות להינשא. פסיקות הלכה שרבנים לא העזו לתת ניתנו על ידי הרב עובדיה הספרדי מתוך ראייה חברתית שמצא בהלכה היהודית.

 

"כשהייתי נער, למדתי בפנימייה חילונית בירושלים בבית וגן", מספר אלי ברקת, מנהל מרכז ממזרח שמש, "הגיעה שבת בערב, והחלטתי ללכת להתפלל בבית הכנסת, אלא שבכניסה לבית הכנסת לא היו כיפות. התפילה החלה, ואני נשארתי עומד בכניסה לבית הכנסת ולא נכנסתי. היו מתפללים שיצאו ונכנסו ולא שאלו אותי דבר, לא התעניינו.

 

"רב בית הכנסת חלף על פניי אל תוך בית הכנסת, נעמד וחזר לשאול אותי מדוע אני עומד בחוץ. השבתי לו שאין לי כיפה. הרב מיד הוריד את הכיפה שלו ונתן לי. זה בעיניי הרב הספרדי; רב עם מבט לכלל ישראל, שמביט תמיד לצדדים לראות מי עומד בשער".

 

ברקת טוען כי דווקא היהדות הספרדית היא זו שעשויה לשפר את פני החברה הישראלית: "יש היום הדרת ציבורים בחברה הישראלית, ואין מספיק רבנים עם מדיניות ציבורית שדואגים לנשים חד הוריות ומרגישים דאגה לכלל הציבור. לכן, צריך יותר לחזק את הרבנות הספרדית, שהמבט לצדדי החברה הוא חלק מהותי ממנה".

 

עולם ישן עדי יסוד החריבה

 


דרעי מספיד. לא רק עליית הש"ס (פלאש 90)
מלבד פסיקותיהם החברתיות המרתקות של רבני ספרד וגישתם לחלשים שבחברה, הרב שוארקי מציין נקודת מבט מיוחדת נוספת, שדווקא בצל השסעים בין הפלגים בחברה הישראלית, הינה רלוונטית במיוחד. "אנחנו רואים היום בישראל התפלגות של כל מיני חוגים וזהויות תחת תווית של חילוני, דתי ועוד", הוא אומר, ”רבני ספרד ראו את עצמם כאחראים לכך שכלל הקהילה תישמר מאוחדת, וראו בכך שליחות, אולי הכי חשובה מתוקף תפקידם. כל אחד לפי רמת מחויבותו".

 

בהתייחס למאמץ העדכני שמבקש להגדיר חלק מהקהילה כמחוץ לגדר, אומר הרב שוארקי כי "יש הרבה מה ללמוד מחיים יהודיים פחות מוגדרים עם תוויות, אלא כל אחד עם רמתו שלו. הגישה המקובלת היא כמובן מחויבות דתית, כי לפעמים נשמעים קולות לכיוון הזה של עמדה מודרנית נאורה יותר. קבלת האחר וחיבורו לקהילה חרף מצבו הדתי היא נקודה שנוצרה אצל רבני ספרד על בסיס אמוני של יראת שמים, ולא על בסיס ערכים ליברליים. מדובר על קריטריונים תורניים הקשובים להוויות החברה הכללית, כאלה ששואפים להכניס לתוכם יהודי מחלל שבת, שירגיש נוח בקהילה ובבית הכנסת, מבלי לפסוח על חשיבות שמירת השבת".

 

חברת הכנסת ד"ר רות קלדרון, בת למשפחה יהודית ספרדית, מתארת את פסיקת הרבנים הספרדיים והרב עובדיה כ"דרך האמצע" היהודית, המשקפת את המתינות ההלכתית. "הרב עובדיה", היא אומרת, "השיב אל המרחב הציבורי הישראלי את המתינות הספרדית, את דרך האמצע, את היהדות המדגישה ערכים של כבוד ונאמנות יותר מאשר ערכים של אשמה ובושה.

 

"הקמת ש"ס הביאה לראשונה בישראל לאתגור המונופול הרוסי-פולני-מזרח אירופי שעיצב את המרחב התרבותי בעשרות השנים הראשונות של המדינה. רק בזכותו חזר המבטא הספרדי והמזרחי אל אמצעי התקשורת בלי בושה. בזכותו התקיימה יהדות חרדית ציונית. ציבור ספרדי של שומרי מסורת משרתים בצבא ועוסקים בעשייה וביצירה כאזרחים מלאים ונאמנים למדינה.

 

"הרב יוסף היה שוחר שלום מתוך עולם הלימוד שלו, בעל מסורת שמעדיפה את הפשרה על פני הצדק החד צדדי. מעדיפה שחיי הדת יהיו שלובים בתוך חיי היום יום, ולא בישיבות מסוגרות. הרבה עוד יש לעשות ולתקן; כמו כל מהפכה, כשהיא יוצרת עולם חדש, היא מחריבה עולם ישן".

  • " רות קלדרון: הרב יוסף היה שוחר שלום מתוך עולם הלימוד שלו, בעל מסורת שמעדיפה את הפשרה על הצדק החד צדדי, מעדיפה שחיי הדת יהיו שלובים בתוך חיי היומיום, ולא בישיבות מסוגרות. הרבה עוד יש לעשות ולתקן; כמו כל מהפכה, כשהיא יוצרת עולם חדש, היא מחריבה עולם ישן "

 

אפשר להתווכח מהו אותו עולם ישן שהרבנות הספרדית ופסיקותיו ההלכתיות החברתיות של הרב עובדיה החריבו בהופעתן, כפי שטענה ח"כ ד"ר קלרון; מה שלא ניתן להתווכח עליו הוא כי היהדות הספרדית הביאה משבי רוח מרעננים לחברה הישראלית בכלל, ולזו הדתית בפרט, שאולי כדאי לאמץ אותם יותר.

 

בצל השיח על זהות ממשיך דרכו של הרב עובדיה יוסף עומדת השאלה החשובה מכול. אין היא רק מי ניחן בידע וברוחב אופקים כשל הרב עובדיה, כי אם מי יצליח לקחת את הפסיקה הספרדית ואת אופייה ולהשלים את המהפכה החברתית שניסה לחולל הראשון לציון שהלך השבוע לעולמו. התשובה לכך כנראה אינה תלויה רק במי שימשיך את דרכו, כי אם בתגובת החברה הישראלית אליו.

עוד בבית אבי חי

צולם ביום חול | חרדות
צולם ביום חול | חרדות
עם: מבט לעולם החרדי מזווית מיוחדת - דרך שתי נשים חרדיות שבדרכן עושות מהפכה שקטה, אך מצייתות לכללי המשחק החרדיים .
עיון וידאו
16.10.12