אינטגריטי יש רק בלעז

אילו היה יוסי עין -דור יועץ התקשורת של נתניהו, הוא היה ממליץ להוציא את ראש לשכתו נתן אשל לחופשה מיידית – לא כדי לזרוק את אשל לכלבים, אלא כדוגמה להתנהלות מוסרית וארגונית ראויה. אבל אצלנו כבר לא מצפים לדוגמה אישית

בעברית המלה הנכונה היא "יושרה", אבל רבים נוהגים להשתמש דווקא במלה הלועזית "אינטגריטי". כך או כך, הבעיה במחוזותינו הציבוריים היא שיושרה היא מלה זרה, כמעט מילת גנאי, בכל שפה שהיא.

  התפקיד והמעמד מחייבים. אשל (פלאש90) התפקיד והמעמד מחייבים. אשל (פלאש90)

לפני שבוע, כשפרצה לה הפרשה הציבורית התורנית (פרשת נתן אשל, ראש לשכת ראש הממשלה), אמרתי לסטודנטים שלי שלמדו בדיוק שיעור ב"פתרון משברים תקשורתיים בעידן הניו-מדיה" כי אם הייתי יועץ התקשורת של נתניהו הייתי ממליץ לו להודיע מיידית שאשל יוצא לחופשה עד לסיום הברור בעניינו. המטרה היא לא רק להסיט את האש מהלשכה וגם לא לזרוק את אשל לכלבים, אלא להוות דוגמא להתנהלות ציבורית תקינה, כזו שיכולה לשמש בבחינת מורה נבוכים להתנהלות מוסרית וארגונית בכל הרמות, בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי. בנוסף צריך לזכור פרט קטן ושולי והוא שיש עדיין מדינה לנהל ולשכת רה"מ לא יכולה להיות עסוקה רק בעריכת תמרונים פוליטיים והישרדותיים. אבל את מי זה באמת מעניין? העיקר היא הפוליטיקה.

 

אני חלילה לא אומר שאשל אשם במשהו. אינני יודע. בדיוק בשביל זה צריכה להתקיים החקירה. אסור היה לאשל להישאר בתפקידו מרגע הפרסום הראשוני ועד לסוף הבירור. אדם שנושא בתפקיד ציבורי, גם אם הוא לא נבחר ציבור, חייב להבין שהתפקיד והמעמד מחייבים. כן, יכול להיות שטופלים עליך אשמת שווא, יכול להיות שזוהי נקמה אישית, אבל מאד יכול להיות שלטענות יש בסיס. למה אשל ואנחנו היינו צריכים להגיע למצב שבו מאלצים אותו לצאת לחופשה כפויה? זה לא מכובד מבחינתו ולא לכבודנו הציבור. אבל במדינה הזו, שבה המונח המקובל הוא "עובד ציבור" ולא "משרת ציבור", כבר לא מצפים לדוגמה אישית. אין כאן יושרה ואין כאן אינטגריטי.

" מכיוון שבתוך עמי אני חי אני יודע כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת. גם השרים שטייניץ וישי יודעים זאת, גם נתניהו קורא היטב את תמונת המצב. כי אינטגריטי זה רק בלועזית. "

ובעוד פרשת אשל צוברת תאוצה, דו"ח מבקר המדינה בפרשת אסון השריפה בכרמל מתחיל להפיל חללים. שר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ - הדו"ח מכוון אליהם את האש ועתיד לקבוע כי אחריותם לאירועים היא כזו שאין להם דרך אחרת אלא להתפטר מתפקידם. אבל זה כבר יותר מידי עבור אנשי הציבור שלנו. אנחנו? נשלם את המחיר? אנחנו אחראים? מה פתאום. התרענו שיש מחדלים, שקיימת סכנה, אבל לא שמעו לנו. יושרה כבר אמרנו? "זו ממש איוולת" הגיבו בלשכת שר האוצר על ההמלצות הצפויות, "זה אבסורד ברמות הכי גבוהות שיש", הוסיפו. אז עכשיו תוקפים את המבקר כמובן. איך הוא מעז? למה מי הוא? איפה היושרה, איפה הצניעות, איפה הדוגמה האישית והמינהל התקין. במה חטאנו שאלו הם שרינו. אבל זוהי התרבות הציבורית שאנחנו מטפחים, ואל לנו להלין אלא על עצמנו.

 

התקשורת מלאה בסיפורים על עוולות אישיות וציבוריות. הציבור יתעב את ההורים החשודים שטלטלו את שני ילדיהם הפעוטים וגרמו למותו של אחד מהם. הציבור, אם זה היה נתון בידיו, היה מוביל אותם אל הגרדום עוד בטרם הוכחה אשמתם. הציבור אוהב דם, יזע ודמעות. עד שזה מגיע לנבחריו. או, כאן זה סיפור אחר, כאן כבר הכול פוליטיקה ובוודאי שמניעי התקשורת הם אישיים. מי היא בכלל התקשורת שתתערב?

 

אני שם את ראשי וקובע חד משמעית כי לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, גם אם ייקבע חד משמעית כי השרים ישי ושטייניץ אחראים, הציבור הרחב לא ייצא להפגין ולא יבקש את ראשם. רק מי שהאסון הזה באמת נוגע לו אישית יבקש שהצדק גם ייעשה וגם ייראה. ומכיוון שבתוך עמי אני חי אני יודע כי הכלבים נובחים והשיירה עוברת. גם השרים שטייניץ וישי יודעים זאת, גם נתניהו קורא היטב את תמונת המצב. כי אינטגריטי זה רק בלועזית.

 

עוד בבית אבי חי