מי צריך את הרבנות?

יוסי עין-דור
03.07.13

יוסי עין-דור תומך בהענקת שירותי דת לכל מי שזקוק ורוצה, אבל הוא דורש לברר אם לרבנות במתכונתה הנוכחית עדיין יש זכות קיום

חופשת יולי-אוגוסט החלה, ולשמחתי הרבה, ממש ביום הראשון של החופש, פורסם מה שכל כך חיכיתי לו. מה זה חיכיתי, פשוט כססתי ציפורניים מרוב ציפייה. איך הייתי מתחיל את התקופה הזאת, חשבתי לעצמי, שלא לדבר על איך בכלל הייתי מצליח לעבור אותה, לולא המדריך ההלכתי לקיץ כשר ושמח שפרסמה הרבנות הראשית לישראל?

 

אוסף עצות לקהל הרחב במטרה למנוע כשלים בתחום הכשרות, בבחינת מחכה לגזר הדין בבית. הרב מצגר (פלאש90) "ההמלצה שלי זו הוראה שלך" לכל בית ישראל. אוסף הוראות איך לבדוק כשרות, החל במסעדות וכלה בצימרים - זה מה שהוציא תחת ידו הגוף הזה, הקרוי הרבנות הראשית לישראל, שכל כך הרבה אנשים רוצים ונלחמים כדי לעמוד בראשו.

 

נלחמים אמרתי? מלחמה זה בלשון המעטה, ממש מלחמת גוג ומגוג. מאבק יצרי, אישי ופוליטי ברובו, המשקף גם מאבק בין זרמים ותפיסות עולם. דוגמה ומופת למוסד ערכי, מוסרי, חינוכי, נתיב האור לדור הצעיר והמבוגר כאחד.

 

כל זה קורה בשעה שהרב הראשי האשכנזי הנוכחי, הרב יונה מצגר, מנורת הלוגן בפני עצמו, יושב בבית כחשוד בביצוע מעשים פליליים במגוון תחומים וממתין עד שיוחלט מה יעלה בגורלו. הוא כבר לא יחזור לתפקידו במקרה הטוב, ובמקרה הרע הוא עוד יכול למצוא את עצמו כשכנו לתא של הנשיא לשעבר משה קצב. מצגר עשה לדימוי הציבורי של הרבנות את מה שקצב עשה לנשיאות. אבל במקרה של הרבנות זה לא רק מצגר; זו הרבנות עצמה - תפקידה, תפקודה ודרכה בשנת 2013.

 

אתם חיים בסרט

באתר הרשמי של הרבנות הראשית כתוב: "הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, הוגה ומייסד הרבנות הראשית לישראל, היטיב להגדיר את תפקידי הרבנות ואחריותה בבואו לכוננה. 'הרבנות צריכה לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה ולהיות עמלה עם הציבור בכל פינות החיים של הבניין והיצירה הלאומית, הרבנות זה הכוח החשוב אשר יצר תמיד את דעת הקהל בישראל, זה הכוח הנעלה שהחזיק את נשמת האומה ועורר אותה לחיים שלמים ומתוקנים. הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום בין כל הסיעות והמפלגות ולחיזוק התורה וכבודה על אדמת הקודש ובכל העולם כולו".

 

מפאת כבודו של הרב קוק, לא נעים לי להגיד, אבל חבר'ה, צאו מזה. איפה אתם ואיפה אנחנו? איפה הכוונות ואיפה המציאות? אתם חיים בסרט רבותיי. "הפסגה של תחיית האומה... עמלה עם הציבור בכל פינות החיים...הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום בין כל הסיעות והמפלגות...".

 

אז הנה, זה מה שקורה בפועל בימים אלה: "עיריית ירושלים תבטל תמיכה תקציבית שאושרה לכינוס ארגון רבני "צהר", שייערך בשבוע הבא בבירה, מחשש כי ישמש במה לתעמולת בחירות של היו"ר, הרב דוד סתיו, המועמד לתפקיד הרב הראשי, בעקבות פניית הנציגים החרדים במועצת העיר ליועץ המשפטי לעירייה".  (ynet 1.7.13).

 

"רב העיר מודיעין, הרב דוד לאו, הוא המועמד הרשמי של החרדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי - כך הכריע בצהריים מנהיג הציבור הליטאי, הרב אהרון לייב שטיינמן".Ynet) 26.6.13).

 

איזו השתדלות מתמדת לקירוב לבבות ואיזו רוח של שלום? זהו קרב ר' ב ר' (רב ברב) בלי להשאיר פצועים בשטח. זהו קרב של לוחמה מבית לבית, לוחמה בשטח בנוי. וכל זה בשביל מה? בואו נהיה אמיצים לרגע ונשאל ביושר: האם בכלל עוד צריכים אותה? האם היא משרתת את מטרותיה, כפי שהוגדרו בתחילת הדרך? האם משמרים אותה רק בגלל הפוליטיקה והג'ובים או שבאמת יש לה זכות קיום?

  " מפאת כבודו של הרב קוק, לא נעים לי להגיד, אבל חבר'ה, צאו מזה. איפה אתם ואיפה אנחנו? איפה הכוונות ואיפה המציאות? אתם חיים בסרט רבותי. 'הפסגה של תחיית האומה... עמלה עם הציבור בכל פינות החיים...הרבנות תשפיע ע"י השתדלות מתמדת לקרב את הלבבות ולהכניס רוח של שלום בין כל הסיעות והמפלגות...' "

אני בעד קיומה של הרבנות הראשית, אני בעד הענקת שירותי דת לכל מי שזקוק ורוצה, אבל לא כמו זו שקיימת היום. אין צורך בשני רבנים: האחד אשכנזי והאחר ספרדי. אם עם אחד אנו - גם רב אחד לנו. הרבנות צריכה לפתוח את דלתותיה גם לנשים וגם לזרמים שעד היום נחשבים מוקצים. כן, אני מדבר על ייצוג הולם גם לרפורמים ולכל אותם זרמים שאינם אורתודוכסיים. אם הרבנות הראשית חפצת חיים היא חייבת לשנות את פניה, כי במצבה הנוכחי היא הופכת להיות לא רלוונטית. כן, היא צריכה לאפשר גם לאישה לכהן כרבה של עיר בשלב הראשון, במטרה לאפשר בחירתה של אישה לעמוד בראש הרבנות הראשית.

 

אם המוסד הזה רוצה לייצג את היהדות המודרנית של המאה ה-21, הוא חייב לשנות את יחסו להדרת נשים, חייב לפתוח את לבו ואת שעריו לכל מי שרוצה להיות חלק מהעולם היהודי. אם המציאות משנה את פניה, גם הרבנות הראשית חייבת לעשות זאת, שאם לא כן, לא יישאר לה ציבור להנהיג.

 

עוד בבית אבי חי