טוביה צפיר מבקש חתימה (טובה)

למה כדאי בכל זאת, גם השנה, לחתום אותנו בספר החיים? הבדרן טוביה צפיר חושב שמגיע לנו להישאר פה עוד שנה לפחות, לשמוח בחלקנו ולתת לאחרים

 

 
 

אני מאמין שמגיע לנו להיחתם בספר החיים כי לידתנו לעולם הזה היא לטובה. היהדות מאוד חכמה בהרבה ציוויים שהיא מצווה על החיים באספקטים שונים. המתנה הזאת שניתנה לנו - לבלות פה זמן קצר מאוד יחסית לנצח - היא מתנה כל כך גדולה, שאסור לנו בשום אופן להטיל אותה או לזרוק אותה החוצה, לחשוב מחשבות כפירה או חילול קודש על פגיעה בחיים שלנו או של אחרים, וגם לא את ה"בקרוב" של המחשבות האלה, כלומר, אלימות על כל צורותיה.

 

יש לנו פה בארץ הרבה טוב, ואנחנו צריכים לעשות טוב ולמלא את הייעוד שלנו. לכל אחד מאיתנו יש שליחות. אנחנו צריכים לשמוח בחלקנו ולמלא את הייעוד שלנו באופן הטוב ביותר.

אם אנחנו מסתכלים על ההוויה האלוהית הכוללת ועל האינסוף, אנחנו רואים עד כמה אנחנו פה, בפלנטה שלנו, רק פסיק של הפסיק וכמה האדם הוא פסיק קטן עוד יותר. אז שנזרוק את המתנה הזאת הצדה? זה הבזבוז הכי אדיר של המשאבים שניתנו לנו, משאבים שאותם אנחנו צריכים לשמור, לנצור, להעריך וללמד אחרים להעריך. כשאני פוגש מישהו ממורמר, אני מנסה לדבר על לבו ולשכנע אותו שישכח מזה, שיפנה את האנרגיות שלו לנתיבים טובים.

 

יש לנו הרבה מה לשפר. אנחנו צריכים לחשוב יותר על נתינה, החל בדרגים הציבוריים וכלה בכל פרט ופרט מאיתנו. דווקא לנו, הקטנים למטה, יש יכולת נתינה, ואנחנו עושים את זה הרבה יותר מהר וביעילות. אנחנו צריכים להיטיב את החברה שלנו. יש פה אנשים טובים, ולא רק באמצע הדרך. אני מאמין שיש פה את העם ואת הדת הטובים ביותר בזכות המצפון והמוסר.

אנחנו עם נבחר עם המון מזל. עובדה ששרדנו.  
 

עוד בבית אבי חי