"עד שקמתי דבורה"

20.11.09

סיפורה של דבורה - אחת משבע הנביאות, שופטת אהודה ומשוררת שכתבה את אחת השירות היפות בתנ"ך

 

 
איור: רועי דוד מרגלית
דבורה מוזכרת בתנ"ך בפעם הראשונה בפרק ד' בספר שופטים, כשופטת באזור בנימין ואפרים: "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט".

 חכמים רואים בדבורה את אחת משבע הנביאות שהיו בישראל: "שבע נביאות מאן נינהו (מיהן)? שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר... דבורה - דכתיב 'ודבורה אשה נביאה אשת לפידות'" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה י"ד, ע"א).

 פרופ' ישראל רוזנסון כותב "בפרק ד' חורג הכתוב מהנוסחה הרגילה של ספר שופטים, 'וישפוט את ישראל... שנים', מתאר את שפיטתה באופן שונה: 'היא שפטה את ישראל בעת ההיא. והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל למשפט'. אשר לשופטים אחרים, דומה כי אין לגביהם ראיות רבות לעיסוקם בשיפוט פעיל, על כן, בהכרזה 'ויעלו אליה בני ישראל למשפט' טמונה כמדומה השקפת הספר כי ראוה כדמות לאומית לא רק באופן פורמלי, ומעמדה כשופטת נבחן בפועל. מנקודת מוצא זו היא יוזמת את המהלך להושעת ישראל בפנייתה אל ברק" (מתוך מקראנט).

 אנרכיה וביטחון
בתקופתה של דבורה היו נתונים שבטי הצפון, בעיקר נפתלי ויששכר, תחת עולו של יבין מלך חצור ושר צבאו סיסרא. על פי עדותה של דבורה, לפני תקופתה הייתה אנרכיה בארץ ישראל, והיא הצליחה ליצור אווירת ביטחון: "בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו אורחות והולכי נתיבות ילכו אורחות עקלקלות. חדלו פרזון בישראל, חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל".

 במסגרת נבואתה, דבורה קוראת לברק בן אבינועם, שישב בקדש נפתלי (מעל קריית שמונה של ימינו), ומצווה עליו: "הלא ציווה ה' אלוהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון. ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך".

 ברק מסכים ללכת לקרב, בתנאי אחד: "אם תלכי עמי והלכתי, ואם לא תלכי עמי לא אלך". דבורה מסכימה, אך אומרת לברק שישלם על כך מחיר: "ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא".

ברק כינס את צבאו, וקרב התחולל באזור נחל קישון. על פי המתואר בשירת דבורה, לאחר הקרב עלה נחל קישון עלה על גדותיו וסחף את חילו של סיסרא למים: "מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עוז".

 בסיום הקרב חיברה דבורה שיר הלל לכבוד הניצחון. נוסף להודיה על הניצחון והנס שאירע, מדברת דבורה בשיר על מצבו של עם ישראל. דבורה משבחת את השבטים שהצטרפו למלחמה ומגנה את השבטים שלא תרמו את חלקם: "מני אפרים שורשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך, מני מכיר ירדו מחוקקים ומזבולון משכים בשבט ספר. ושרי ביששכר עם דבורה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב. למה ישבת בין המשפתים לשמוע שריקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב. גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אוניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון. זבולון עם חירף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה".

כריזמה ונבואה
"ניתן לראות שדבורה מצוידת בכל הנתונים החשובים למנהיג כריזמטי", כותב שמואל מייזליש על דמותה של דבורה. "ספרא וסייפא, אומץ לב, גילוי מנהיגות בשעת מצוקה, בחירת האנשים המתאימים, כמו גם יכולת ספרותית מרשימה. מעניין להשוות את דבורה למנהיג האולטימטיבי של ישראל, דוד המלך, מעניין למצוא קווי אופי דומים. אמנם דוד נעזר, לצורכי נבואה, בנביאים שעמדו לצדו, אך הוא גם שפט (סיפור האישה התקועית), הנהיג ביד רמה את כל שבטי ישראל, והיה גם משורר ונגן".

"כריזמה ופיקוד צבאי הם רק חלק מהתכונות הדרושות למנהיג. מסתבר שכישרון נבואי, או לפחות לדעת להתייעץ עם אנשים, כמו גם יכולת אמנותית, הם דברים לא פחות חשובים. מעבר לאיכויות הספרותיות שלה, שירת דבורה גם מוסיפה לנו פרטים ודימויים על הקרב הגדול עם סיסרא" (מתוך מקראנט).

הרצל כתב ספר על רקע סיפור דבורה, "דבורה תחת התומר".
להרחבה:
 דבורה באומנות
 שופטים ד'-ה'

 
תחקיר: חנן צוקר
*

דבורה הנביאה היתה שופטת באזור בנימין ואפרים. בתקופתה, התחוללה מלחמה של שבטי הצפון עם יבין מלך חצור. היכן היא התרחשה?

א. נחל קישון
ב. נחל ירקון
ג. נחל חרוד

יודעים את התשובה? שלחו אותה לכאן ותוכלו לזכות בפרסים

מרגישים שאתם שולטים בהיסטוריה?  בית אבי חי מזמין אתכם בחג החנוכה לשעשועון לכל המשפחה שיתקיים ביום רביעי, כ"ט בכסלו, 16.12.2009. בואו עם הילדים לאחר צהריים של חנוכה משפחתי בטעם של פעם.

לפרטים נוספים
 לוגו חידון הגיבורים הגדול

עוד בבית אבי חי