המטרה של הבלוג "רעה לשידוכים"

התמריץ הראשי לבלוג שלי היה שיחה ששמעתי במקרה באחד הימים במסדרונות המקודשים של טורו קולג'. הסטודנטים עמדו ליד טרקלין פתוח וניהלו שיחה. בואו נקרא להם א', ב' ו-ג'. האמת, זה לא היה באמת שיחה. א' ו-ב' תקפו את ג', שמצידה הגיבה בקולות צחוק, כמו אדם שנעלב אבל מנסה לקחת את זה בקלות.

א': אני לא מאמין עלייך! היי! תסתכלי על עצמך! יש לך קוקו!

ב': וכאילו, סווצ'ר? על מה חשבת?

א': היא, כאילו, יוצאת מהבית איך שבא לה!

ב': מאוד חמוד, אבל את יודעת שאת לא באמת יכולה לעשות את זה, נכון?

את לא באמת יכולה לעשות את זה, נכון? אני מתכוונת, לצאת מהבית איך שבא לך. אלוהים ישמור, רק שלא תראי מחוץ לבית עם השיער הלא-מסודר שלך. איזה אסון יקרה אם תלבשי סווצ'ר עם ריצ'רץ' במקום לחטוף צינון. מה יכול להיות יותר גרוע מללבוש קפוצ'ון כשגשום? ואיך את מעיזה ללבוש חצאית ארוכה – אז מה אם 40 מעלות בצל ורק המחשבה על גרביונים גורמת לך לחטוף בחילה?! זה חשוב. את לא יכולה להופיע בציבור ככה. את לא יכולה להרגיש בנוח. אסור לך להתלבש איך שאת "רוצה". את צריכה להתלבש לפי מה שמצפים ממך, וזה לא משנה איך זה גורם לך להרגיש.

השאלה היא, למה?

אוקיי – כולנו יודעים למה. זה לא בגלל שבת ישראל צריכה להיראות צנועה וחסודה. זה תקף עוד לפני שהולכים ללמוד במדרשה ואפשר לפתור את העניין עם לבישת חצאית ג'ינס. הסיבה האמיתית היא שאנחנו, הנערות הרווקות והצעירות, מוצגות בחלון הראווה. בוהים בנו, מודדים אותנו וממלאים עלינו פרטים במאגרים (או כך, לפחות, נאמר לנו).

אנחנו חיות את חיינו בחרדה שניתפס עושות משהו בלתי הולם. אנחנו נמנעות מעשיית כיף, ג'וגינג או אכילה בבופה, שמא מישהו יפגע מאיתנו. וזה לא רק אנחנו – כל המשפחות שלנו מקפידות להתיישר עם אותם סטנדרטים שרירותיים. כי אם הם לא, חס ושלום, יקפידו על כך, אנחנו עלולות שלא להתחתן.

כאשר פרופסורית אורתודוכסית ידועה כותבת בעיתונות היהודית שהיא רוצה לכתוב ספר שנוגע ל"בעיה גדולה בקהילה היהודית" אבל היא מחכה שכל ילדיה יתחתנו, למה אני היחידה שנגעלת לחלוטין? לא רק ממנה, שמתקפלת ככה, אלא גם מהקהילה, שמפעילה את הלחץ הזה.

ועל זה הבלוג שלי מדבר.  על התקדמות מעבר ללחץ. על חוסר התקפלות. על ההנאה מהשנים הכי חופשיות ומרגשות של חיינו.

את צעירה, את רווקה, את לא צריכה לאסוף את גרביו של אף אחד חוץ משל עצמך – תיהני מזה! מהר מאוד את תינשאי למישהו שבתקווה לא אכפת לו בכלל ממפות לשולחן ומלעשות קוקו בשיער. עד אז, העולם לרגלייך. אל תבזבזי את הזמן שלך בפחד מהצל של עצמך.

במקור –

http://badforshidduchim.wordpress.com/2007/06/12/the-purpose-of-bad4shidduchim/

(בתאריך: June 12, 2007)