בין ירושלים לקוסטה ריקה

יוסי עין-דור
26.06.13

ליוסי עין-דור יש רעיון שקושר בין שרת הבריאות יעל גרמן, כרטיס אד"י, פרשת סחר באיברים בדרום אמריקה וסוגיית השוויון בנטל

איך שלא נסתכל על זה ואיך שלא נחבר את הקצוות, משהו בסיפור הזה, על כל היבטיו, נראה רע מאוד. עד כדי כך רע, שאולי בסופו של דבר נראה אפילו נקודה אחת בהירה ונחשוב שזוהי תחילתה של קרן אור. אז בעצם אולי הסיפור הזה הוא אופטימי בסופו של דבר, אף ששלביו השונים דווקא מצביעים על מציאות קשה עד כדי ייאוש, שממנה אולי ייצא הטוב. כשהייאוש כל כך עמוק ואין יותר לאן ליפול, יש רק דרך אחת, והיא לעלות. אז הנה לכם סוג חדש של אופטימיות קיומית, תרתי משמע. אז איך מחברים את כל זה יחד?


גרמן. למדה מהר (צילום: פלאש 90)

שרת הבריאות יעל גרמן הצליחה לא מזמן להרגיז ציבור גדול של אימהות כשמתוקף תפקידה ועל פי רצונה לעודד הנקת תינוקות, העלתה רעיון חדשני ומסוכן - לאסור על מבצעי מכירה ושיווק מיוחדים של תחליפי חלב לתינוקות, ובדרך זו, באמצעות פגיעה ישירה בכיס, היא פגעה גם בזכותה היסודית של כל אישה להחליט לעשות בגופה כרצונה. תוכל ותרצה להניק - תניק, תוכל ולא תרצה להניק - לא תניק. ממתי הריבון רשאי להיכנס לחייו הפרטיים של אדם ולהחלטותיו לגבי עצמו ומשפחתו? הצעה חצופה ומסוכנת שאינה מתאימה למישהי שנלחמת למען שוויון הנשים ולמען זכויות הפרט.

 

תקדים אבי כהן

ההצעה הזאת כמובן ירדה מהר מאוד מסדר היום של השרה המתחילה בשל המחאה העצומה והתרעומת שעוררה, אבל גרמן למדה מהר שחייבים לתקן הצעה אחת נוראית בהצעה אחרת שדווקא תיטיב עם הציבור הרחב. כך קיבלנו את גרמן במיטבה עם ההצעה שכל אזרח ייחשב כתורם איברים בפוטנציה, אלא אם חתם על טופס סירוב לתורמת איברים. אף על פי שהמצב הזה קיים כבר בכמה מדינות בעולם, בישראל זו הצעה מהפכנית. " לא מזמן שמעתי את מנכ"ל אגודת אד"י מדבר על הבורות שקיימת דווקא בקרב הציבור החילוני לגבי השתלת איברים. בשל הבורות הזאת הם שומעים בקולם של אנשי דת או אלה המכנים עצמם רבנים "

 

החוק המוצע יקבע כי כל אזרח ישראלי שיבוא לחדש את רישיון הנהיגה שלו יצטרף, מבלי לשאול אותו קודם לכן, למאגר האנשים החתומים על כרטיס אד"י לתרומת איברים. מי שלא רוצה, חייב יהיה לחתום על טופס מיוחד. עוד קובעת ההצעה החדשה של השרה גרמן כי אם אדם חתם על כרטיס אד"י, ובכך נתן את הסכמתו ללקיחת איברים מגופו, למשפחה לא תהיה כל אפשרות לשנות את ההחלטה של בעל הכרטיס. ראה מקרה מאמן הכדורגל אבי כהן. כהן נהרג בתאונת אופנוע, ומשפחתו סירבה לתרומת איבריו בלחץ הרבנים או אלה הקוראים לעצמם אנשי דת בעלי סמכות רוחנית.

 

אגב, לא מזמן שמעתי את מנכ"ל אגודת אד"י מדבר על הבורות שקיימת דווקא בקרב הציבור החילוני לגבי השתלת איברים. בשל הבורות הזאת, הם שומעים בקולם של אנשי דת או של אלה המכנים את עצמם רבנים ומומחים בחיי העולם הבא, כבוד המת ותחיית המתים, וכך הפחד מפני הלא נודע מניע אותם לקבל החלטות. היהדות לכשעצמה אינה אוסרת השתלת איברים, רק הנבערות מדעת היא זו שמונעת הצלת חיים.

 

ישועה בשוק השחור

וכאן בדיוק מתחבר ענייננו זה לקוסטה ריקה הרחוקה. באופן די מקרי, התגלה כי קיים שיתוף פעולה הדוק ופורה בין המארגנים והיוזמים של רשת סחר באיברים הפועלת בקוסטה ריקה ובין חולים ישראלים הזקוקים בדחיפות להשתלה, אך לא יכולים לקבל אחת כזו בישראל, המדינה שבה הם חיים, ולכן נאלצים לעבור מסלול מרובה מוקשים בדרך אל הבריאות.

 

בחודש מרץ השנה נעצרו בנתב"ג בני זוג מקוסטה ריקה שהודו כי הגיעו לישראל כדי לעבור ניתוח להוצאת כליה מגופה של האישה לטובת חולה ישראלית. בתמורה, היא היתה אמורה לקבל סכום של 16 עד 20 אלף דולר. במונחים מקומיים זהו סכום עצום; במונחים מערביים של חולה, זהו סכום שניתן לעמוד בו. מהחקירה מתברר כי כל התהליך ובדיקות ההתאמה נעשו  מול רופאים ישראלים. " סבל נוראי והוצאות עתק מישראלים שנאלצים בעל כורחם לעבור על החוק ולחפש בחו"ל את מה שהם זקוקים לו תוך ניצול מצבם הכלכלי הקשה של ה"תורמים", ובעקיפין גם מונעים נזקים עצומים לתדמיתה של ישראל בעולם "

 

ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו בלבה של פרשה מביכה שבה מעורבים ישראלים. פעם זה ברשת של סחר באיברים, פעם בהפריות ו"תרומת" ביציות, פעם בסחר בנשק ואימון לוחמי גרילה שלא יודעים בדיוק בשם מי הם פועלים. טוב לא יוצא מכל הפרשיות האלה.

 

אני חוזר לעניין תרומת האיברים: אילו היתה מודעות גדולה יותר לחשיבות העצומה לתרומת איברים בהצלת חיים בקרב כלל הציבור, חילונים ודתיים, היינו גם מצילים חיים וגם חוסכים עוגמת נפש, סבל נוראי והוצאות עתק מישראלים שנאלצים בעל כורחם לעבור על החוק ולחפש בחו"ל את מה שהם זקוקים לו, תוך ניצול מצבם הכלכלי הקשה של ה"תורמים", ובעקיפין גם מונעים נזקים עצומים לתדמיתה של ישראל בעולם.

 

שירות אנושי 

אז איך אני מחבר את הצעת החוק של שרת הבריאות, כרטיס אד"י, פרשת הסחר באיברים בקוסטה ריקה וסוגיית השוויון בנטל?

 

את כל אלה שלפיד ובנט מאוד מתעקשים לגייס לצבא בימים אלה, הייתי מגייס לטובת פרויקט הצלה לאומי - פרויקט תרומת איברים. כל אחד מהחרדים בני הגיוס יעבור השתלמות ארוכה בנושא ולאחר מכן יחויב לעסוק כמה שעות בשבוע בהסברה בקרב הקהילה שלו, אך בעיקר בקרב הציבור החילוני. בדרך הזאת כולם יכולים להרוויח - גם החרדים, שלא יצטרכו להתגייס בפועל לצבא אך יתרמו לציבור הרחב בדרך אחרת ולא פחות חשובה, וגם החברה הישראלית כולה. תרומתם תהיה באלף מונים גדולה יותר מזו שתהיה (אם יתגייסו) בעודם על מדים. לא צריך אותם בצבא ולא צריך אותם במשרה מלאה בשירות לאומי - צריך אותם משרתים למען מטרה אנושית ומצילת חיים. ואת כל אלה שנתפסו עוברים דרך הפסיכיאטר ומוציאים פטור מפוברק משירות (תופעה לא חדשה) - גם אותם הייתי רותם למשימה הזאת לפרק זמן זהה לזמן השירות בצבא. ענישה חייבת להיות חינוכית, שמשרתת את הכלל, שאם לא כך היא לא שווה דבר.

 

החיילים החדשים האלה בשירות אגודת אד"י יהיו ראויים אז לבוא מדי יום עצמאות לבית הנשיא ולקבל את אות החייל המצטיין, גם כשהם ללא מדים. הנה כך יצאנו מההצעה הטיפשית לפעול נגד תחליפי החלב לתינוקות וסיימנו בהצעה לרתום חרדים לפעולות הסברה לתרומת איברים. נדמה לי שאם זה יקרה, תהיה לנו באמת סיבה טובה להיות אופטימיים.

עוד בבית אבי חי