אלוהי מסכה

ראשון
המסכה העתיקה ביותר בעולם, מן האלף השביעי לפני הספירה, נמצאה בארץ ישראל, בחורבת דומא שבאזור חברון. המסכה, עשויה אבן גיר, שימשה כנראה כחפץ פולחני.

שני
מדוע דווקא מסכה מהווה ביטוי של האל במרכז הפולחן?! אולי בשל הבהירות. המסכה היא פניו של רגש אלוהי אחד; הבעה אחת שנלכדה בחומר; מחווה אלוהית אחת שקפאה בזמן ובמרחב ועכשיו היא גלויה וברורה וקלה לעיכול. רגע אלוהי אחד שאיננו מסתורי, שאינו מתעתע במייחלים לו. אלוהים, חד ממדי, נוח לשימוש.

שלישי
וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר. וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן
וַיּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ, כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ.  
וַיּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן: פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי.
וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל-הָעָם אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל-אַהֲרן.

וַיִּקַּח מִיָּדָם. 
וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָהוַיֹּ
אמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 

רביעי
"זוהי, בעת ובעונה אחת, הגאונות והנקודה העיוורת של המדע והפילוסופיה המערבית, היות ושני אלה מאפשרים תמונה מתוחכמת ואנליטית של העולם עצמו; אך תמונה זו, מלאת פרטים ומוארת ככל שתהא, תישאר מה שהיא - תמונה ותו לא. תמונות של המציאות עומדות ביחס למציאות כמו שתמונת הירח עומדת ביחס לירח עצמו... המילה "שמיים" איננה כחולה. המילה "מים" לא תרווה את צמאונך".
(The Spectrum Of Consciousness / Ken Wilber)

חמישי
בכל יום אנחנו מטביעים מסכות על חיינו, מניחים להן להתייבש ואז מסירים אותן בזהירות - למשמרת. רעיונות שכבר שמענו. פרחים שכבר הרחנו. אשה שכבר אהבנו. שורות וטורים של מסכות מוות; מילים, מושגים, תמונות, אזכורים למקומות שבנפש. חוויות נדירות שעובדו ונרקעו למסכות דקיקות שמאחוריהן – רִיק. 

שישי
ומה בעצם ההבדל בין מתן התורה ליצירת עגל הזהב? האם לא מדובר בשתי מסכות שונות של האלוהים? האחת עשויה מילים חצובות בסלע והשנייה מזהב?
האם אין שתיהן מאיימות על נוכחותו השלמה, המסתורית, הבלתי ניתנת להמשגה של האלוהים? העם אשר יצא מעבדות לחירות עומד למסור את חירותו שוב. לידי מי היא תימסר? לידי מה?

שביעי
רק לא לאבד את המגע עם הדברים עצמם. רק לטעום הכל ולגלות הכל שוב ושוב, כאילו אין זיכרון, כאילו אין ניסיון, כאילו הכל חדש. "אֱלהֵי מַסֵּכָה לא תַעֲשֶׂה לָּךְ".

מפטיר
"כל חכם גדול זקוק למסיכה. יתר על כן, על פני כל חכם צומחת מסיכה עקב הפירושים המסולפים לדבריו".
(פרידריך ניטשה)