אהבה בשחקים

ביקור משפחתי אצל ע', טייס F-16 בבסיס חיל האוויר אי שם בדרום, המחיש ליוסי עין-דור שמשום מה – גם אחרי כל הציניות – המראה של הטייס עוטה הסרבל יורד ממטוסו עדיין מעורר התרגשות. ולא, לא רק אצל הנשים

כשראיתי איך א' הגיבה כשראתה את ע' יורד ממטוס ה-F-16, לבוש סרבל טייסים צבאי, כולו עטוף בהילת "הטובים לטיס והטובות לטייסים", הרגשתי לרגע שחזרנו שוב לגיל 16 המתוק והתמים. יש משהו במדים האלה, בהופעה המאצ'ואיסטית, שלא משנה כמה ציני תהיה הם עדיין יגרמו לסביבה לעצור לרגע ולהביט. העניין הוא שלא רק נשים מתרגשות מההופעה הזו, אלא גם גברים שאף לא אחד יחשוד בהם כבעלי נטייה חד מינית.

צילום: פלאש 90

נסענו לבקר את ע' עם עוד שלוש משפחות של חברים בעת שהיה בכוננות באחד מבסיסי חיל האוויר בדרום. אחרי שהתברברנו קצת בדרך הגענו בסופו של דבר ממש עד המסלול, אבל את הנחיתה פספסנו בשלוש דקות. רק זה עוד היה חסר לנו, הגברים – שגם נראה את ע' נוחת. או אז כל מעמדנו אצל הנשים שבסביבה היה מתרסק לחלוטין, כי איך אפשר לעמוד מול המראה הזה של הגבר החסון, לבוש בסרבל שמחטב, חבוש בקסדה, עם המשקפיים השחורים, מנחית את החיה הרעה הזו ברעש מחריש אוזניים ומטמטם קצת את החשיבה הרציונלית. עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מבין - ובטח לא מאמין.

אז למזלנו, הגברים, את ע' ראינו לראשונה "רק" בזמן שכבר נסע על המסלול ונפנף לכולנו לשלום מבעד לתא הטייס. בעוד שה-F-16 נגרר לו לאטו להאנגר שבו הוא מחנה, רצנו כולנו כאילו היינו עדת מעריצים כדי לקבל את פני גיבורנו השב משדה הקרב.

" האמת צריכה להיאמר: הילדים אמנם התרגשו, ונדמה לי שהנשים קינאו לרגע ב"אשת הטייס" (למרות שלא יודו בזה), אבל הגברים ממש עשו לעצמם חגיגת יום עצמאות. כל אחד בתורו עלה ונכנס לקוקפיט, בחן כל כפתור וכפתור וכל סטיק וסטיק כאילו הוא עצמו עומד ממש בעוד כמה רגעים להמריא ולפתור את סוגיית הגרעין האיראני " האמת צריכה להיאמר: הילדים אמנם התרגשו, ונדמה לי שהנשים קינאו לרגע ב"אשת הטייס" (למרות שלא יודו בזה), אבל הגברים ממש עשו לעצמם חגיגת יום עצמאות. הילדים היו רק התירוץ. כל אחד בתורו עלה ונכנס לקוקפיט, בחן כל כפתור וכפתור וכל סטיק וסטיק כאילו הוא עצמו עומד ממש בעוד כמה רגעים להמריא ולפתור את סוגיית הגרעין האיראני.

גם אני, שענייני צבא ממש לא עושים לי את זה, נכנעתי לבסוף ל"דין התנועה" והתיישבתי בתא הטייס. מעולם לא רציתי להיות טייס, וכנראה שלעולם גם לא אהיה. אני פחדן מדי וכל תעלול אווירי שהוא לא טיסה בקו ישר גורם לי מיד למחסור מסוכן בפעימות הלב. ולמרות כל ההצהרות האלה שלי, זו בהחלט היתה חוויה מיוחדת.

ואחרי שסיימנו להצטלם בכל זווית אפשרית, כמובן תוך שמירה על כללי ביטחון שדה, שהרי את הכול אנחנו יודעים רק מ"מקורות זרים" שמספרים לנו את סיפורי הגבורה של טייסינו הטובים, נסענו בשיירה לטייסת. לא סתם אומרים שיש צבא, ויש חיל האוויר. חדר אוכל מדוגם ושופע כל טוב, מועדון מאובזר בכל מכשירי המדיה המתקדמים, ספות מודרניות במצב של סלון ביתי, כולל הכרבוליות, שינעימו את ההתמרחות עליהן עם רגליים למעלה.

לפי התכנון המוקדם, זה היה השלב של "לעשות על האש", אבל המונח הזה לא כל כך מתחבר עם דימוי האליטה של חיל האוויר. אז הנה פתרון החידה – בחיל האוויר המונח "לעשות על האש" הוא לא ממש "לנפנף". ע' לקח אותי ואת א' (הפעם זהו גבר) למחסן הטייסת כדי להוציא את המנגל, אלא שהמנגל של חיל האוויר לא דומה כלל לדבר הזה שאנחנו קוראים לו מנגל עם פחמים.

היה לנו את הכבוד והעונג להסיר לראשונה את הלוט מהמכשיר הזה, המחובר לבלון גז – הוא המנגל של ה"ביוֹקר" – ולהפעילו לראשונה מאז נתרם (כמובן) לטייסת. חשבתי באותו רגע על כל אותם חיילי חי"ר ושוטרי מג"ב שעומדים מול מיידי האבנים הפלסטינים לקראת תחילתה האפשרית של אינתיפאדה שלישית. איפה אלה ואיפה אלה. גם פחמים לא תורמים להם.


גב-גבר על המנגל. צילום ביתי

אז אני על עמדת המנגל המשודרג, איש הבשר להפעם. רק לאחרונה התחילו חבריי להיעזר בכישורי הבישול המועטים שיש לי, שהם בעיקר לשים על האש, להפוך מדי פעם ולבדוק ששום דבר לא נשרף. בין לבין אני גם טועם. כולם מרחמים עליי שאני לבד על האש, וכך אני זוכה בשני העולמות: גם מקבל יחס מיוחד מכל החבורה, שנורא דואגת לי, וגם מאוד נהנה מהלבד על המנגל ומהבשר בלי התוספות, רק עם הבירה ביד. כן, גאוותי הוחזרה לי, ועכשיו אני הוא הגבר-גבר שבחבורה.

כשכולם שבעו, רגע לפני הקינוחים, לקחה אותנו אשתו הגאה של הטייס לסיבוב נוסף באזור סרבלי הטיסה. ושוב, בשנייה, חזרה היוקרה לצוות האוויר. ג', שהוא אבא לשלושה ילדים, התנהג כאילו הוא הצעיר שביניהם. בתוך דקה הוא עטה על גופו את הסט כולו, ולא היה מאושר ממנו. רעייתו שתחייה הפכה בשנייה לאשת טייס והודיעה על כך בגאווה רבה לכל חברותיה. כמה קל לגרום לבן אדם אושר גדול כשיודעים איך. א', שהוא אבא לשני ילדים, תמיד הרגיש שחסר לו עבר קרבי, והביקור הזה בטייסת מילא בשבילו חלל גדול ברזומה.

אז באדיבותו של ע' חגגנו השנה את יום העצמאות קצת מוקדם מהרגיל, אלא אם כן א' (שזו לא אורית, זוגתי) תארגן שוב מסע דרומה כדי לראות את "אהבה בשחקים". שמתם לב כמה א' יש בטור הזה?
בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי

משפחת גלעד - מקנה דקל - נחל הבשור
משפחת גלעד - מקנה דקל - נחל הבשור
מה גורם לחקלאי מהעוטף להישאר בחווה ולישון על המתבן כשמסביב מתנהלים קרבות בלתי פוסקים? בפרק הראשון של ״אדם אדמה״ ירדו שלומי שבן והדיי עפאים לחבל הבשור, לביקור בחוות הבודדים היפהפייה של אייל ואיתמר גלעד, אב ובן שמגדלים כבשים בעוטף כבר 40 שנה, וממשיכים לדאוג לכל כבש וכבש גם בימי המלחמה.
עם: הדיי עפאים, שלומי שבן
מתוך: אדם אדמה
מיוחדים וידאו
10.06.24