כוכב שומר

זיכרונות ילדות: הצלקת, הציור והמשקפיים

בגיל שנתיים, כשהייתי אצל השכנה, שהיתה המטפלת שלי, נפל עליי שער. ילדים שיחקו שם, והוא נפל עליי בין העיניים. אושפזתי למשך תקופת מה. זה היה טראומטי להורים שלי. עד היום נשארה לי צלקת בין העיניים, שהפכה למין סימן היכר. בכל פעם היא מזכירה לי מחדש את המקרה ההוא.

 

בגיל חמש, בגן דוכיפת, הייתי ילד מופנם מאוד. אהבתי לצייר. בעקבות אחד הציורים, התקשרה הגננת לאימא שלי ואמרה לה: 'תשמעי, הילד שלך מאוד מוכשר; אתם חייבים לעשות עם זה משהו. הוא עוד יהיה צייר'. עד היום אני מצייר, אבל לא בקטע מקצועי. רישומים בעיקר. אני שוקל לצייר תמונות לבית בצבעי שמן.

 

אבל הזיכרון שעיצב אותי יותר מכולם נוגע דווקא למשקפיים. היו לי משקפיים מכיתה ב' עד כיתה ט' עם מספר גבוה מאוד. הייתי ילד מהשורה, לא בולט מדי. בחופש הגדול לפני כיתה ט' החלטתי להוריד את המשקפיים. לא ראיתי כלום, אבל נראיתי טוב יותר. פתאום כולם התקרבו אליי, הבנות התעניינו והכל השתנה. זה נראה לי כל כך מגעיל, כי הרי הייתי בדיוק אותו הראל. רק בגלל המראה היתה התקרבות. זה ליווה אותי ומלווה אותי עד היום. לכן אני משתדל להסתכל תמיד על הפנימיות. צרם לי בזמנו שמסתכלים על הקנקן ולא על מה שבתוכו. היום אני כבר אחרי ניתוח לייזר, שעשיתי בגיל 20, אבל עד היום זה חרות אצלי טוב מאוד בלב.

 

השירות ביס"מ: שומרים לך על הגב

משום שהיו לי משקפיים וחיפשתי משהו שיעסיק אותי, הגעתי אל אמנויות לחימה שונות. התאמנתי המון. הייתי חוזר מבית הספר ופשוט מתאמן. גם השתתפתי בתחרויות שונות. זה גרם לי להיות הרבה יותר מורעל צבא, כי שם עשינו גם פעילויות גופניות והכנות לצבא.

 

שירתתי ביס"מ ש"י של משמר הגבול חמש שנים - שלוש שנים בסדיר ושנתיים בקבע. הגעתי לשם כחייל סדיר, ליחידת אנשי קבע. הגעתי למנהל היחידה, והוא אמר לי 'תקשיב, אתה בניסיון כאן. יש פה אנשים עם ילדים. אם נראה שזה בסדר - אתה תישאר כאן כאחד מן המניין. אבל אתה צריך להתחבר לכולם, למרות פערי הגילים, וגם להתמקצע בנשקים'. הצמידו לי אדם שלימד אותי על נשקים במשך שלושה חודשים. אחרי אותה תקופה התקבלתי ליחידה. חצי שנה לאחר מכן היתה תחרות ירי מחוזית, ולקחתי את המקום הראשון. " האלבום השלישי "מתחיל מחדש" היה מאוד קשה מבחינתי, מתחילתו ועד סופו. העבודה עליו נמשכה שלוש שנים. פעמיים נפל לי ההארד דיסק, והייתי צריך להקליט הכול שוב, שזה גם לחץ, גם זמן וגם הוצאה כספית. עידן היוטיוב התקדם, אמנים הוציאו סינגל כל חודש ואני הייתי תקוע עם אלבום כבר שלוש שנים. היום זה האלבום שאני הכי קשור אליו "

 

היחידה והחברים נמצאים איתי בלב כל הזמן, עד היום. אלה חברים שאתה יודע שהם שומרים לך על הגב, ואתה שומר עליהם באותה מידה. נאמנות ודבקות במטרה - היחידה שלי בנתה אותי מההיבטים האלה.

 

ואז הגיעה "כוכב נולד", ונאלצתי לעזוב אותם. אני מתגעגע אליהם מאוד. לא הייתי חוזר היום כי אני מתפרנס ממה שאני אוהב, אבל אני מתגעגע לתקופה הזאת. היה שם משהו מאוד מגבש וכיף ואמיתי. ובכלל, כשאתה שם את הראש על הכרית ומרגיש שעשית היום משהו טוב למען המדינה – זה יותר חזק מכל דבר אחר.

 

"כוכב נולד": נינט והצביטה בלב

בסוף 2003 התחלתי להשמיע לאנשים את השירים שלי בגיטרה; עד אז התביישתי מאוד. כשנינט זכתה, הייתי בקורס מדריכי כושר. ראיתי בעיתון תמונה ענקית שלה, ואני זוכר שהלב שלי נצבט, כי בדיוק גיליתי את האהבה לשירה. הראש לא נתן לי, למרות שהלב רצה.

 

אחרי שנה הגעתי לאודישנים עם חבר מהיחידה, ושנה אחרי כן אני עומד על אותה במה, מנצח ונזכר בכל מה שעברתי. זו מין משאלה שהתגשמה. בשורה התחתונה, התוכנית תרמה לי המון. רבים אמרו שזה קיצור דרך. זה באמת קיצור לדרך לפרסום, אבל ממש לא קיצור דרך מבחינת העשייה וההתמדה. התחלתי שם מסטנדרט מאוד גבוה של אולפנים ומיקרופונים, ובאיזשהו מקום, אתה מבין שהתחלת גבוה, ולכן אתה לומד להעריך את הדברים הקשים שבאים לאחר מכן. היום מעטים האמנים שיצליחו להגיע לתודעה בלי עזרה חיצונית. לכן אני שמח שדרך התוכנית אנשים הכירו אותי ואת המוזיקה שלי.

 

למעשה, ממש נולדתי בימתית ב"כוכב נולד" - לפני כן לא שרתי מול אף אחד. לא באתי מבית ספר למשחק, לא הייתי שר בטקסים, לא הייתי חלק מכל זה. זה היה נורא חדש, גם בארץ, ולכן זה הלחיץ מאוד בהתחלה.

 

קריירת הסולו: כמו שמרגיש הלב

חצי שנה אחרי "כוכב נולד" הוצאתי את האלבום הראשון שלי "הראל מויאל". זו היתה תקופה מטורפת, עם המון הופעות. אני זוכר הרבה טיסות, לחץ. כמעט שלא הייתי בבית. נתתי לנדב ביטון ולשמוליק דניאל להפיק את האלבום, סמכתי על ההחלטות שלהם, וכמעט לא יצא לי להיות באולפן. גם כשהגעתי לאולפן כדי לבצע שירות, זה היה מאוחר בלילה. לא הייתי ממש שותף באלבום. זו היתה שנה של טירוף, אבל אני שמח שעשיתי את זה כי אם הייתי מחכה, זה היה יוצא הרבה יותר מאוחר.

 

האלבום השני נטה יותר לכיוון רוק ישראלי; פחות אתני. שם הבנתי שהאימפקט של "כוכב נולד" הולך ויורד, ואני צריך לדאוג לעצמי. לכן האלבום נקרא "לבדי". הייתי צריך יותר לשווק את עצמי, הבנתי שלא הכל בא בקלות. הסינגל הראשון היה "לא מכירים אותך", כי ליוצאי "כוכב נולד" קראו זמרי פלסטיק מבלי להכיר אותנו באמת. הרגשתי ששופטים אותי על פי מראה ועל פי סטיגמות. אמנם זכיתי בתחרות בתוכנית טלוויזיה, אבל זה לא אומר שנחתי על זרי דפנה ולא עשיתי כלום. היום כבר מבינים שזכייה ב"כוכב נולד" היא לא זכייה בלוטו, אלא גם עניין של כישרון. בזמנו זה נראה אחרת.

 

האלבום השלישי "מתחיל מחדש" היה מאוד קשה מבחינתי, מתחילתו ועד סופו. העבודה עליו נמשכה שלוש שנים, מה שלא אופייני לי. פעמיים נפל לי ההארד דיסק והייתי צריך להקליט הכול שוב, שזה גם לחץ, גם זמן וגם הוצאה כספית. עידן היוטיוב התקדם, אמנים הוציאו סינגל כל חודש ואני הייתי תקוע עם אלבום כבר שלוש שנים. היום זה האלבום שאני הכי קשור אליו, כי הלידה שלו היתה מאוד קשה. הקהל מאוד חיבק את האלבום, הרדיו פחות, אבל בסופו של דבר, אני מאמין שהוא יגיע למקום שלו.

 

בקיץ 2012 הוצאתי את האלבום הרביעי שלי "כמו שמרגיש הלב", שהיה בעצם התיקון של השלישי. העבודה היתה מאוד מהנה, ההקלטות רצו מהר. האלבום בניחוח יווני, פולק ועוד. זו הפעם הראשונה שבה אני מנגן במפוחית, מלבד הגיטרה והקלידים. קראתי לו 'כמו שמרגיש הלב' כי אני באמת מחובר אליו. מבחינתי, זה האלבום הכי טוב שלי, והוא מסמל תקופה מאוד טובה ואופטימית בחיים שלי.

 

איש של בית: בחלוקת הזמן – המשפחה מנצחת

ב-2008 התחתנתי עם שמרית, אחרי 14 שנות חברות. שמרית היא אשת חיל שעברה איתי את הכול – גם את הצבא, גם את "כוכב נולד" וגם את הקריירה. היא משאירה אותי עם רגליים על הקרקע כל הזמן. הבאנו לעולם שני ילדים מקסימים – אלה ושוהם.לידה אמיתית. "כוכב נולד 2"

 

מבחינתי, המשפחה היא הדבר הכי חשוב, הרבה יותר מהמוזיקה. בחלוקת הזמן בין המוזיקה למשפחה – המשפחה מנצחת. אני אבא במשרה מלאה. הם נותנים לי הרבה השראה, אני משתף את אלה הבכורה בשירים, ואם אני רואה שהיא קולטת שירים מהר, זה נותן לי אינדיקציה.

 

אני בעל תומך ועוזר, אולי לא לאורך מספיק זמן, אבל אני כן מצליח להקנות להם ערכים ולהראות להם נקודות מעניינות בכל דבר. אני אבא-ילד כזה, מאוד בראש שלהם. אפשר למצוא אותי איתם בגן השעשועים על הנדנדות, כולל מחבואים והשתטויות, ומצד שני, אני מדבר ויושב איתם ברצינות להסברים ולשיחות על החיים.

Model.Data.ShopItem : 0 6