"אם אפול בקרב - מאושר אהיה"

19.11.09

יוסף טרומפלדור, המפקד הרוסי הנערץ, נהרג בתל חי, כשהוא מגן על הארץ שאותה אהב יותר מכל

 
איור: רועי דוד מרגלית
יוסף טרומפלדור נולד בפיאטיגורסק שבקווקז ב-21 בנובמבר 1880, וגדל בעיר רוסטוב. בגיל שבע למד ב"חדר" לתקופה קצרה, ואחר כך עבר לבית הספר העירוני ברוסטוב, שם הצטיין בלימודיו. טרומפלדור הושפע מהרצל ונעשה ציוני, ובמקביל דבק בתורתו של טולסטוי. הוא הקים בעירו חוג ציוני, אך פעילותו פסקה עקב גיוסו לצבא.  
  
                                                                                                       
באש ובמים
בפברואר 1904 פרצה מלחמה בין רוסיה ליפן. כבר עם תחילת הקרבות נודע טרומפלדור כגיבור המצטיין בקור רוח. הוא נלחם בהקרבה עצומה, כאילו דמו, שיישפך למען ארצו, יפקח את עיני הגויים לראות מי הם באמת היהודים. ב-20 באוגוסט 1904, בקרב שבו הסתערו היפנים על עמדות הרוסים, נפגע טרומפלדור מפגז, שריסק את ידו השמאלית. הוא קם בשארית כוחותיו ויצא לחפש את תחנת החבישה הקרובה. בסוף אותו יום הוא הובל לבית החולים, שם נקטעה ידו. 

 התעקשותו של טרומפלדור לחזור לשירות פעיל על אף נכותו עוררה התפעלות גדולה בכל חוגי הצבא, וטרומפלדור מונה למפקד המחלקה השלישית של הפלוגה השביעית. בהשפעתו, התנזרו חיילי מחלקתו משתייה ומשחקי קלפים. במהלך שירותו קיבל טרומפלדור ארבעה צלבי גיאורגי וכן מדליית גיאורגי ושעון זהב מידי הצאר.

 ב-1912 הגיע טרומפלדור לארץ ישראל וניסה לישב את מגדל. במלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ עם תושבים רבים. ב-1915 הציעו טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי למפקדה הבריטית בקהיר להקים גדוד של לוחמים יהודים, ובעזרתם הוקם גדוד יוצא דופן בצבא, שלחייליו לא ניתנה אפילו גושפנקה צבאית של ממש. על הגדוד הופקד גנרל אנגלי וטרומפלדור מונה לסגנו, בדרגת סרן.

 הגדוד נשלח לגליפולי, מהקשות שבחזיתות מלחמת העולם הראשונה. כאן נתגלו במלואם כושר מנהיגותו של טרומפלדור, דבקותו במטרה, נכונותו להילחם "שכם אחד" עם אנשיו, ויכולתו המופלאה שלא להתייאש מהקשיים ולא להירתע מהם. שתי הפלוגות האחרות של הגדוד, שלא היו תחת פיקודו, התפזרו כבר בהתחלה, ואילו הפלוגה של טרומפלדור התמידה עד סוף המערכה בגליפולי. טרומפלדור הצליח להשליט משמעת על חיילים חסרי ניסיון צבאי, שהיו קרובים לאבד את אמונתם בצדקת המערכה, ולגבש גרעין של אנשים שהיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים.

 בכוח ובחרב
טרומפלדור חזר לארץ והתיישב בתל חי. ערב חזרתו לארץ כתב לאחיו: "אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים... מאמין אני שיום יבוא ואני, עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותיי שלי, בארצי שלי. ולא יאמר לי איש: לך-לך נבזה, זר הנך בארץ זאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותיי וזכויותיי. ואם אפול בקרב - מאושר אהיה. אדע לשם מה אני נופל".

 בבוקר ה-1 במרץ התאספו ערבים רבים צפונית לחצר תל חי. בראשם עמדו כמה קצינים וכמאל חסיין, מנהיג הבדואים מחלסה. כמו בעבר, הם דרשו לבדוק אם אין צרפתים בחצר, אלא שהפעם ידעו המגינים על כוונתם לכבוש את הנקודות, אף שטרומפלדור עצמו הטיל ספק בנכונות הידיעה. חסיין וקצינים אחדים הורשו להיכנס לחצר ולהיווכח כי אין מסתירים בה איש.

במהלך החיפוש פרץ קרב. המגינים, שנערכו כלפי חוץ, מצאו עצמם מותקפים גם מבית, ורבים מהם נפגעו. האגפים השונים נותקו זה מזה, וטרומפלדור נפצע. חילופי האש נמשכו שעות אחדות, אך עם החשיכה התפזרו התוקפים. רופא ותגבורת הגיעו מכפר גלעדי, ואז גם נודע האסון - חמישה משלושים מגיני תל חי נהרגו ושישה נפצעו. הנותרים פינו את הנפגעים, אספו את הבהמות, הציוד ומעט המזון, והבעירו את החצר. מצבו של טרומפלדור היה אנוש. הרופא קיווה לנתח אותו במטולה ולהצילו, אך במהלך הדרך הוא נפטר (על פי אתר חצר תל חי).

אחרי מותו של טרומפלדור הוקמו שתי תנועות על שמו: גדוד העבודה, ותנועתו של זאב ז'בוטינסקי, בית"ר.

מקורות להרחבה:
אתר מט"ח
שירים על פרשת תל חי, אתר דעת
ויקיפדיה, גדוד נהגי הפרדות.

 לוגו חידון הגיבורים הגדול
תחקיר: חנן צוקר
*
מרגישים שאתם שולטים בהיסטוריה?  בית אבי חי מזמין אתכם בחג החנוכה לשעשועון לכל המשפחה שיתקיים ביום רביעי, כ"ט בכסלו, 16.12.2009. בואו עם הילדים לאחר צהריים של חנוכה משפחתי בטעם של פעם. לפרטים נוספים

עוד בבית אבי חי