הגדות על סדר היום

ארבע בנות לצד ארבעה בנים, טקסטים מכוננים של ברי סחרוף והרמב"ם ותובנות וסיפורים של רבי נחמן: לקראת ליל הסדר אריאל הורוביץ יצא לבחון מה באמת השתנה בהגדות הפסח של היום

סביב שולחן הסדר יושבת המשפחה כולה; המצות, היין, צלחת הסדר, החרוסת והמרור – הכול פרוש על השולחן הערוך לתפארת, אך לצבעוניותו של השולחן תורמות דווקא ההגדות השונות לפסח שמביא איתו כל אחד מן המשתתפים. עשרות הגדות חדשות לפסח כובשות מדי שנה את ארון הספרים היהודי, ומצטרפות להגדות ותיקות: הגדות לילדים, הגדות המתמקדות בנושאים שונים (כגון שואה, נשיות, קיבוצים וציונות) והגדות שנכתבו על ידי הוגים (כגון הרב ישראל מאיר לאו, הרב עדין שטיינזלץ ונחמה ליבוביץ). נדמה שהגדה של אדם יכולה להעיד לא מעט על אישיותו, אופיו ואמונותיו. לקראת ליל הסדר יצאנו לבחון שלוש הגדות שמספרות על שלושה לילות סדר שונים, ועם זאת גם דומים.לא ליצור שינון של טקסט, אלא ערב של סקרנות. מתוך: "הלילה הזה - הגדה ישראלית"
(איור: מישל קישקה)


יציאה מעבדות הנפש

במוקד ליל הסדר עומדת המצווה לספר ביציאת מצרים כמה שיותר, אך בשביל יריב מזרחי סיפור יציאת מצרים הוא יותר מאשר אירוע היסטורי – מדובר במצב קיומי שהאדם נתון בו. לפני שבועות אחדים הוציא מזרחי את "ההגדה של רבי נחמן" (ידיעות ספרים), המשלבת את תובנותיו וסיפוריו של רבי נחמן מברסלב עם הטקסט העתיק של ההגדה. "נקודת ההנחה שלנו היתה שגלות מצרים היא לא עניין היסטורי", אומר מזרחי, "ההתמודדות העכשווית של החברה היהודית המודרנית איננה מול אומה שמשעבדת אותנו, אלא מול משהו הרבה יותר דק ועדין: פחד, לחץ, מתח, רצונות לא ברורים של אדם. זה היה הקו שהנחה אותנו ביצירת ההגדה: להפוך את סיפור ההגדה למשהו רלוונטי שנוגע לכל אחד, ולשפוך אור על היציאה מן הגלות של מצרים ולהגיע אל החירות".

במהלך העבודה על ההגדה עבר מזרחי על הקטעים בהגות הברסלבית שעוסקים בגלות הנפש וביציאה מן המְצרים, וקישר אותם לדברי ההגדה. "אני לא אומר פה שום דבר חדש", אומר מזרחי, ומצטט את דברי ספר הזוהר, שלפיהם העבודה "בחומר ולבנים" שעבדו בני ישראל במצרים היתה למעשה תפיסת עולם פסימית שלא מוצאת את הטוב שבחיים. "זו הגלות האמיתית", אמר מזרחי, "כשיש לאדם מקום פסול בנפש, זה מה שגורם לגלות הפיזית, לשעבוד. יש לאדם בחירה; הוא יכול גם שלא לשעבד את נפשו. הייתי רוצה שאנשים יתבוננו בהגדת רבי נחמן ויבינו שאפשר להתמודד עם החיים ולחיות אותם טוב יותר. שיבינו שאדם יכול להתחדש. שגם עכשיו, כשאדם מרגיש שיש לו הכול אבל הוא לא שמח, שיוכל לחיות את החיים שיש לו אך ממקום אחר. זו המטרה של ההגדה הזו, וזה האתגר של החג הזה". " נקודת ההנחה שלנו היתה שגלות מצרים היא לא עניין היסטורי. ההתמודדות העכשווית של החברה היהודית המודרנית איננה מול אומה שמשעבדת אותנו, אלא מול משהו הרבה יותר דק ועדין: פחד, לחץ, מתח, רצונות לא ברורים של אדם. זה היה הקו שהנחה אותנו ביצירת ההגדה: להפוך את סיפור ההגדה למשהו רלוונטי שנוגע לכל אחד, ולשפוך אור על היציאה מן הגלות של מצרים ולהגיע אל החירות (יריב מזרחי) "


להעביר את המיקרופון לנשים

זה כעשר שנים מתקיים במדרשת אורנים ליל סדר לנשים, שמקדים בכמה ימים את ליל הסדר האמיתי, ובו מקריאות נשים – תלמידות המדרשה – טקסטים ומדרשים משלהן, הסובבים סביב ההגדה וסיפור יציאת מצרים. בשנה שעברה ערכו ענת ישראלי ונירה נחליאל מן המדרשה את "והיא שעמדה" (הקיבוץ המאוחד), הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש. לצד הטקסט המקורי של ההגדה מופיעים מדרשים מקוריים שכתבו נשים ישראליות. "זו לא הגדה לנשים, זו הגדה לכולם", אומרת נירה נחליאל, "הרעיון של ההגדה עם המדרש הנשי נבע מכך שהטקסט המקורי של ההגדה נכתב על ידי גברים, ורצינו לעשות מעשה מתקן שמחזיר דמויות נשיות אל הסיפור ומביא פרשנות מנקודת מבטן של הנשים. יש מדרשים על דמויות נשיות שחסרות בהגדה: ארבע בנות לצד ארבעה בנים; כוס מרים לצד הכוס של אליהו; יש מדרשים שנכתבו על הדמויות הנשיות שקיבלו מקום שולי בסיפור, כמו המיילדות העבריות במצרים, ויש גם מדרשים שנותנים נקודת מבט נשית יותר, רכה יותר".

ההגדה של נחליאל וישראלי זכתה להצלחה רבה, אך נחליאל מעריכה שבליל הסדר עצמו הגדת הנשים תופסת מקום שולי יותר. "אני מעריכה שבליל הסדר עצמו אין הרבה בתים שקוראים את כל הגדת הנשים", היא אומרת, "אך אני חושבת שאם בכל בית יבחרו מדי שנה שני קטעים מתוך ההגדה, זה יכול בהחלט להעשיר את החוויה של ליל הסדר. זה נותן תחושה של משמעות ונוכחות של נשים בערב הזה. הנשים הן לא רק המלצריות והמגישות בערב הזה, פתאום מגישים להן את המיקרופון, כוללים אותן בפן הרשמי והחגיגי של החג. זו חוויה ייחודית ומשלימה"."נשים הן לא רק מלצריות בליל הסדר". הגדת הנשים


גם נעמי שמר בפנים

את "הלילה הזה – הגדה ישראלית", שיצאה לאור לפני כעשר שנים, כתב מישאל ציון, אז בחור בן 23, בעת שירותו הצבאי. "היו לי משמרות חמ"ל של 24 שעות, והייתי צריך להיות ערני", הוא מספר כיום בחיוך. אביו, נועם ציון, איש חינוך וחוקר במכון הרטמן, הציע לו לכתוב יחד עמו הגדה חדשה לפסח. בשעות המתות של המשמרת עבר מיכאל על טקסטים ישנים, קרא ספרים רבים ויצר את הפסיפס שהפך להיות ההגדה הישראלית.

"הדבר הכי חשוב מבחינתנו היה להחזיר לליל הסדר את הספונטניות והרלוונטיות שלו", אומר מישאל ציון, "חז"ל, כשיצרו את ליל הסדר, דמיינו לילה מלא ברלוונטיות ובספונטניות. 'מה נשתנה' לא היה טקס או שיר שצריך לדקלם, אלא סדרה של שאלות ספונטניות שהילד שאל את אביו. אנשים מתייחסים להגדה כאל סידור, אך הרעיון הוא לא ליצור שינון של טקסט אלא ערב של סקרנות. בנוסף, היה לנו חשוב להיות רלוונטיים. ההגדה היתה חייבת להיות מחוברת לכאן ולעכשיו, מותאמת לאנשים שיושבים מסביב לשולחן".

מישאל ונועם ציון צירפו למלאכה את הקריקטוריסט מישל קישקה, והתוצר הסופי היה מרהיב: הגדה שמשלבת תכנים של הרמב"ם, יהודה עמיחי, הרב קוק, ברי סחרוף, נעמי שמר והרב דוד הרטמן, לצד איורים מקוריים ומשעשעים. ההגדה מכרה קרוב ל-60 אלף עותקים, והגיעה למשפחות רבות. אחד הדגשים בהגדה הוא פירוט מנהגים של קהילות יהודיות שונות, שמוסיפים צבע וגוון לליל הסדר. "הרבה אנשים יודעים על המנהגים שלהם, אבל לא יודעים על מנהגים של קהילות אחרות", אומר ציון, "לפני כמה שנים הוזמנתי לתוכנית אירוח בטלוויזיה לפני פסח, והמרואיין שלפניי היה מנתח פלסטי. אחרי השידור הוא ניגש אליי ואמר: 'כל המשפחה הפרסית שלי מגיעה אלינו לליל הסדר, בגלל שאצלנו נוהגים להרביץ זה לזה עם בצל ירוק. רק לאחרונה קראתי על המנהג הזה בהגדה הישראלית וראיתי שיש לו מקור בקהילות הפרסים'"
בשבח הספונטניות. ציון
.

ובאיזו הגדה משתמשים במשפחת ציון? מישאל מספר שבמשך שנה אחת החליטה כל המשפחה להשתמש בהגדה שיצרו האב והבן, אך עם השנים הרגישה המשפחה צורך בחידוש, וכעת הגדות שונות מובאות לליל הסדר המשפחתי – איש איש והגדתו. מתוך ההגדות השונות והמיוחדות שמעטרות את ארון הספרים כל אחד יוכל למצוא את ההגדה שמדברת אל לבו, את ליל הסדר החווייתי והמיוחד שלו. הלילה הזה כולנו מסובין.

עוד בבית אבי חי